פרשנות מצטטת על תהילים פ:יג

לָ֭מָּה פָּרַ֣צְתָּ גְדֵרֶ֑יהָ וְ֝אָר֗וּהָ כָּל־עֹ֥בְרֵי דָֽרֶךְ׃

רשב"ם

כמלוא אורה - המלקט וסל בידו ללקט פירות הנופות החיצונות כמו וארוה כל עוברי דרך (תהילים פ׳:י״ג) אריתי מורי (שיר השירים ה׳:א׳) ולקמן מפרש כמה יהא ביניהן ויצטרפו:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת ציון

אריתי. ענין לקיטה, כמו וארוה כל עוברי דרך (תהלים פ יג):
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

אָרִיתִי. לָקַטְתִּי, וְהוּא לְשׁוֹן מִשְׁנָה: "כִּמְלֹא אוֹרֶה וְסַלּוֹ", וְאַף לְשׁוֹן מִקְרָא "וְאָרוּהָ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ". וְנֶאֱמַר עַל שֵׁם הַקְּטֹרֶת, שֶׁהִקְטִירוּ קְטֹרֶת יָחִיד הַנְּשִׂיאִים עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְנִתְקַבְּלָה, וְהוּא דָבָר שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג לְדוֹרוֹת. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר: "אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי". יֵשׁ דְּבַשׁ שֶׁהוּא גָדֵל בְּקָנִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ". וְ"יַעְרַת" הִיא לְשׁוֹן קָנֶה, כְּמוֹ "וַתָּשֶׂם בַּסּוּף", וְשַׁוִּיתָהּ בְּיַעֲרָא. וּמוֹצְצִין הַדְּבַשׁ וּמַשְׁלִיכִין הָעֵץ. וַאֲנִי מֵרֹב חִבָּה "אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי", אָכַלְתִּי הַקָּנֶה עִם הַדְּבַשׁ, אֶת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי עִם הָרָאוּי, קְטֹרֶת נְדָבָה, וְכֵן שְׂעִירֵי חַטָּאת שֶׁהִקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים, וְאֵין חַטָּאת קְרֵבָה נְדָבָה, וַאֲנִי קִבַּלְתִּים בּוֹ בַיּוֹם:
שאל רבBookmarkShareCopy

עיקר תוספות יום טוב

זמין למנויי פרימיום בלבד

עיקר תוספות יום טוב

זמין למנויי פרימיום בלבד

רש"י

נשים באות מאירות אותה. עם חלש כנשים ידליקום כך ת"י, מאירות כמו (מלאכי א׳:י׳) ולא תאירו מזבחי חנם וכן פתר דונש מחמת שהעצים יהיו יבשים יהיו נוחים להדליק אבל מנחם פתר מלקטות כמו אריתי מורי (שיר השירים ה׳:א׳) וארוה כל עוברי דרך (תהילים פ׳:י״ג) השיב לו דונש והלא כתיב ביבש קצירה ובענפים יבשים אין מלקטין פרי וכן רבותינו שאסרו לקבל מהן צדקה מפני הטעם הזה שאמרו בבא בתרא פ"'ק (דף י') לית ליה ביבש קצירה תשברנה:
שאל רבBookmarkShareCopy