פרשנות מצטטת על תהילים צא:א

ובמדרש ויהי ביום כלות משה, זהו שאמר הכתוב (משלי כ״ז:י״ח) נוצר תאנה יאכל פריה ושומר אדוניו יכובד, אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, אלא בכל מה שהאדם יגע ונותן נפשו על הדבר אין הקב"ה מקפח שכרו, לכך נאמר נוצר תאנה וגו'. תדע לך ששלמה בנה בית המקדש ובשביל שנתן דוד נפשו עליו נקרא על שמו שנאמר (תהילים ל׳:א׳) מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, לשלמה אין כתיב כאן אלא לדוד. וכן אתה מוצא במשכן שבשביל שנתן משה נפשו על המשכן אמר הקב"ה איני כותבו אלא על שמו שנאמר ויהי ביום כלות משה, הוי אומר נוצר תאנה יאכל פריה. דבר אחר ויהי ביום כלות משה, זהו שאמר הכתוב (שם נא) היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל, לפי שבעוה"ז הקריבו קמעא שנאמר ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון וגו' קרבנו קערת כסף אחת עשרה זהב שעיר עזים אחד ולזבח השלמים בקר שנים, הרי כל הקרבן, למה הדבר דומה למלך שיצא לדרך והיו מביאין לפניו סעודה לפי הדרך ולפי הפונדק, אמר להן המלך כך אתם מכבדים אותי וכך אתם נותנין לי ואני מלך ושליט בעולם, אמרו אדוננו בדרך אנו ונותנין לפי הדרך, ולפי הפונדק הכנסנו לך, אלא הכנס למדינה וכשתכנס לפלטרין שלך אתה רואה כמה אנו מכבדין אותך. כך כשהוקם המשכן הקריבו כל הנשיאים דורון, קערה אחת כף אחת פר אחד שעיר עזים אחד איל אחד, אמר להן הקב"ה כך הוא כבודי, אמרו לפניו רבש"ע במדבר אנו ולפי המדבר הקרבנו לך, אלא כשתכנס לפלטרין שלך אתה רואה כמה פרים וכמה קרבנות נקריב לפניך שנאמר (שם) היטיבה ברצונך את ציון וגו' אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים, ולא פר אחד. וכן אתה מוצא בשלמה כשבנה בית המקדש (מלכים א ח׳:ס״ג) ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח לה' בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית ה' המלך וכל בני ישראל. וכן בימי עזרא מה כתיב (עזרא ו׳:י״ז) והקריבו לחנוכת בית אלהי דנא תורין מאה דכרין מאתין אמרין ארבע מאה וצפירי עזים לחטאת על כל ישראל תרי עשר למנין שבטי ישראל. דבר אחר ויהי ביום כלות משה אמר רבי יוחנן כלת לשון כלה הוא, שעד שלא הוקם המשכן המזיקין מצוין בעולם, כשהיה משה עולה להר היה אומר המזמור (תהילים צ״א:א׳) יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן, מי שיושב בסתרו של עולם בצלו יתלונן, שלן שם מאה ועשרים יום כמנין צ"ל, אומר לה' מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו, אמר לו הקב"ה בי בטחת אני עומד. כי הוא יצילך מפח יקוש, במצודתו של דוד שנתפש ליהרג, שנאמר (שמואל א כ״ג:כ״ו) ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם. ותחת כנפיו תחסה צנה וסוחרה אמתו, אמר רבי שמעון בן לקיש צנה אני עושה לך וכל מי שסוחר בתורה. לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם, יש מזיק שהוא פורח כעוף. מקטב ישוד צהרים, זהו קטב מרירי שכל מי שרואה אותו אין לו חיים בעולם בין אדם בין בהמה וחיה. כיצד עשוי, ראשו דומה לעגל וקרן אחת יוצא מתחת מצחו ושולט מי"ז בתמוז ועד תשעה באב. לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך, זה אוהל מועד, עד שהוקם המשכן היו המזיקין מצויין וביום שהוקם כלו.

כי שם י"י אקרא. משה צירף שמו ית' ונתן לנו מהם זמנים של תשובה קח שני אותיות אחרונות של השם ה' פ' ו' הרי ל' הרי נתן לנו זמן ב"ד שלשים יום ואח"כ שתי אותיות הראשונות ותכה זו בזו י' פ' ה' הרי נ' יום שנתן הקב"ה לישראל עד יום גמר החתימה (דניאל ט) לכלא הפשע ולהתם חטאות ישראל ולכן הלוי' מן ל' שנה עד נ' עבודת י"י עליהם שזה הוא צירופו של שם בן ד' ל"ן בסתר (תהלים צא) בצל שדי גבי יעקב אתמר (בראשית כח) וילן שם אבל (תהלי' מט) אדם ביקר בל ילין לא ל"ן כבודו עמו שהוא סוד צירוף שם בן ד לכן היתה התיבה רחבה וקומתה שהוא צירוף שם י"י (משלי יח) מגדל עז שם י"י על תיבה אי' בו ירוץ צדיק ונשגב או יאמר כי שם י"י אקרא על זמני התשובה לקח הקב"ה י' של שם והוא י"הכ י' בחודש אח"כ ה' ימים לסוכות יום ראשון לחשבון עונות סוכות אח"כ ו' של שם והוא הושענא רבה וכן בחודש ניסן י' שהרי פסח מקחו בעשור אח"כ ה' יום א' של פסח ואח"כ ו' ז' של פסח שהיה קריעת ים סוף כי שם י"י אקרא על סוכ"ה שהיא כלולה מתרין שמהן אדנ"י הוי"ה ה"ס כ"ו כי שם י"י אקרא על ד' מינים שבלולב שהם תחת הקב"ה בעצמו ולא תחת שום שר כמ"ש דוד (תהלים קטז) כוס ישועות אשא על ניסוך המים (שם) ובשם י"י אקרא על ד' מינים שבלולב ע"ם נב"ל קראם כן לפי שעל כל מצוה ומצוה כרתו קצ"ב בריתות כמ"ש תוס' פ' אילו נאמרין (דף לח) מה חרי האף ר"ל א"ף מלא אל"ף פ"א בגימטריא קצ"ב ג' פ' קבלו עליהם ברית בהר סיני באהל מועד בערבות מואב ג"פ קצ"ב מנין תמי"ם פעלו ז"ש התרגום על עם נבל עמא דקבילו אורייתא כי קבלו ההורה בכל כך כמנין ע"ם נב"ל לכן בגוי נבל אכעיסם:

גרסינן בפ' ידיעות הטומאה (שבועות דף טו:) שיר של פגעים בכנורות ובנבלים ובתופים ואומר (תהילים צ״א:א׳) יושב בסתר עליון וגו' עד כי אתה ה' מחסי ואומר (תהלים ג) ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה וגו':