פרשנות מצטטת על תהילים צב:ב

ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַיהוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃

מדרש בחדוש

סדר ההגדה שהתקינו לומר אחר הסעודה
ולפי שלא זכיתי לחדש דבר על הסדר שלאחר הסעודה אלא על מזמור הנקרא הלל הגדול הייתי נדון בעצמי אם אחברנו עם ההגדה או לאו. אחר כך אמרתי הואיל והוא מעין המאורע אודה ה' בכל לבי ואספרה חסדיו כי מעולם המה:
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. המזמור הזה קראוהו חכמים הלל הגדול לפי שבו מהללי' השי"ת שזן ופרנס והעמיד העולם בתורת חסד עשרים וששה דורות מיום שנברא העולם עד שניתנה תורה. כי בדין היה שיחזירהו לתהו ובהו מיד שחטא אדה"ר וקין והואיל ויציאת מצרים עיקרה היתה כדי לקבל התורה שנ' בהוציאך את העם ממצרי' תעבדון את האלקים על ההר הזה. וכל עצמו של ההלול הזה הוא מהחסד שעשה לקיים העולם בלי תורה. ואנו עסוקים עכשיו להללו ולשבחו על שהוציאנו משם דבר בעתו הוא להללו בהלל גדול זה.
ואולם ראוי לשים לב מה ענין תהלות אלו עם העשרי' וששה דורות. שאם בשביל שמספרם שוה. אף אני אומר שהם כ"ו דורות שמפרץ עד צדקיהו שהוא ית' השגיח עליהם בתורת חסד. ולא שפך חמתו עליהם להשליכם מעל פניו הגם כי ממרים היו את דברו מיום שמתו השבטים שעל כן התחילו המצרי' לשעבדם. ובכל דור ודור הכעיסו לפניו ית'.
אמנם הם אמת ודבריה' אמת ואין לזוז מדבריה' כי סוד ה' ליראיו ובריתו להודיע'. דאין לומר בזה שרוח הקדש מלתו על לשונו של דוד היה בשביל הדורות שמפרץ עד צדקיהו שאם כן אז היה העולם חוזר לתוהו ובוהו. ויותר חסד היה מאז והלאה על כי לא עשה בהם כלה. ולפיכך שפיר מצו למימר שהם כנגד הכ"ו דורות שלא היה בהם תורה. כי מאז והלאה לא הוצרך לחסד כי התורה היא היתה המקיימת העולם.
ולפי שחסדים רבים עשה הוא ית' בעולם מלבד אלו המפורשים בכתובים כגון ירידת המן והבאר ועל כלם נתינת התורה. ראוי לתת טעם למה לקח אלו יותר מאחרים. נ"ל לומר שכל פסוק ופסוק מאלו הוא מכוין אל דור אחד מהכ"ו דורות ההם שקדמו לתורה. וכונת דהע"ה היתה לשבח ולהלל אותו ית' גם בשם האומה ישראלית. ולהודות לשמו בשביל החסדים שעשה להם. והתחיל מבריאת העולם כי בשבילם נברא שנא' בראשית ב"א בשביל ישראל שנקראו ראשית ברא וכו'. וסבל את העולם כ"ו דורות כלם בלתי ראוים. הואיל ובסופם עתידים היו לבא ישראל לקבל התורה. והפסוק הא' הוא כנגד דורו של אדם. ואמר הודו לה' כי טוב. כי כן הוא הודה אל ה' שמחל לו עונו וכן אמרו במדרש שהשבת הגין עליו שלא יומת ובא לזמר ליום השבת וז"ש מזמור שיר ליום השבת ואמר לו השבת טוב להודות לה' וכן עשה. ועוד אמרו במדרש הודו לה' כי טוב. הודו למי שגובה חובתו של אדם בטובתו העשיר בשורו. העני בשיו. יתום בביצתו. אלמנה בתרנגולתה. העשיר היה אדה"ר שהיה בו כח לסבול העונש שנתן לו. כי אסטניס היה מעונג בתפנוקי מלכין בג"ע. ויצא משם לעבוד את האדמה בידיו ולטרוח כמה טרחות קודם שיאכל ופלא הוא שלא מת. אלא שהיה בו כח לעמוד ביסורין אלו וע"כ נקרא עשיר בשורו שהקריב שור פר מקרין מפריס.
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש בחדוש

הודו לאל השמים. כנגד דורו של משה. שכן מלת השמים הוא משה מ"י. רמז שמשה זכה לחמשים שערי בינה. וראוי להודות לה' על החסד שעשה להביאו לעולם. ועוד כי מזמור טוב להודות לה' היא אחד מהמזמורי' שעשה הוא. ולכן אמר כאן הודו לאל השמים. כלומר אין להודות אלא אליו ית'. כי כן תמיד היה מזהיר את ישראל על ענין זה. ואם אמרנו שגם אדם הראשון אמרו שכחוהו וחזר משה ויסדו. מעין כל תהלות ישראל סבא שחזר דוד ברוח קדשו ויסדם.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

וקח טוב. ולמדנו דרך טוב, דבר אחר מעט מעשים טובים שבידינו קח בידך ושפטנו אחריהם וכן דוד אומר מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים (תהילים י״ז:ב׳) דבר אחר וקח טוב וקבל הודיה מאתנו שנאמר טוב להודות לה' (שם צב):
שאל רבBookmarkShareCopy