וַתַּבֵּ֥ט עֵינִ֗י בְּשׁ֫וּרָ֥י בַּקָּמִ֖ים עָלַ֥י מְרֵעִ֗ים תִּשְׁמַ֥עְנָה אָזְנָֽי׃
רמב"ן
וְטַעַם כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר שֶׁעָשׂוּ הֶחָמָס בְּאַפָּם שֶׁכָּעֲסוּ עַל שְׁכֶם, וּבִרְצוֹנָם שֶׁהֵם חֲפֵצִים בּוֹ, לֹא פֶּשַׁע הַמּוּמָתִים וְלֹא חַטָּאתָם. וְאָמַר אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ט:ו') כִּי טַעַם שׁוֹר כְּמוֹ שׁוּר בְּשׁוּרֻק, מִן "בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר" (בראשית מ"ט:כ"ב), וְתִרְגֵּם בּוֹ עוֹד "סָנְאָה", מִן "וַתַּבֵּט עֵינֵי בְּשׁוּרָי" (תהלים צב יב), וְהַטַּעַם שֶׁעָקְרוּ עִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה אֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם אַחֲרֵי הָרְגָם אֲנָשֶׁיהָ, וְיִהְיֶה "עִקְּרוּ" מִן "וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר" (צפניה ב ד). וַאֲחֵרִים פֵּרְשׁוּ (רד"ק בשם ריב"א) כִּי שׁוֹר, גָּדוֹל בַּבְּהֵמוֹת, רֶמֶז לַחֲמוֹר וּשְׁכֶם בְּנוֹ נְשִׂיא הָאָרֶץ, כְּמוֹ "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ" (דברים לג יז), "פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן" (עמוס ד א), וְכֵן יְכַנּוּ הַכְּתוּבִים הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים בְּאֵילִים וְעַתּוּדִים. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁהַכָּתוּב כְּמַשְׁמָעוֹ, אָמַר כִּי בְּאַפָּם הָרְגוּ כָל אִישׁ אַפָּם, וּבִרְצוֹנָם אַחֲרֵי שֶׁשָּׁכְכָה חֲמָתָם בַּהֲרִיגַת הָאֲנָשִׁים עִקְּרוּ כָּל שׁוֹר, רֶמֶז לְמִקְנֵיהֶם וְקִנְיָנָם כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת וְכָל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה. וְהִזְכִּיר זֶה לוֹמַר כִּי בְּסוֹדָם לֹא בָּאָה נַפְשׁוֹ בְּכָל אֵלֶּה, אֲפִלּוּ לַעֲקֹר לָהֶם מִקְנֶה וְקִנְיָן וְלָבֹז שְׁלָלָם כְּלָל, וְ"עִקְּרוּ" מִן "וְאֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר" (יהושע יא ו), אַךְ הַכֹּל לָשׁוֹן אֶחָד וְעִנְיָן אֶחָד:
מאירי
וכן ה׳ לי בעוזרי ר״ל עם עוזרי ואחר שכן. אני אראה נקמתי בשונאי כדרך ותבט עיני בשורי (לעיל פ׳ צב).