שְׁ֭תוּלִים בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה בְּחַצְר֖וֹת אֱלֹהֵ֣ינוּ יַפְרִֽיחוּ׃
בן יהוידע
שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם, הַאי, מַרְבִּי דִּידֵיהּ, וְהַאי, מַרְבִּי דִּידֵיהּ. נראה לי בס"ד צָּפוֹן במלואו כזה צד"י פ"ה וי"ו נ"ון אותיות המלוי עולים מספר מַאֲכָל [91] לרמוז כי הַצָּפוֹן מַרְבִּי דִּידֵיהּ שהוא המאכל והמזון ולכן הרוצה להעשיר יצפין.
גם אותיות דָּרוֹם במילואם כזה דל"ת רי"ש וי"ו מ"ם אותיות המלוי הם אותיות שְׁתוּלִים וידוע כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה (דברים כ, יט) אך עם הארץ דומה לעץ תלוש וחכם דומה לעץ שתול דכתיב וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר (ישעיה ס, כא) שדומין לעץ נטוע שעושה פרי ומשביח בעצמו.
ולכן אמר דוד המלך ע"ה על החכם אשר בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ לֹא כֵן הָרְשָׁעִים (תהלים א, ג)
והיינו כי 'שתול' ו'תלוש' אותיותיהן שוים והחכם הוא כעץ שתול לא כן הרשעים שהם תלוש וההפרש הוא דעץ תלוש אינו מוציא פירות והוא עצמו כלה ואבד לאט לאט אך החכם הוא כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם התורה אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וגם עָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל דאיהו גופיה הולך ומוסיף וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. ולזה אמר צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח (תהלים צב, יג) שעושה פירות כתמר ואמר עוד שְׁתוּלִים בְּבֵית הֳ' ולא תלושים.
נמצא החכמים בעלי תורה שמתייחסים לדרום וכמו שאמרו הרוצה להחכים ידרים, הם רמוזים במלוי דָּרוֹם כי מלוי אותיות דרום הוא אותיות שתולים וכדאמר קרא שְׁתוּלִים בְּבֵית הֳ' בְּחַצְרוֹת אֱלֹקֵינוּ יַפְרִיחוּ (תהלים צב, יד) וכן הוא אומר וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם והיינו דקאמר דרום מרבי דידיה.
גם אותיות דָּרוֹם במילואם כזה דל"ת רי"ש וי"ו מ"ם אותיות המלוי הם אותיות שְׁתוּלִים וידוע כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה (דברים כ, יט) אך עם הארץ דומה לעץ תלוש וחכם דומה לעץ שתול דכתיב וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר (ישעיה ס, כא) שדומין לעץ נטוע שעושה פרי ומשביח בעצמו.
ולכן אמר דוד המלך ע"ה על החכם אשר בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ לֹא כֵן הָרְשָׁעִים (תהלים א, ג)
והיינו כי 'שתול' ו'תלוש' אותיותיהן שוים והחכם הוא כעץ שתול לא כן הרשעים שהם תלוש וההפרש הוא דעץ תלוש אינו מוציא פירות והוא עצמו כלה ואבד לאט לאט אך החכם הוא כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם התורה אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וגם עָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל דאיהו גופיה הולך ומוסיף וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. ולזה אמר צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח (תהלים צב, יג) שעושה פירות כתמר ואמר עוד שְׁתוּלִים בְּבֵית הֳ' ולא תלושים.
נמצא החכמים בעלי תורה שמתייחסים לדרום וכמו שאמרו הרוצה להחכים ידרים, הם רמוזים במלוי דָּרוֹם כי מלוי אותיות דרום הוא אותיות שתולים וכדאמר קרא שְׁתוּלִים בְּבֵית הֳ' בְּחַצְרוֹת אֱלֹקֵינוּ יַפְרִיחוּ (תהלים צב, יד) וכן הוא אומר וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם והיינו דקאמר דרום מרבי דידיה.