פרשנות מצטטת על תהילים צד:א

דרשה זו דרשתי שנת לשמ"חה אחר השריפה אשר נשרפו בתים בקראקא ברשות אלקי האלקים אדון כל הנשמות. המציל נפשותינו מן השעות הרעות. (תהלים צד) אל נקמות ה' אל נקמות: וברשות התורה הקדושה כלולה מכל החכמות. וברשות חכמים ונבונים השונים בנסתרות ובנעלמות. וברשות כל איש ישראל ראשי אלפי ישראל המה הגדולים אשר מעולם הם אנשי שמות. (שם מו) לכו חזו מפעלות אלקים אשר שם בארץ שמות. מפני אלה תאבל הארץ מן שבועות וחרמות (שם מד) הלא אלקים יחקר זאת כי הוא יודע תעלומות. (שם סח) נורא אלקים ממקדשיך אל ישראל הוא נותן לעם עוז ותעצומות. (שם קלב) לא אתן שנת לעיני ולעפעפי תנומו'. עד אמצ' מקום לה' לאמר קושיות עצומו'. בפ' אחרי מות:

הופיע מהר פארן. אמר עולא, כתיב (תהילים צ״ד:א׳) אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, שתי נקמות הללו אחת לטובה ואחת לרעה, לטובה דכתיב הופיע מהר פארן, לרעה – דכתיב אל נקמות ה' אל נקמות הופיע ^בפירש"י אחת לרעה להנקם מן העובדי כוכבים שלא קבלו את התורה ואחת לטובה כדאמרינן בב"ק הופיע והפקיר ממונן לישראל, עכ"ל. וצריך ביאור, שהרי שני הענינים נקמה אחת היא נקמה מן שבעה עמי כנען שהפקיר ממונן לישראל. והנה בסנהדרין צ"ב א' אחר שמביא שם לענין אחר הפסוק אל נקמות הופיע אמר שם כדעולא, דאמר עולא שתי הופעות למה, אחת למדה טובה ואחת למדת פורעניות, ופירש"י וז"ל, שתי הופעות דכתיב אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, ואיכא תרי נקמות וחדא הופעה בתרווייהו ודמי כמאן דאיכא אכל נקמה ונקמה חדא הופעה, עכ"ל. וכפי הנראה כל מה שטרח בפי' זה לא טרח אלא בשביל דקשה ליה דמתחיל בלשון שתי הופעות ומסיים רק בפסוק אחד אל נקמות הופיע, ואיה עוד הופעה.
אבל כנראה ברור נעלה מעל כל ספק, אחרי כי הדורש בברכות ובסנהדרין אחד הוא, עולא. הנה גם שתי האגדות אחת הן, וצריך להשוות לשונן, וכאן בברכות צ"ל במקום שתי נקמות – שתי הופעות, כמו בסנהדרין, ושם בסנהדרין צריך לסיים הפסוק הופיע מהר פארן כמו הכא בברכות ובזה שתי האגדות מתאימות יחד ומתפרשות ברחבה ובפשיטות מאוד, וע' בזה. וכסמך לגירסות אלו מצאתי בנוסחת ש"ס כת"י בסנהדרין כמובא בהערות לספר דקדוקי סופרים, יעו"ש. .
(ברכות ל"ג א')

בדרך השכל. בספר מורה נבוכים יש ג' דעות בהשגחה עז"א במזמור צ"ד (תהלים צד) אל נקמות ד' נגד הכת האומרים (יחזקאל ח) עזב ד' את הארץ לגמרי השמים שמים לד' אבל למטה מגלגל הירח אין שום השגחה כלל אמר אל נקמות ד'. נגד כת שאומרים שגם למטה מגלגל יש השגחה בכלל ולא בפרט אמר אל נקמות הופיע נגד ב' דעות אלו אמרו במ"ר פ' הנ"ל אר"י משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה דולקת אמר תאמר שהבירה בלא מנהיגו הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני בעל העולם. שעד היום הי' חושב שעל השמים כבודו לבד (חבקוק ג) כסה השמים הודו ובעליונים משגיח ולא בתחתונים כמ"ש בפ' חיי שרה אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי ר"ל באותו הפעם כשלקח אותו מבית אביו לא היה רק אלקי שמים לבד אבל אח"כ מעשה אלקי השמים ואלקי הארץ ממקום העליונים ירד למקום התחתונים כשאמר יעקב (בראשית כח) אכן יש ד' במקו' הזה שגם למטה יש השגח' ידע בבירור רק שעל כל פרט ופרט עדיין לא ידע ז"ש ואנכי לא ידעתי שישגיח על כל פרט ופרט ז"ש בעל המשל ממקום למקום ז"ש הקב"ה אני הוא בעל הבירה ר"ל מה שחשבת שבירה זו בלא מנהיג (תהלים קיג) כי רם על גוים ד' אני הוא והציץ עליו וראה אז שגם יש השגחה על כל פרט ופרט שהרי עליו לבדו יש הנהגה כמ"ש לך לך מאיצטיגנונא שלך אברם אינו מוליד אברהם מוליד ואעשך שם לגוי גדול (שיר ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה במדרש דרש על אברהם בדרך הפשט על שרה שהיא קטנה אצל נחור אבי מלכה ואבי יסכה הרי שמלכה הית' גדולה מיסכ' ולקח אברהם הגדול ליסכה הקטנה מזה למדו שהיתה סוכה ברה"ק על שלקח קטנה ושדים אין לה אפי' עיקר ולד אין לה גם שדים צומקות כדרך עקרה וטומטמין וברו"הק סכ"ה שיהי' לה ולד לכן לקחה אברהם. גם טעם ותהי שרי עקרה ר"ל עבור שנקראת שרי ביוד שהוא אות של עולם הבא שנברא בי' ולכן היתה בזה העולם רק אין לה ולד למטה אבל למעלה נשמת של הצדיקים יש לה זש"ה (שם) אחות לנו קטנה ר"ל עבור אות יוד שהיא קטנה מכל אותיות עבור זה ושדים אין לה שלא היתה יכולה להוליד בנים לזה העולם ומה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה ר"ל שיתן להעיקר מטרון שהוא אות ה' וקרי כאן ביום שידובר ב"ה ז"ש (רות א) ורו"ת דבקה ב"ה ודרז"ל ורות דבקה בה ונתגיירה לקיים תור"ה ז"ש (שיר ב) הנצנים נראו בארץ שהולידו זרע בשעה שקול התור נשמע בארצינו הוא אות ה' בהגיע תור אסתר בת אביחיל כי אבא יסד ברתא (משלי ג) ד' בחכמה יסד ארץ אז נקרא אברהם אב המון ואברם יקרא אברהם בה' נשלם א בו שם של מ"ה ז"ש בראשי' טו) ד' אלקים מה תתן לי ר"ל שם של מה תתן לי והטעם שאני מבקש שם של מ"ה מ"ה יעשה לי אדם ר"ל שם של מה והוא שם של אדם תפארת אדם לשבת בית (ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי וגו') אות ה' שיתנו לו לאברהם להקרא בשם אברהם בזה יהי' לו ה' ויהי' לו מ"ש (בראשית מז) ה"א לכם זרע תולדות שמים וארץ בהבראם באברהם ז"ש מ"ה נעשה לאחותינו אין לה אות ה'הם שדים בסוד (במדבר יח) אל ד"ד ומי ד"ד שם של אלקים נחלק לב' דדים אל מימין מי משמאל ה' באמצע (בראשית טו) במה אדע כי אירשנה בשני תיבות אלו סוד גאולה אחרונה ע"פ חשבון זוהר חדש בפ' וישב לחשבון רד"ו שנה ובזה הגלות שבע פעמים רד"ו הרי אלף ת"ע שבק לאלפא קמא ונשאר (תהלים קיט) עת לעשות לד' כשהפרו תורה זכו יהי' בעתה ומתחילת הבריאה הקב"ה מגיד מראשית אחרית יהיה או"ר ויה"י אור והוא חשבון שהיה ישראל במצרים ארבע מאות ושלשים שנה ואח"כ (שמות טז) מ"ם שנה במדבר עד בואם אל ארץ נושבת (דברים יב) אל המנוחה ואל הנחלה וז"ש (דברים ד ויוציאם מכור הברזל "כור "הברזל עולה ת"ע ז"ש (שמות ג) ואני ידעתי כי לא יתן אתכ' "מלך "מצרי' לעלות שלא השלימו וז"ש (בראשי' לז) וישלחהו "מעמק "חברון עצה העמוקה הקבור בחברון שהוא אברהם הקבור שם שרצה לתקן קלקול של א"ה שחטא בשם הויה אבא וקלקול של הבל שחטא בשם אהי"ה אימא וראיה שהוצרך אברהם לתקן חטא של הבל לבד הנפש אשר תיקן אברהם בגלגולו נפשו של אד"ה בענין ע"ז קלקל א"ה וקיים בנפשו (דברים ז) פסילי אלהיהם תשרפון באש ושיבר צלמי אביו ויצא ממנו פסולת ישמעאל שהיה מצחק בע"ז ולכן נקרא אדם גדול בענקים הוצרך לתקן ג"כ חטא הבל כמ"ש הקב"ה (בראשית יב) קום "התהלך "בארץ "לארכה ר"ת ה"בל לכן הי' אברהם (בראשית יב) הלוך ונסוע הנגבה גושפנקא דאקשרו ביה שמיא וארעא (בראשית א) את השמים ואת הארץ שהוא ר"ת של שם אהי"ה א"ה ושני אותיות אחרונות ר"ת של שם הויה ו"ה כי בזה החשבון שהיו ישראל בכור הברזל תקנו שני שמות אלו אבא ואמא הויה ואהי"ה שהוא סוד זוכר חסדי אבות ע"ב קס"א שהוא מילוי הויה ואהי"ה ביודין שהוא מוטל על אבות העולם לתקן ואבות תקנו "רגל המרכבה שהוא ע"ב קס"א לכן אמר (בראשית יב) את הנפש אשר עשו על רבים קאמר ר"ל שתיקן הנפש אשר עשו אבא וברא שהוא אדם והבל בחרון אפו של עולם הוצרך אברהם לתקן. והנה ידוע י"פ הויה עולה חברן י"פ אהי"ה עולה עמק וז"ש (בראשית לז) וישלחהו מעמק חברן לתקן ב' שמהן אלו שניהם יחד עלו (תהלים קב) כי עת לחננה כי בא מועד של גאולה כבר בא מאחר שהיה עת שנה בגלות אז עת רצון. והנה תיקן הוי"ה אהי"ה הוא נרמז (בראשית טו) במה אדע כי אירשנה ב' שמות אלו בגי' מה אד"ענוטריקון אלף ד' מאות עין אז ארישנה לכל עשר אומות קני וקניזי וקדמוני שהראה לו הקב"ה אח"כ לכל ד' מלכיות גם גלות מצרים הראה לו כי מן גלות מצרים נודע זה הגלות האחרון שהראה לו אח"כ שירד העי"ט על הפגרים (בראשית טו) ודור הרביעי ישובו הנה ר"ל גלות מצרים לא יהיה רק עד דור רביעי ולא יותר כי לא היו שם רק דור שהוא רד"ו אח"כ ישובו אבל גלות אחרון אמר (שם) כ שלם עון אמורי הוא עשו (וד' אמר המכסה אני מאברהם ר"ת "הפלגה "אנוש "מבול) ודור הרביעי ישובו הנה אנשי סדום הוא דור רביעי שכל אלו הדורות תקנו זרע של אברהם ע"כ הוצרך הקב"ה להודיע שיקבל עליו שכר כולם ויסכים בכליון שלהם ולתקן אח"כ הדורות ההם והוא אב המון גוים: