פרשנות מצטטת על תהילים צד:ד

אמר אל הכהנים בני אהרן. בני אהרן, אף הקטני' (ספרא), כי שם בן יאמר גם על הקטן, שבהיותו קטן יצטרך לאביו, וכ"א (סנהדרין ס"ח ב') בן קטן משמע. ובמכילתא יתרו לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך להזהיר גדולים על שביתת הקטנים. ובמכילתא משפטים או בן יגח לחייב על הקטן. והנה בכל שאר מקומות דכתיב בני אהרן הכהנים, לא נוכל לומר אף הקטן, כיון דכתיב אחריו הכהנים, שפי' משרתי המקדש (כי אין כהונה אלא שירות), ואין הקטן ראוי לשירות, וע"כ רק בגדול מיירי, כי מדרך הלשון שיבוא התואר אחר המתואר, ויבוא כהנים אחר בני אהרן, שבני אהרן הם המתוארים בתואר כהנים, אמנם כאן שהקדים כהנים לבני אהרן, ואין כהנים המוקדם יוכל להיות תואר לבני אהרן שאחריו, שפיר נכלל במלת בני אף הקטנים. אמנם צריך ביאור מה הוא אמור אל הכהנים בני אהרן, וכי נצטוה משה לאמר אזהרה זו לקטנים, וגא אם נסבול דוחק זה, הלא נאמר אחריו ואמרת אליהם, כפל אמירות למ"ל ? ונ"ל שאין מלת אמור כאן לשון דבור והוצאת דברים בפה (זאגען), כ"א לשון התנשאות והתרוממות, כמו יתאמרו כל פועלי און (תהלים צ"ד) כלומר יתרוממו, וכן את ה' האמרת וה' האמירך, וכן אמרו צדיק (ישעי' ג') אמרו לאלהים (תהלים ס"ו), כלם לשון רוממות מעלה והתנשאות (עמפאָרהעבען), ומטעם זה נקרא ענף העליון שבאילן אמיר, בראש אמיר (ישעי' י"ז) ע"ש רוממותו וגבהותו על הענפים שתחתיו. והנה שמירת הכהניה מן הטומאה הוא למעלת קדושתם על ישראל, ואם היא מעלה יתרה לכהן המחוייב בכל המצות, והמשמש בעניני מקדש וקדשיו, מכש"כ אם נאמר כי גם הכהן הקטן הפטור מכל המצות ושאינו ראוי לעבודת המקדש, ובכל זאת צריכים לשמרו מן הטומאות, אין לך התרוממית מעלה והתנשאות מדרגה יותר מזה, כי נתעלה בקדושתו הרבה יותר מישראל הגדול בשנים והמחוייב בשאר מצות הנה על התנשאות הקטן למדרגת כהונה בענין זה אה"כ. אמור אל הכהנים בני אהרן, כלומר הרם את הקטנים שבבני אהרן למדרגת כהנים. כי יש במשמעות בני אהרן שני ענינים, הא' על שלשלת ההולדה לבד להיותם משתלשלים מאהרן, הב' על שלשלת הכהונה שקנו ממנו ונדמו אליו, ואם נאמר בני אהרן הכהנים, שמלת כהנים הבא אחריו כדין תואר הבא אחר המתואר, ידענו שבני אהרן הקדום אליו, הוא מענין השני על שלשלת כהונתם, ואין זה רק בגדול הראוי לשרות הכהונה, אבל כאן שאין כהנים תואר לבני אהרן, שאין מדרך המתואר לבוא אחר התואר, ידעי' שבני אהרן נקראו על שלשלת הולדתם לבד, והם הקטנים, ואמר א"כ, אמור אל הכהנים בני אהרן ר"ל הקטנים שבכהנים שמצד שלשלת הולדתם הם בני אהרן, אותם תנשא ותרומם למדרגת כהנים, והולך ומבאר בענין מה יתעלם למדרגת הכהונה, ע"ז אמר, ואמרת אליהם לנפש לא יטמא. והנה ביבמות קי"ד איתא, אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים, לא מכפל לשון אמירה לחוד הוא דילפי להך דינא, כ"א גם ממלת בני אהרן, וכדעת הספרא, דלפי המובן בלשון בני אהרן גם הקטנים, יתיישב גם כפל לשון אמירה, כמבואר במה שקדם. אמנם רש"י כ' שם, שתי אמירות הללו למה להזהיר גדולים על הקטנים שלא יטמאו, וכ"כ הרמב"ן אמור אל הכהנים ותחזור ותאמר להם, רבוי אזהרות ילמדונו שיהיו כל בני אהרן נשמרים מן הטומאה גם הקטנים, ולא הבינותי, איך נילף מכפל האמירות לחוד האזהרה על הקטנים, והרא"ם אמר בזה, אמירה ראשונה היא של משה שיאמר לכהנים, ואמירה שני' היא של כהנים שיאמרו לבניהם, כאילו אמר, אמור אל הכהנים בני אהרן אמרו לבניכם לנפש לא יטמא, שהמובן בו שהגדול יזהיר את הקטן שלא יטמא. ע"כ. וכמה קלקול לשון בזה, ובקרבן אהרן השתדל בהשוואת דברי התלמוד עם הספרא, ואמר, גם לפי התלמוד צריכים לפרש בני אהרן הקטנים, ופי' הפסוק לדעתם, אמור אל הכהנים אזהרה זו שלא יטמאו, ובני אהרן שהם הקטנים, ואמרת אליהם לכהנים הגדולים, כי עליהם מוטל שמירת הקטנים, ע"כ. והדוחק מבואר. ולדברינו הך ילפותא דקטנים מהנך תרתי אתי' לן, ודברי הספרא מתאחדים ומשתוים עם דברי התלמוד, הספרא נקט בני אהרן עיקרא דילפותא, והתלמוד נקט כפל האמירות, אשר ע"י אחד מהם משתנה בהוראתו ע"י הבנת בני אהרן, וכאמור:

עתק. דברי חזק, כמו (תהלים צד ד) ידברו עתק:

עתק. ענין חוזק כמו ידברו עתק (לקמן צד):