פרשנות מצטטת על תהילים צה:ז

למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך כלומר קיום כל הנבראים הם ע"פ פקודתך וצוויך תמיד עליהם. ומשפט מלשון פקידה וצווי כמו ומשפטיו עם ישראל (דברים ל״ג:כ״א) והיום כלומר תמיד כמו היום אם בקולו תשמעו (תהילים צ״ה:ז׳) כי הכל עבדיך. אין אחד מהם מתקיים בטבע לולא כי הוא ית' מחיה אותם תמיד:

וטעם כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות שישאל תחלה על מה יעידו אלה המצות הנקראים עדות בעבור שהם זכר לנפלאותיו ועדות בהם כגון המצה והסוכה והפסח והשבת והתפילין והמזוזה ומה החקים כי נעלם טעמם בתורה והמשפטים ישאל מה המשפטים שנעשה במצות האלה שנסקול העושה מלאכה בשבת ונשרוף הבא על אשה ואמה ונכה את הארבעים לזורע כלאים כי משפטי ישוב המדינות בדיני השור והבור והשומרים ושאר הדינין שבתורה צדיקים וטובים הן כל רואיהם יכירון וצוה בתשובת השאלה הזאת שנגיד לשואל כל ענין יציאת מצרים והכוונה בזה הוא הטעם במה שאמר בעשרת הדברות (דברים ה׳:ו׳) אשר הוצאתיך מארץ מצרים כי יתכוון שנודיע לבן השואל כי ה' הוא הבורא והחפץ והיכול כאשר נתבאר לנו ביציאת מצרים וזה טעם לעינינו כי אנחנו היודעים ועדים מן האותות והמופתים שראינו שם כי השם אלהינו הוא האלהים בשמים ובארץ ואין עוד מלבדו כי כל זה יודע ביציאת מצרים כאשר פירשתי בדבור הראשון (שמות כ ב) והנה ראוי לנו לתת כבוד לשמו כי הוא בוראנו ואשר הגדיל חסדו עמנו ויצונו לעשות את החקים האלה הנזכרים בעדות חקים ומשפטים ליראה אותו בעשותנו העדות זכר לנפלאותיו לטוב לנו בעשיית החקים כי טובים הם אין בהם חק שתהיה בו רעה כלל אע"פ שלא נתברר טעמם לכל. לחיותנו כהיום הזה במשפטים כי בכללם נחיה וכלם טובים אין בהם רעה אבל כלם גורמים חיים טובים בסוף. והנה אנחנו חייבין לעשות רצון הבורא שהוא אלהינו ואנחנו עמו וצאן ידיו ואין בכל מצותיו רק טוב עד שתהיה לנו צדקה לפני ה' אלהינו ויתן לנו שכר טוב בעשיית כל המצוות האלו. קרא גמול המצות צדקה כי העבד הקנוי לרבו שהוא חייב לעבוד אותו, אם יתן עוד שכר בעבודתו, צדקה יעשה עימו:

וּבְתִשְׁרֵי עֲתִידִין לִגָּאֵל, מְנָא לָן? אַתְיָא (תהלים פא, ד) 'שׁוֹפָר' 'שׁוֹפָר' (ישעיהו כז, יג). הקשה הגאון 'טורי אבן' הא תניא בעירובין (עירובין מג.) 'הריני נזיר ביום שבן דוד בא מותר בשבתות וימים טובים לשתות יין ואסור בימי החול' ואמאי אסור כל ימי החול, אי לרבי אליעזר לא יהיה אסור אלא בתשרי, ואי לרבי יהושע בניסן בלבד? ותירץ דשני קצין הוו כדאיתא בסנהדרין (סנהדרין צח.) זכו אֲחִישֶׁנָּה לא זכו בְּעִתָּהּ (ישעיהו ס, כב) ורבי אליעזר ורבי יהושע איירי בקץ של בְּעִתָּהּ למר בתשרי ולמר בניסן, אבל של אֲחִישֶׁנָּה אין לו זמן קבוע אלא כל יומא זמניה הוא וכדאמר (שם) משיח לרבי יהושע בן לוי 'הַיּוֹם' אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (תהלים צה, ז) עד כאן דבריו.
ועוד נראה לי בס"ד דרבי אליעזר ורבי יהושע לא איירי בביאת משיח בן דוד אלא בקבוץ גליות שזה יהיה אחר ביאת המשיח בב"א [במהרה בימינו אמן] דהכי משמע מקרא דמייתי מיניה והוא פסוק (ישעיהו כז, יג) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וכו' וכן רבי יהושע דיליף 'לַיְלָה הַמְשֻׁמָּר לֶעָתִיד לָבוֹא' גם כן איירי על גאולה דקיבוץ גליות שיהיו יוצאין מחוץ לארץ לבא לארץ ישראל דומיא דליל יציאתם מארץ מצרים וזה מוכרח נמי מגמרא דלקמן דף ל"א עשר מסעות וכו' ומצפורי לטבריה ואמר רבי יוחנן ומשם עתידין להגאל וכן כתב הרמב"ם ז"ל (בפי"ד מהלכות סנהדרין) יעוין שם. ואם כן מלך המשיח יתגלה תחלה במקום ידוע בטבריה ואחר כך תתפשט מלכותו ונדר הנזירות יחול על יום שיתגלה בו בטבריה אך רבי אליעזר ורבי יהושע לא משתעו על יום ביאתו ממש שהוא יום גלויו בטבריה.