פרשנות מצטטת על תהילים צו:א

שיר חדש. מורה על דברים שלא נעשו כמוהם עוד (ישעיה מ"א ט"ו, לקמן מ"ב ד', צ"ו א', צ"ח א', קמ"ט א'):

ויתכן לומר ירושה ראשונה ושניה יש להן, שירשו ארץ ישראל בראשונה ובשניה, בראשונה על ידי יהושע ובשניה על ידי עזרא, אבל לא ירשו שאר ארצות, אבל שלישית לא תהיה להם ירושת הארץ לבדה אלא כל העולם, וזהו שאמר והיטבך והרבך מאבותיך, ולכך הזכיר בשני הבתים ירושה, ובשלישי הזכיר מעלה היתרה על שניהם. וזה דומה למה שדרשו במקום אחר, מפני מה כל השירות כלן בלשון נקבה ושיר של עתיד בלשון זכר, דכתיב (תהילים צ״ו:א׳) שירו לה' שיר חדש, וכתיב (ישעיהו כ״ו:א׳) ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה, מה נקבה זו מתעברת ויולדת וחוזרת ומתעברת כך ישראל נגאלין וחוזרין וגולין, אבל לעתיד משיהיו נגאלין שוב אינן גולין, ועוד מה נקבה זו נוטלת עשור נכסים, כך ישראל בגאולה ראשונה כבשו שבעה עממין, שהן אחד מעשרה לשבעים אומות אבל לעתיד לבא עתידין שיירשו כל העולם כולו כזכר היורש כל נכסי אביו, דכתיב (יחזקאל מ״ח:ל״ג) שער יששכר אחד שער זבולן אחד.

בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, וּבְתִשְׁרֵי עֲתִידִין לִגָּאֵל. נראה לי בס"ד הטעם דאמרו רבותינו ז"ל גאולת ישראל ממצרים היתה מסטרא דנוקבא לכך אמרו שירה לשון נקבה מפני שיש אחריה שעבוד אבל גאולה העתידה להיות בב"א [במהרה בימינו אמן] מסטרא דדכורא שאין אחריה שעבוד ולכך אומרים שיר לשון זכר דכתיב (תהלים צו, א) 'שִׁירוּ לַהֳ' שִׁיר חָדָשׁ'.
ובזה מובן הטעם שפיר בניסן שהוא ראש דנוקבא נגאלו ממצרים כי זו היתה גאולה שיש אחריה שעבוד אבל בתשרי עתידין ליגאל כי תשרי ראש חדשי הדוכרא וגאולה העתידה מסטרא דדכורא.
או יובן בס"ד ניסן חסד לכן אותיות ניסן הם על סדר אבג"ד שהוא בחסד דהיו"ד אינה יוצאה במבטא ונו"ן שני דניסן הוא נו"ן דמנצפ"ך שהוא מספר ת"ש ולכן גאולת מצרים שהיתה על פי מדת החסד זרוע ימין היתה בניסן אבל גאולה העתידה תהיה על פי מדת הגבורה גם כן וכמו שאמרו בזוהר הקדוש על פסוק (ישעיה נב, ג) 'וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ' דלא להוי פורקנא דילכון בחסד שהוא כסף כאשר היה ביציאת מצרים אלא יהא פורקנא דילכון בגבורה דיצחק שהוא בגבורה וכנזכר בשער הפסוקים דבר זה ברחבה ולכן בתשרי שהוא דין כי הוא על סדר תשר"ק בו עתידין ליגאל.