פרשנות מצטטת על תהילים צו:ה

אל תפנו אל האלילים. הם השכלים הנפרדים שהם למטה מעשר וקראם אלילים לפי שיש בהן אילות וכח וכפל המלה למעוט הכח לפי שאין כחם מעצמם אלא מזולתם והוא השם המיוחד ומזה אמר הכתוב (תהילים צ״ו:ה׳) כי כל אלהי העמים אלילים וה' שמים עשה, שמתוך בריאת השמים יתפרסם שלמותו וכחו הבא לו מעצמו ולא מזולתו,
ואלהי מסכה כחות הכוכבים והמזלות שהן למטה מהשכלים והפסילים ההם מקבלי כח הכוכב או המזל ולכך קראן אלהי מסכה כלשון הכתוב (ישעיהו מ׳:י״ט) הפסל נסך חרש.
אני ה' אלהיכם השליט על מדרגת כל הנמצאים כלן וכענין שכתוב (קהלת ה׳:ז׳) כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם.
ועוד יכלול אל תפנו ממה שאמר דוד (תהילים ל״א:ט״ז) בידך עתותי, בא לרמוז שהשם הגדול שדרשו בו (שמות ג׳:ט״ו) זה שמי לעולם לעלם כתיב כולל בצרופו השעות שהן י"ב ביום וי"ב בלילה וכולל גם הרגעים שהסימן בהם (ישעיהו כ״ז:ד׳) אפשעה בה שהרי בגלגול אות ראשון לארבעתם כולל כמנין הרגעים ולכך מסיים הכתוב אני ה' יזהירנו שלא יפנה לבו בכל שעותיו ורגעיו כי אם בשם הגדול הכולל את כלם והבן זה.

בהיכל הברכה סו"פ וישב דרכ"ז ע"ד העתיק ענין זה בביאור וז"ל, ועיין בפורת בסופו, שמעתי ממורי שאלת כומר אחד רשע, אתה אומר לית אתר פנוי מיניה, אם אתה כופר בע"ז הידוע, ואת אומר צא תאמר לו, וכן בכל ע"ז שבעולם, אם כן אתה כופר בחלק שהוא ממנו יתברך, וביאר כי יש באדם חצר הכבד, בסוד חד פריסו דאתפרס (עיין זוה"ק נשא דקכ"ח ע"א) והבדילה הפרוכת, ודרך שם נדחה המותרות, והוא ממש צואה רותחת, כי באמת נאמר להשטן יגער (זכריה ג' ב') [יגע"ר] ג"ע ע"ר להוריק ממנו כל החיות והטוב, והרע נופל לנוקבא דתהומא רבה, וזהו הפריסו לבוחן לבות, להפריש בין טוב לרע, וזהו (תהילים צ״ו:ה׳) כי כל אלהי העמים אלילים, הבל וריק, ואם תאמר קושיית הרשע הנ"ל, לזה מתרץ וה' שמים עשה פריסו דאתפרס עכ"ל.

שאין כאל בכל אלהי העמים ולא כצורך כו'. והא דנקט רש"י ולא וכו' ללא צורך. י"ל דקשה לרש"י למה לא נקט אין כאלהי ישורון, כמו שנאמר (תהלים צו ה) כי כל אלהי העמים אלילים, ולמה נקט קרא אין כאל. ועל זה פירוש ולא וכו'. ואל לשון חוזק הוא, כמו שנאמר (יחזקאל יז יג) ואת אילי הארץ לקח. לכך נאמר ג"כ אין כאל, שהוא לשון חוזק: