פרשנות מצטטת על תהילים צו:ו

לכבוד ולתפארת שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים, כמו שאמר הכתוב כחתן יכהן פאר (ישעיה סא י), כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן, כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה, כמו שמצינו בכתנת ועשה לו כתנת פסים (בראשית לז ג), שפירושו מרוקמת כדמות פסים, והיא כתונת תשבץ כמו שפירשתי (רמב"ן על שמות כ״ה:ז׳), והלבישו כבן מלכי קדם. וכן הדרך במעיל וכתנת, וכתוב ועליה כתנת פסים כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים (שמואל ב י״ג:י״ח), ופירושו כי עליה כתנת פסים נראית ונגלית, כי המנהג ללבוש בנות המלך הבתולות מעילים שתתעלפנה בהן, ונמצא שכתנת הפסים עליה מלבוש עליון, ולכן אמר וכתנת הפסים אשר עליה קרעה (שם שם יט): והמצנפת ידועה גם היום למלכים ולשרים הגדולים, ולכן אמר הכתוב בנפול המלכות הסר המצנפת והרם העטרה (יחזקאל כא לא), וכן כתוב וצניף מלוכה (ישעיה סב ג), וכך יקראם הכתוב פארי המגבעות (שמות ל״ט:כ״ח), וכתיב פארי פשתים יהיו על ראשם (יחזקאל מד יח), שהם פאר ושבח למכתירים בהם והאפוד והחשן לבוש מלכות, כענין שכתוב והמניכא די דהבא על צוארך (דניאל ה טז). והציץ נזר המלכים הוא, וכתיב (תהלים קלב יח) יציץ נזרו. והם זהב וארגמן ותכלת, וכתיב (שם מה יד) כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה, וכתיב (דניאל ה טז) ארגוונא תלבש והמניכא די דהבא על צוארך. והתכלת גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש חוץ ממלך גוים, וכתיב (אסתר ח טו) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והתכריך הוא המעיל שיעטף בו:
ועל דרך האמת, לכבוד ולתפארת, יאמר שיעשו בגדי קדש לאהרן לשרת בהם לכבוד השם השוכן בתוכם ולתפארת עזם, כדכתיב (תהלים פט יח) כי תפארת עזמו אתה וכתיב (ישעיה סד י) בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו, וקדשנו הוא הכבוד ותפארתנו תפארת ישראל, ועוד נאמר (תהלים צו ו) עוז ותפארת במקדשו, וכן לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד (ישעיה ס יג), שיהיה מקום המקדש מפואר בתפארת, ומקום רגליו, שהוא מקום בית המקדש, מכובד בכבוד השם. וכן ובישראל יתפאר (שם מד כג), שיהיה מראה ומיחד בהם תפארתו, וכן אמר למטה גם בבגדי הבנים כלם לכבוד ולתפארת (שמות כ״ח:מ׳), ואמר בקרבנות יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר (ישעיה ס ז). והנה המזבח רצונו, והכבוד בית תפארתו. והיו הבגדים צריכין עשייה לשמן, ויתכן שיהיו צריכין כוונה, ולכן אמר ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה (שמות כ״ח:ג׳), שיבינו מה שיעשו וכבר אמרו (יומא סט.) דמות דיוקנו מנצח לפני בבית מלחמתי:

ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת. אמר שיעשו בגדי קדש לאהרן לשרת בהם כבוד יי' השוכן בתוכם ולתפארת כדכתיב כי תפארת עוזמו אתה (תהילים פ״ט:י״ח חי') וכתיב בית קדשינו ותפארתנו (ישעיה סד י') ונאמר עוז ותפארת במקדשו (תהלים צו ו) וכן לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד (ישעיה ס יג) שיהיה מקום המקדש מפואר בתפארת ומקום רגליו שהוא בית המקדש מפואר בכבוד השם וכן ובישראל אתפאר (ישעיה מד כג) שיהיה מראה ומייחד בהם תפארתו דכתיב יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר (ישעיה ס ז'). וטעם היות המדה הזאת נקראת תפארת מלשון ותשלח פארות (יחזקאל יז י') על שם שהוא מתאחז בכל הצדדין ושואב מן האין משפיע עד המלכות ובעבור כי סוד הבגדים גדול על כן אמר ואתה תדבר אל כל חכמי לב שיבינו ויכוונו למה שיעשו. ואמר אשר מלאתיו וגו' ר"ל כי הלב הנזכר מלא רוח חכמה זהו מלא אותם חכמת לב והרמז לחכמת שלמה וכבר פירשתי מלת לב. וסוד שמונה בגדי כהן גדול נרמז בספר הזוהר אמרו שם (אדרא רבא קל"ב ב') ומהאי דיקנא איתגלייא דקנא דכהנא רבא עילאה. <תרגום - ומאותו הזקן נתגלה הזקן של הכהן הגדול העליון>. ומיניה דקנא דנחית לדקנא תתאה לכהנא רבא. <ומזה הזקן יורד לזקן הכהן הגדול התחתון>. מאי דקנא דכהנא רבא. <מהו זקן הכהן הגדול>. דקנא דכהנא רבא בתמניא תיקונין אתתקן. <זקן הכהן הגדול נתתקן בשמונה תיקונים>. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא. <ומשום זה שמונה תיקונים לכהן הגדול>. כד משחא נחית על דקניה דכתיב כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'. <כאשר שמן יורד על זקנו כמו שכתוב "כשמן הטוב היורד על הראש יורד על הזקן" וגו'>. מנלן. <ומאין לנו שכהן גדול שלמטה מכוון כנגד כהן גדול שלמעלה>. דכתיב שבת אחים גם יחד. גם לרבות כהן גדול של מטה שכל זמן שכהן גדול של מטה משמש בכהונה גדולה כביכול כהן גדול של מעלה משמש בכהונה גדולה. דע והבן כי החושן רומז לתפארת ישראל והאפוד לשכינת עוזו ועל כן לא יזח החושן מעל האפוד רמז לחיבור הכל והבן כי תמיד בחושן יזכיר משפט ועשית חשן משפט כמה דאת אמר משפט וצדקה ביעקב (תהלים צט ד) וקבועים בו י"ב אבנים חלוקים בד' טורים ג' בכל טור וטור רמז לי"ב שבטים החלוקים בד' דגלים ג' בכל דגל ודגל זהו שנאמר והאבנים תהיין על שמות בני ישראל וגו'. ודע והבן עוד כי השם הגדול יתברך יש בו י"ב צירופים ולא יותר ואלו הם:

במזמור ס"ג שדרז"ל במדרש רבה פ' ויצא ע"פ והנה ה' נצב עליו א"ר אלעזר בן זמרא (תהלים סג) צמאה לך נפשי כמה לך בשרי על מראה הסלם לדעתי כל המזמור מדבר על ענין זה כשהגיע יעקב לשנת ס"ג אז קיבל הברכות מאביו לכן אמרה דוד במזמור ס"ג גם שזכה יעקב אז לעולם הבריאה בתיקון נשמת של אדם הראשון שהוא סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה מסוף העולם ועד סופו כמו שהיתה נשמת אד"הר קודם שחטא וידוע שבעולם הבריאה תמן שם של ס"ב ולפי שעד מקום ההוא לא שכב כל י"ד שנים שהי' טמן בבית שם ועבר ז"ש וישכב במקום ההוא כי למד תורה שבע"פ שהם סוד ס"ג מסכתות נרמז ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו כי תורה שבע"פ יש בה ס"ג מסכתות מנין אבנ"י המקום אשר למד בע"פ וישם מראשותיו ואחר כך נעשו אבן אחת שהוא סוד תורה שבכתב שיש בה ס"ג פרשיות מנין אב"ן והנה היה מצטער עתה כששכב במקום ההוא ולא יצק מים על ידי רבותיו שבזכות זה שלמד תורה שבע"פ זכה לברכות ז"ש הכתוב (איוב כט) שרשי פתוח אלי מים שהוא על אשר יוצק מים ושימוש רבותיו לכן וטל ילין בקצירי שזכה לברכות ויתן לך הש"י מטל השמים ולכן נסמכו הברכות לפסוק וישב יצחק בגרר בזוהר חדש שלמד תורה שבעל פה כי בזכות זה זכה לאותן ברכות לכן בשנת ס"ג זכה לברכות הללו עבור ס"ג מסכתות וזכה ליקח מן עשו שהוא עם ס"ג אומות כמ"ש בעל הטורים שנחסרו ממנו ז' עבור (משלי כו) שבע תועבות בלבו וכל תועבה כלולה מעשר כמ"ש במדרש שבעים תועבות בלבו לכן אמר שני גיי"ם בבטנך לא אמר גוים כי גם עשו הכל ס"ג (תהלים יד) יחדיו נאלחו אין עושה טוב אין גם אחד. ועז"א אלקים אלי אתה ר"ל מדת יצחק שהוא אלקים הסכים לברך אותו באומרו גם ברוך יהיה ונעשה לו חסד אל באותו פרק או שלקח ג' אבנים מאחר שהקב"ה השרה שכינתו על אביו יצחק ויש אצלו שם אלקים ועל אבי אביו אברהם יש לו שם אל ורצה עתה לראות אם יתיחדו ג' אבנים ביחד אז יהיה גם הוא מרכבה לשם של ד' ז"ש (שם סג) אשחרך אם שם של ד'. יהיה נצב עליו צמאה לך נפשי או לפי שהי' מתירא משולטני דעשו שהיא בלילה לכן התפלל מי יתן אשא כנפי שחר כי ויאבק איש עמו עד עלות השחר ז"ש אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי על סוד הברכות ויתן לך שכוונת אביו היה ויתן ויחזור ויתן כמ"ש עשו יהיה לך אשר לך ב' פעמים שאף על פי שברכות אלו נראות שהם גופניות הלא חזר אביו ופירש גם ברוך יהיה שיש במשמעותן נפשיות ז"ש (שם) צמאה לך נפשי ואחר כך כמה לך בשרי כי יעקב עשה הנפש עיקר ואחר כך הגוף שפל ואמר ב' פעמים לך בארץ ציה ועיף בלי מים שא"א לו עתה ללמוד תורה שבעל פה אשר יצק מים והנה שרשי פתוח אלי מים ומזה זכה מה דאיתא גבי אדם הראשון (שם מט) אדם ביקר בל ילין לא לן כבודו עמו אבל ביעקב איתמר (איוב כט)טל ילין בקצירי ויפגע במקום וילן שם שלן הכבוד עמו ז"ש (תהלים סג) כן בקודש חזיתך לכן תיקן באותו פרק ברכת אתה קדוש (ישעיה כט) והקדישו את קדוש יעקב לראות עוזך וכבודיך וכמ"ש (תהלים ג) כבודי ומרים ראשי בשעה ששם אבני המקום מראשותיו זכה לכבוד ולתפארת ז"ש יעקב אכן יש ה' במקום הזה שזכה למדת ה' שהיא מדת תפארת ואנכי לא ידעתי מתחלה לא הי' לי השגה גם במידת שכינה לכן אמר עתה זכה במקום המקדש שנעקר הר המוריה ממקומו (תהלים צו) עוז ותפארת במקדשו ז"ש (שם סג) כן בקודש חזיתיך במקום המקדש לראות עוזך וכבודיך שזכה לשכינה כי עוז לאלקים ולתפארת (שם כד) מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה או להיפך אין עוז אלא תפילין שהקב"ה מנית תפילין שהוא תפארת והשכינה הוא הכבוד בכל מקום גם לפי שהראה לו סלם זה סיני מתן תורה על זה קאמר לראות עוזך ה' עוז לעמו יתן אמר כן בקודש לפי שראה ע' קתדראין סביב כבודו ית' (ירמיה יז) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו ועז"א יעקב אכן יש ה' במקום הזה כי כאן שהוא מקום מקדשינו יש למעלה במרום כסא כבוד ע' כסאות והקב"ה שהוא מרום למעלה ראש וראשון על שבעים נרמז במלת אכ"ן הקב"ה יחיד על כ"ן שהם שבעים כמ"ש רז"ל (עמוס ז) והנה ה' עומד על חומת אנך על ע' סנהדרין ז"ש כ"ן שהם שבעים בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך שהוא כסא הכבוד "כן "בקודש "חזיתך סוד ג"פ מקום "כתר "חכמה "בינה כי' בי' חשק כשיצא מבאר שבע ז' ספירות כן בקודש חזיתיך רשעים אומרים לא כן וכופרים בעולם שנברא בכן אבל יעקב ראה קישור עולמות סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כן בקודש חזיתך: