הֵאִ֣ירוּ בְרָקָ֣יו תֵּבֵ֑ל רָאֲתָ֖ה וַתָּחֵ֣ל הָאָֽרֶץ׃
ביאור הרד"ל
(מד) ומקול זעקת גלגלי המרכבה ברקים ורעמים יוצאים לעולם. אין הכוונה על ברקים ורעמים תמידיים שבשעת הגשמים (שסיבתם נתבאר בפ' הרואה (נט.) טבעיית), אלא ר"ל בשעת ירידת גלגלי מרכבה להשגיח למטה בתחתונים אז רעמים וברקים יוצאים וכמש"ל ולפרושי קרא דקול רעמך בגלגל האירו ברקי' תבל רגזה ותרעש הארץ, דהיינו בגלגל המרכבה כשנגלה על הים (וכן מ"ש (תהלים צז) האירו ברקיו תבל ראתה ותחל הארץ, היינו ג"כ בשעה שה' מלך (כמ"ש בריש המזמור) על הארץ להגלות ליפרע מצריו כמש"ש ותלהט סביב צריו, וכתיב ראו כו' כבודו יבושו כו'), ובהגהות המיוחסות להגר"א הגיה ברקיע במקום ברקים, ולא ידעתי עדיין הכרח לזה, דהא בקרא כתיב נמי האירו ברקיו: