פרשנות מצטטת על תהילים קא:ב

ודע כי נקרא תמים מי שתוכו כברו, ופיו ולבו שוים, ומפני שאברהם אבינו ע"ה היה שרש האמונה וראש כל המיחדים, וענין היחוד צריך שתהיה עדות הלב והפה שוים, על כן הזכירו הש"י והיה תמים, הוא הדין בכל שאר עבודות הש"י יצטרך האדם שיהיו פיו ולבו שוים, שיצדיק כל אחד לחברו ויעיד עליו ולא יחלוק עליו בשום ענין, כי כל מי שהוא אחד בפה ואחד בלב והנה הוא חולק קצתו על קצתו ומכזב קצתו את קצתו, הוא מן הכת שנאמר עליו (תהילים ע״ח:ל״ו-ל״ז) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו, ועל כן באה מצות עשה שבתורה שנאמר (דברים י״ח:י״ג) תמים תהיה עם ה' אלהיך, והוא השבח הגדול האמור בכל הצדיקים איש צדיק תמים. וכתיב (בראשית כ״ה:כ״ז) ויעקב איש תם. וכן יצחק נקרא עולה תמימה, וכתיב (תהילים ט״ו:ב׳) הולך תמים ופועל צדק. וכתיב (שם קא) אשכילך בדרך תמים. וכתיב (שם קיט) אשרי תמימי דרך. וכבר הודיענו דוד ע"ה כי בעל מדה זו הוא לפני השם יתברך קיים נצחי לעולם, הוא שאמר (שם מא) ואני בתומי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם. ואמר שלמה (משלי י ט) הולך בתום ילך בטח. ואמר עוד (שם יא) ורצונו תמימי דרך.

ואשה טובה. ג״כ שכנו תמיד ע״כ יראה לדבק עצמו באשה טובה. כמו אמו של ר״י ב״ח שלכך קרא לו ריב״ז אשרי יולדתו שאמו הצדקת ויראת ה׳ היא גרמה להיות הבן היוצא ממנה צדיק כדאיתא מזה ג״כ בירושלמי שהיתה מחזרת בכל יום על כל בתי מדרשות שבעירה ואומרת להם בבקשה מכם בקשו רחמים על העובר הזה שבמעי שיהיה חכם ומיום שנולד לא הוציאה ערסתו מבהמ״ד כדי שלא יכנסו באזניו אלא ד״ת ע״כ וזה שרמז דוד הע״ה אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי (תהילים ק״א:ב׳-ג׳) ר״ל אשתו השכונה גביה אתהלך בתם לבבי וכעין זה איתא במד״ש ועיין מ״ש בס״ד ספ״א דא״ר ד״ה הנושא אשה ההוגנת לו וסוף ד״א זוטא: