עֵינַ֤י ׀ בְּנֶֽאֶמְנֵי־אֶרֶץ֮ לָשֶׁ֪בֶת עִמָּ֫דִ֥י הֹ֭לֵךְ בְּדֶ֣רֶךְ תָּמִ֑ים ה֝֗וּא יְשָׁרְתֵֽנִי׃
בנין יהושע
רבי יהושע אומר עין הרע. כמו עין רעה שאינו מסתפק במה שיש לו ומחזר אחר דברים אחרים. א״נ שמכניס עין הרע בממון חבירו או בבניו ומזיק לו.ר״ב. ולכך קאמר לקמן כשם אתה רואה וכו׳ ורוצה וכו׳ כלומר שרוצה בתקונו וטובתו כך יהיה רוצה בטובת חבירו: צר במשנתו של חבירו. כי זה הוא מקנאה הנזכר בפ״א פ״ד מכ״א ד״ה הקנאה וכו׳ וכתב המד״ש שם בשם הר״י הקנאה יש בה דרכים רבים. א׳ כי יראה חבירו הולך בדרך תמים ועוסק בתורה ומצות מקנא בו כי הוא שונא אוהבי ה׳ ומדה זו מוציאו מן העולם כי היא רעה מכל הקנאות וזה נקרא שמו שונא ה׳ וכו׳ ע״ש שהאריך וכמו שאמרו הראיה מקרח ועדתו שמפני קנאה נאבדו ושמעתי שזש״ה (תהילים ק״א:ו׳) הולך בדרך תמים הוא ישרתני ר״ל כמו שמשרת ועובד אותי. כי נפשי דבקה ואותה בכבוד המקום ב״ה. וזה בחינה גדולה אצל האדם אם רואה בעל עבירה ומצטער על כבוד הש״י ב״ה שמיקל הרשע בזה. ובהיפך אם רואה עובד הש״י ב״ה משמח א״ע בודאי נפשו דבק בו שבשמחתו ישמח לבו כדרך שמצינו בטבעי אדם על ב״ב ואוהביו ועיין מסכת שמחות פ״ב ה״י:
מגלה עמוקות
האופן הה' במדרש ע"פ (תהלים לז) בטח בי"י ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה ר' חגי מסרס קרא בטח בי"י ועשה טוב עשה טוב ובטח בי"י משל לאגרונימום שיצא לשער את המדות וראה אותו א' והיה מטמין מלפניו א"ל מה לך מטמין עשה מדותיך ביושר ואל תתירא הה"ד עשה טוב ובטח בי"י ושכן ארץ עשה שכונה של ארץ הוי זורע הוי נוטע ורעה אמונה אמונתך של אבות שנאמר (שם קא) עיני בנאמני ארץ נקראו אבות העולם נאמני ארץ כשדרז"ל ע"פ (ישעיה כד) והארץ חנפה תחת ישביה מראה לך קמה ולא מראה לך גורן (שם) כי חלפו תורות שבכתב לבע"פ (שם) עברו חק של מעשרות (שם) הפרו ברית עולם ברית אבות כי כל ג' אבות שלנו היו נאמני ארץ ז"ש (משלי א) שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך אמר רב הונא אבות עולם קיימו תרומות ומעשרות. אברהם (בראשית יד) הרימותי ידי. יצחק (שם כו) ויזרע יצחק והלא אין ברכה במדוד ומנוי ולמה מודדין אלא למעשר. יעקב (שם כח) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. הוא שדוד אמר (תהלים מ) ותורתך בתוך מעי והלא התורה בלב כמ"ש (ירמיה לא) נתתי תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנו אלא אמר שלא בא לתוך מעי דבר שלא עשרתי אותו ז"ש עשר תעשר ואכלת לפני י"י אלקיך ר"ל שיהיה אכילה שלך לפני י"י לפני אבות העולם וכן ג' אלו ד"גן ת"ירוש י"צהר ר"ת בגי' האבו"ת לקביל ג' אלו דגן לקביל אברהם (בראשית יז) אב ה"מון ג"וים נ"תתיך ר"ת ה"גן נתוספה לו ה' נגד ה' מינים של דגן ס"א ח'ש'ך' ש' ש' שמברכין עליו המוציא יצחק תירוש מסטר' יין גבורה יצהר מיעקב שסך האבן בשמן בפכים קטנים אשר שכח ונתאבק על הפכים קטנים עם שר של עשו כי קיבל יעקב על עצמו (שם כח) והאבן הזאת שמתי מציבה (שם) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך לכן כששכח יעקב פכים קטנים לקיים נדרו אשר נדר בעת צרתו בא סמאל לעכב שלא יקוים עשר תעשר את כל תבואת זרעך שהוא יעקב (ירמי' ב) ראשית תבואתה (ישעיה ו) זרע קודש זרע אמה ואם לא תקיים בא עשו איש שדה ז"ש היוצא השדה שהוא עשו איש שדה. ענין המשל לאגרונימוס שיצא לשער את המידות ע"ד מ"ש רז"ל (משלי יא) מאזנימרמה תועבת י"י וגו' בא זדון שבזמן שישראל חוטאין במשקולת ובמידות אזי בא זדון (שם) ויבא קלון המלכות מתגרות ז"ש עשר תעשר וגו' וצוה הקב"ה ליתן מעשרות ואם לאו היוצא השדה עשו איש שדה וקטנים מתים כשאינו מפריש מעשר כי (שבת לב) בעון נדרים בנים מתים וז"ש תבואת זרעך ואם לאו היוצא השדה ה"ל להיוצא השדה:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ט] ורד"ק פי' דברו לשלום, לדבר עמו בדברי שלום אלא בדברי מריבה, והרדי"א פי' ולא יכלו דברו לשלום, כאילו אמר להשיב לו על שלומו שהיה מקדים להם, ודבריו נובעים מתנחומא וישב הוצ' באבער סי' ז "שהיה בא ושואל בשלומם ולא הי' משיבים אותו למה שהיה כך מנהגו שהיה שואל בשלומם", וכן פי' שד"ל ולא יכלו שאת דברו לשלום, ומצאנו לשון שאת נשמט אחר לא יכול כמו אותו לא אוכל (תה' קא ו) פי' לא אוכל שאתו, וכן פה פי', כשהיה מדבר עמהם אפילו דברי שלום לא הי' יכולים שאתו, וכן פי' התוה"מ, ולא יכלו (לסבול) דברו לשלום ר"ל מה שהוא היה מדבר אליהם לשלום, וכן פי' הג' בעל העמ"ד, לא סבלו דברו עמם לשלום: