פרשנות מצטטת על תהילים קב:יד

ג' פעמים מ' שהיה משה בהר ראשונים היו ברצון ואחרונים ג"כ ברצון ואמצעים בכעס נגד ג' אבות הקדושים אברהם ויעקב חסד ורחמים ויצחק באמצע הוא בכעס לכן היו האמצעים בצער ז"ש ואנכי עמדתי בהר כימים ראשונים הן הן הימים ראשונים ימים העליונים הן הן האבות וז"ס שלשה ימי הקבלה נגד שלשה אבות וניתנה התורה ביום השלישי שהוא יעקב (תהלים קמז) מגיד דבריו ליעקב (שמות יט) כה תאמר לבית יעקב ז"ש (תהלים צט) משפט וצדקה ביעקב אתה עשית כי ג' פעמים שעלה משה להר הם לקבל ג' אבות נמצא ביום הכיפורים שירד ואמר (במדבר יד) סלחתי כדבריך הם לקבל יעקב נמצא שמשפט הצדקה ביעקב אתה עשית או ג' פעמים מ' נגד ג' עולמות בי"ע שהם נגד נפש רוח נשמה (שמות ב) ותקרא שמו משה כי מן המים משיתיהו (שם) ותצפנהו שלשה ירחים סימן שלעתיד יהיה צפון ברקיע ג' פעמים גם על שנותיו שנחלקו ג"כ על מ' מ' מ' מ' במצרים מ' בכוש מ' במדבר (דברים לב) כי לא דבר רק הוא מ'כ'ם נוטריקון מ"צרים כ"וש מ"דבר שכל זה הוצרך להיות מ' להכניע סיטרא אחרא באותן מ' שנה כדאיתא בזוהר פ' פקודי וג' קליפות אינון וכל אחד מן מ' הכניע אותם לכן אמר משה במזמור (תהלים צ) תפלה למשה למנות ימינו כן הודע וגו' שמחינו כימות עניתנו שנות ראינו רעה ר"ל שבקש על מ' יום האמצעים שהיו בכעס כנגד אותן שנים שלו שהיה בכוש מ' שנה וראה שם רעה שהיה לוחם עמו בלעם בכשפיו (במדבר יב) על אדות הכושית אשר לקח אשר עליו אמר פרעה (שמות י) ראו כי רעה נגדפניכם בלעם ובניו שהיו לוחמים עמו בכוש ואח"כ במצרים הן הן עבדי פרעה אשר הכביד הקב"ה לבו ולב עבדיו יונס ויומברס יוחני וממר' אשר עשו העגל אח"כ גם בלעם אחר הריגתן לקח (במדבר כב) ש"ני נ"עריו ע"מו הן הן נשמות שלהם שידע מקום הריגתן ושיתף עמו עד שהיה כלול מג' קיטרין נחש ש"רף ע"קרב נגד ג' גוליירין אלו המנגדין עמד ג' פעמים מ' בהר. גם רמז שהיה רב טוב צפון לכל ישראל ותצפנהו שלשה ירחים על ג' גליות של ישראל אשר עליהם אמר (שמות ח) דרך שלשת ימים נלך במדבר כפי מ"ש (הושע ו) יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו (במדבר י) ויסעו מהר י"י דרך ג' ימים זה היה רמז על ארון י"י שהיה נוסע לפניהם דרך שלשה ימים כי ג"פ עלה להר אחר ארון אלקים שהם הלוחות והנה ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו כי בפעם שלישי נאמר סלחתי כדבריך והנה כמו שבמ' שנים השלישיים של משה עלה משה אל אלקים (שמות יט) ויקרא אליו י"י מן ההר כן באלו ימים האחרונים בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה גם כן (שם כד) עלה אלי ההרה וכמו שקבל בתחלת שנת ארבעים התורה (שם יט) קול השופר הולך וחזק מאוד כן ג"כ בר"ח אלול העבירו שופר במחנה משה עלה להר (שם) משה ידבר והאלקים יעננו בקול שלא יטעו עוד אחר אלקים אחרים והקב"ה נתעלה באותו שופר כמ"ש והאלקים יעננו בקול של משה ר"ל מאחר שידעו שמשה עלה להר בזה לא טעו והאמינו בי"י וזה רמז ותצפנהו שלשה ירחים מיד אחר צאתם ממצרים המתין שלשה חדשים וקבלו התורה ונתמלא כל העולם אור כמו ששם נתמלא הבית אורה וכן ביו"הכ (ישעיה כד) על כן באורי"ם כבדו י"י (תהלים כז) י"י אורי וישעי ובזוהר ותצפנהו שלשה ירחים אלו תמוז אב טבת ימים רעים משה גרם שנסתלק חודש אלול לטב ולא יהיה לחולקיה של עשו רק ג' חדשים ולא ד' ז"ש ותצפנהו שלשה דייקא ולא יותר ותרא אותו כי טו"ב וכמו שבמ' שנה אחרונים של משה (שמות יט) ומשה עלה אל האלקים שהמתיק שם של אלקי"ם ויקרא אליו י"י והיפך לרחמים כן ר"ח אלול עלה ונסתלק אלקים ובא י"י בקול שופר ז"ש בר"ח אמר הקב"ה למשה עבור משה שהמתיק הדין א"ל הקב"ה (כם כד) עלה אלי ההרה וזולת זה לא היה ראוי להיות ימי רצון ומאחר שענין משה רומז על כל גליות ישראל וכמו שבפעם השלישי שעלה מ' יום האחרונים נתעלה עילוי גדול כן ביום השלישי בבנין בית השלישי יקימנו ונחיה לפניו והוא ע"ד הזוהר פ' ויקרא במשל המטרונא שדחפוה מפלטין של מלך ובאה המטרונא בעצמה אל המלך עד שדחפוהו לגמרי ולא תבא עוד אל המלך עד שהמלך בעצמו יבא עם רתיכין דיליה אחריה לכן אמר (עמוס ה) נפלה לא תוסיף עוד קום בתולת ישראל ר"ל שהוא יקים אותה זכריה ט) הנה מלכך יבא לך שהקב"ה יבא אליה כמ"ש (תהלים קב) אתה תקום תרחם ציון (עמוס ט) ביום ההוא אקים את סוכת דוד (תהלים קמה) סומך י"י לכל הנופלי' סמכה דוד ברוח הקודש (ישעיה ס) קומי אורי כי בא אורך בר"ח אלול שהוא פעם ג' שעלה משה להר שהוא נגד ביום השלישי דאתמר ביה יקימנו יקום אותה (שם נב) התנערי מעפר קומי שבי קומי בתולת ישראל ולא תוסיף היא מעצמה לקום יקימנו הוא לכן ונחיה לפניו לעולם ולא תוסיף עוד לנפול קומי בתולת ישראל קרי אותה כאן בתולת לפי שזה החודש אלול מזל בתולה וכמו שאמר הקב"ה למשה בפעם השלישי שהוא ר"ח אלול עלה אלי ההרה כן לע"ל לבתולת ישראל יאמר קומי עלה אלי ההרה וכמו שמשה הוא הגואל הראשון כשם שנתכסה גואל ראשון ואח"כ נתגלה כן גואל האחרון כדאיתא במדרש מ"ה ימים יתכסה משית ואח"כ חוזר ויתגלה (תהלים לא) מ"ה רב טובך אשר צפנת ליריאך לכן תמצא בניסן מפסח עד ר"ח סיון שפסקה זוהמתן של ישראל היו מ"ה יום כי ביום הזה באו מדבר סיני בר"ח סיון וכמ"ש (הושע ג) ואכרה לי בחמשה עשר כסף שהוא ט"ו בניסן (שם) וחומר שעורים ל' (שם) ולתך שעורים ט"ו הרי מ"ה יום ואתמר גבי משיח (תהלים כא) י"י בעזך ישמח מלך ובישועתך מ"ה יגל מאוד. בר"ח אלול שאז מזל בתולה אמר הקב"ה למשה שהוא סימן לכל ישראל לע"ל עלה אלי ההרה כמ"ש (ירמיה לא) הציבי לך ציונים וגו' שובי בתולת ישראל שהקב"ה יאמר עלה והתנערי מעפר כשם שאמר למשה עלה אלי ההרה לקבל לוחות אחרונות כן לע"ל יתן הקב"ה ברית חדשה לישראל (חגי ב) גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון וכשם שהעבירו שופר במחנ' כן (ישעיה כז) ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים וגו' ולא יטעו עוד אחר ע"ז (שם ב) ונשגב י"י לבדו ביום ההוא והאלילים כליל יחלוף כמ"ש עלה אלקים שנסתלק מד"הד מן העולם רק י"י בקול שופר.

בדרך השכל. בספר מורה נבוכים יש ג' דעות בהשגחה עז"א במזמור צ"ד (תהלים צד) אל נקמות ד' נגד הכת האומרים (יחזקאל ח) עזב ד' את הארץ לגמרי השמים שמים לד' אבל למטה מגלגל הירח אין שום השגחה כלל אמר אל נקמות ד'. נגד כת שאומרים שגם למטה מגלגל יש השגחה בכלל ולא בפרט אמר אל נקמות הופיע נגד ב' דעות אלו אמרו במ"ר פ' הנ"ל אר"י משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה דולקת אמר תאמר שהבירה בלא מנהיגו הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני בעל העולם. שעד היום הי' חושב שעל השמים כבודו לבד (חבקוק ג) כסה השמים הודו ובעליונים משגיח ולא בתחתונים כמ"ש בפ' חיי שרה אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי ר"ל באותו הפעם כשלקח אותו מבית אביו לא היה רק אלקי שמים לבד אבל אח"כ מעשה אלקי השמים ואלקי הארץ ממקום העליונים ירד למקום התחתונים כשאמר יעקב (בראשית כח) אכן יש ד' במקו' הזה שגם למטה יש השגח' ידע בבירור רק שעל כל פרט ופרט עדיין לא ידע ז"ש ואנכי לא ידעתי שישגיח על כל פרט ופרט ז"ש בעל המשל ממקום למקום ז"ש הקב"ה אני הוא בעל הבירה ר"ל מה שחשבת שבירה זו בלא מנהיג (תהלים קיג) כי רם על גוים ד' אני הוא והציץ עליו וראה אז שגם יש השגחה על כל פרט ופרט שהרי עליו לבדו יש הנהגה כמ"ש לך לך מאיצטיגנונא שלך אברם אינו מוליד אברהם מוליד ואעשך שם לגוי גדול (שיר ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה במדרש דרש על אברהם בדרך הפשט על שרה שהיא קטנה אצל נחור אבי מלכה ואבי יסכה הרי שמלכה הית' גדולה מיסכ' ולקח אברהם הגדול ליסכה הקטנה מזה למדו שהיתה סוכה ברה"ק על שלקח קטנה ושדים אין לה אפי' עיקר ולד אין לה גם שדים צומקות כדרך עקרה וטומטמין וברו"הק סכ"ה שיהי' לה ולד לכן לקחה אברהם. גם טעם ותהי שרי עקרה ר"ל עבור שנקראת שרי ביוד שהוא אות של עולם הבא שנברא בי' ולכן היתה בזה העולם רק אין לה ולד למטה אבל למעלה נשמת של הצדיקים יש לה זש"ה (שם) אחות לנו קטנה ר"ל עבור אות יוד שהיא קטנה מכל אותיות עבור זה ושדים אין לה שלא היתה יכולה להוליד בנים לזה העולם ומה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה ר"ל שיתן להעיקר מטרון שהוא אות ה' וקרי כאן ביום שידובר ב"ה ז"ש (רות א) ורו"ת דבקה ב"ה ודרז"ל ורות דבקה בה ונתגיירה לקיים תור"ה ז"ש (שיר ב) הנצנים נראו בארץ שהולידו זרע בשעה שקול התור נשמע בארצינו הוא אות ה' בהגיע תור אסתר בת אביחיל כי אבא יסד ברתא (משלי ג) ד' בחכמה יסד ארץ אז נקרא אברהם אב המון ואברם יקרא אברהם בה' נשלם א בו שם של מ"ה ז"ש בראשי' טו) ד' אלקים מה תתן לי ר"ל שם של מה תתן לי והטעם שאני מבקש שם של מ"ה מ"ה יעשה לי אדם ר"ל שם של מה והוא שם של אדם תפארת אדם לשבת בית (ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי וגו') אות ה' שיתנו לו לאברהם להקרא בשם אברהם בזה יהי' לו ה' ויהי' לו מ"ש (בראשית מז) ה"א לכם זרע תולדות שמים וארץ בהבראם באברהם ז"ש מ"ה נעשה לאחותינו אין לה אות ה'הם שדים בסוד (במדבר יח) אל ד"ד ומי ד"ד שם של אלקים נחלק לב' דדים אל מימין מי משמאל ה' באמצע (בראשית טו) במה אדע כי אירשנה בשני תיבות אלו סוד גאולה אחרונה ע"פ חשבון זוהר חדש בפ' וישב לחשבון רד"ו שנה ובזה הגלות שבע פעמים רד"ו הרי אלף ת"ע שבק לאלפא קמא ונשאר (תהלים קיט) עת לעשות לד' כשהפרו תורה זכו יהי' בעתה ומתחילת הבריאה הקב"ה מגיד מראשית אחרית יהיה או"ר ויה"י אור והוא חשבון שהיה ישראל במצרים ארבע מאות ושלשים שנה ואח"כ (שמות טז) מ"ם שנה במדבר עד בואם אל ארץ נושבת (דברים יב) אל המנוחה ואל הנחלה וז"ש (דברים ד ויוציאם מכור הברזל "כור "הברזל עולה ת"ע ז"ש (שמות ג) ואני ידעתי כי לא יתן אתכ' "מלך "מצרי' לעלות שלא השלימו וז"ש (בראשי' לז) וישלחהו "מעמק "חברון עצה העמוקה הקבור בחברון שהוא אברהם הקבור שם שרצה לתקן קלקול של א"ה שחטא בשם הויה אבא וקלקול של הבל שחטא בשם אהי"ה אימא וראיה שהוצרך אברהם לתקן חטא של הבל לבד הנפש אשר תיקן אברהם בגלגולו נפשו של אד"ה בענין ע"ז קלקל א"ה וקיים בנפשו (דברים ז) פסילי אלהיהם תשרפון באש ושיבר צלמי אביו ויצא ממנו פסולת ישמעאל שהיה מצחק בע"ז ולכן נקרא אדם גדול בענקים הוצרך לתקן ג"כ חטא הבל כמ"ש הקב"ה (בראשית יב) קום "התהלך "בארץ "לארכה ר"ת ה"בל לכן הי' אברהם (בראשית יב) הלוך ונסוע הנגבה גושפנקא דאקשרו ביה שמיא וארעא (בראשית א) את השמים ואת הארץ שהוא ר"ת של שם אהי"ה א"ה ושני אותיות אחרונות ר"ת של שם הויה ו"ה כי בזה החשבון שהיו ישראל בכור הברזל תקנו שני שמות אלו אבא ואמא הויה ואהי"ה שהוא סוד זוכר חסדי אבות ע"ב קס"א שהוא מילוי הויה ואהי"ה ביודין שהוא מוטל על אבות העולם לתקן ואבות תקנו "רגל המרכבה שהוא ע"ב קס"א לכן אמר (בראשית יב) את הנפש אשר עשו על רבים קאמר ר"ל שתיקן הנפש אשר עשו אבא וברא שהוא אדם והבל בחרון אפו של עולם הוצרך אברהם לתקן. והנה ידוע י"פ הויה עולה חברן י"פ אהי"ה עולה עמק וז"ש (בראשית לז) וישלחהו מעמק חברן לתקן ב' שמהן אלו שניהם יחד עלו (תהלים קב) כי עת לחננה כי בא מועד של גאולה כבר בא מאחר שהיה עת שנה בגלות אז עת רצון. והנה תיקן הוי"ה אהי"ה הוא נרמז (בראשית טו) במה אדע כי אירשנה ב' שמות אלו בגי' מה אד"ענוטריקון אלף ד' מאות עין אז ארישנה לכל עשר אומות קני וקניזי וקדמוני שהראה לו הקב"ה אח"כ לכל ד' מלכיות גם גלות מצרים הראה לו כי מן גלות מצרים נודע זה הגלות האחרון שהראה לו אח"כ שירד העי"ט על הפגרים (בראשית טו) ודור הרביעי ישובו הנה ר"ל גלות מצרים לא יהיה רק עד דור רביעי ולא יותר כי לא היו שם רק דור שהוא רד"ו אח"כ ישובו אבל גלות אחרון אמר (שם) כ שלם עון אמורי הוא עשו (וד' אמר המכסה אני מאברהם ר"ת "הפלגה "אנוש "מבול) ודור הרביעי ישובו הנה אנשי סדום הוא דור רביעי שכל אלו הדורות תקנו זרע של אברהם ע"כ הוצרך הקב"ה להודיע שיקבל עליו שכר כולם ויסכים בכליון שלהם ולתקן אח"כ הדורות ההם והוא אב המון גוים:

על חומותיך ירושלים. רבותינו דרשוהו כמשמעו מלאכי' המזכירים את ה' על חורבנה לבנותה מאי אמרי אתה תקום תרחם ציון (תהלים קב) כי בחר ה' בציון (שם קלב) כדאיתא במסכת מנחות וי"ת חומותיך אבות הראשונים המגינים עלינו כחומה: