פרשנות מצטטת על תהילים קד:ג

ימך המקרה כתיב ויט כו'. המקרה היינו הקדוש ברוך הוא כביכול המקרה במים עליותיו (תהלים קד, ג). ופירוש ימך שירד למקום נמוך:

קרוהו. משקל חזק כמו מן קרה דוגמת המקרה במים עליותיו (תהילים ק״ד:ג׳) וקו"ף של קרוהו אינה נהוגה לינקד בחיר"ק בענין זה מפני רי"ש של אחריה כמו ברך (שם י') חרף עשהו (משלי י״ז:ה׳) וברכתיה והיתה לגוים (ראשית י"ז) וזריתים בארצות (יחזקאל כ"ט):

(מה) כשהוא בשמים רוכב על עב קל שנא' וירכב על כרוב. לגי' הספר על עב קל ראוי להגיה המקרא שמביא ולגרוס במקומו הנה ה' רוכב על עב קל (ישעי' י"ט), אבל באמת אע"פ שמצינו רכובו של הקב"ה על העבים כמ"ש השם עבים רכובו (תהלים קד), ועי' בזהר שלח לך (קע.) דמפרש על עב קל על השכינה, ובסבא דמשפטים (צח:) מפרש עבים רכובו מיכאל וגבריאל ועי' זהר בראשית (לב:), מ"מ עיקר פשוטו של מקרא זה דרוכב על עב קל משמע ודאי דלאו כשרוכב בשמים כדהכא נאמר, אלא כשיורד למשל בעולמות תחתונים וכדמסיים ובא מצרים (ועי' זהר בא (מג.) דאינון כעננין למרכב בהון לנחתא בארעא כו' הה"ד הנה ה' רוכב על עב קל כו', ע"כ נראה עיקר דגרסי' כשהוא בשמים רוכב על כרוב קל, וכ"מ בס"ד אח"כ הגי' בילקוט המכירי כ"י בתהלים י"ח (ומפני שלשון כרוב חל לא נמצא במקרא טעו לכתוב במקומו עב קל שכתוב במקרא הנ"ל), והוא נדרש שפיר מקרא דמייתי וירכב על כרוב, וכן ת"י בשמואל שם ובתרגום תהלים על כרובין קלילין, ותניא בברייתא דמדרש כונן פט"ו ובכל יום ויום יושב הקב"ה על כרוב עובר ושט בעולמות^[י]י"ח אלף עולמות דתני שם, וכ"ה בתז"ח (פ"ז ב) בח"י אלף כו' רכב כו' רבותיים אלפי שנאן (ר"ל כמ"ש בפ"ב דחגיגה דקרי בי' שאינן פחות תרי אלפי, ועי' בז"ח מ' ע"א וב') כו'. אינון ח"י עלמין דשט בי' כו'. אבל בזוהר שלח (קס"ב.) אמרו כד שליט כו' שאט במאתן אלף כו' אילין תרין כרובין ואשתאר חד. וע"ע בז"ח רות (סז א) ובאיכה (ע"א ד) ובתז"ח (עג ד), ובר"מ פנחס (רכז.) ות"ז (פט.) אמרו דהאי כרוב במט"ט, והכל עולה לענין אחד. עי' בביאור הגר"א לזהר שלח הנדפס שפי' שהכרובין הן הדעת והיסוד, ומכוון למ"ש בס"ס סודי רזי ששם הששי משם מ"ב שהוא ביסוד גי' בכרוב ורומז ע"ז שרוכב בי"ח עולמות ע"ש: הללו וכשהוא הולך רוכב על כרוב (ובסודי רזי ט"ז:) שהועתקה שם ברייתא זו הגי' על כרוב קל):