תְּ֭הוֹם כַּלְּב֣וּשׁ כִּסִּית֑וֹ עַל־הָ֝רִ֗ים יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם׃
ביאור הרד"ל
(ג) והיו המים מכסים ע"פ כל הארץ. כמ"ש (תהלים קד) תהום כלבוש כסיתו, ומפרש לי' דהיינו שהי' מכסה הארץ, ולפמש"ל שהרים היו קודם בארץ בתחלת הוויתה והיו מתחת למים ושז"ש (בסוף מקרא זה) על הרים יעמדו מים, מכוון הלשון מכסים ע"פ כל הארץ שר"ל כמו במבול שכתוב שם (בראשית ח) כי מים ע"פ כל הארץ, שהיינו כמש"ש ויכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים (אשר ע"כ לא מצאה היונה מנוח לרגלה אף על איזה הר גבוה), וז"ש אח"כ בל ישובון לכסות הארץ, שמתחלה היו מכסין את כולה, ולא היתה נראית היבשה כלל וכמ"ש ותראה היבשה:
עזרא בן שלמה
תהום כלבוש כסיתו שהוא (נ"ל שהי') עם העולם? בכדורה וכסית וזהו על ההרים יעמדו מים והאיך נקבו (נ"ל נקוו) בצד אחר כי אתה גערת בהם. (נ"ל וזהו מגערתך ינוסון מקול רעמך יחפזון). כענין קול ה' על המים אל הכבוד הרעים ה' על מים רבים (נ"ל דכאן חסר ענין אחד ואפש' דכוונתו לפי שע"י הרעם נתחלקו המים לכך אמר ב"פ מים (לכך אמר מים ב"פ).
מחוקקי יהודה; יהל אור
(קצ) דעת הח' ז"ל שחצי כדור הארץ מגולה, וחצי השני שקוע וטבוע במים, וכן פי' הח' ז"ל (תה' כד ב) כי בדרך התולדות נבראה להיותה תחת המים, ובחפץ השם יבש קצתה והיא המחצה אשר היא מגולה ע"כ כתוב כי הוא "על", וכן פי' (שם קד ו) ע"פ "תהום כלבוש כסיתו":