פרשנות מצטטת על תהילים קד:יב

אין עט״ז (אמרתי לרשום כאן דבר פלא אע״ג שאין ענינו לכאן. תהלים ק״ד. ישברו פראים צמאם בקצת דפוסין בסי״ן וטעות בשי״ן ימנית דוקא ובתרגום יתברון צחותהון יע״ש עיין רד״ק. עפאים ענפים או עלין וברד״ק אלף נחה ויו״ד בחירק וברוב נוסחאות ט״ס אלף בחירק והטעם א״י דהוא על משקל פראים עיין במ״נ בשרש עפ״א ואמנם הראה לי חידוש פה ק״ק פפד״א במכלל של הר״ש בן מלך ז״ל תהלים ק״ד אלף נחה והיו״ד נעה למ״ד הפועל ובארמית עפיה שפיר יע״ש. אבל למ״ש הקונקירדנסיוס עפ״א אלף שורש למ״ד הפועל קשה ובארמית כתב דניאל ג׳ עפה הה״א למד הפועל וא״כ יש גירסאות אלף חרוקה כמ״נ ומ״ד יו״ד חרוקה כאמור והוא פלא בעיני ואם נאמר יו״ד במקום א׳ כעי״ן צבי״ם שמואל ב׳ ב׳ א״ש והבחינה היא היו״ד ובארמית עפה בה״א ע״ד מרת״ה. בצבאות ש״ה הומרה האל״ף ביוד ומיהו התם שורשו ב״ה עיין מכלל הנ״ל ועיין בתנ״ך אותיות חלולים ולפי שאין לי דיעה בחכמה הזו כ״א מעט מההתחלות ראשונות לא ראיתי להאריך בזה:

עליהם עוף השמים ישכון על שתי מדות האלה בגללם קיום מלאכי השרת. מבין עפאים יתנו קול. הקולות הנמשכים מע' שמות הוא מן הקול הדק הפנימי שהיא אומר (וצ"ל נגד אומה יחידה). ומן הקול ההוא שהוא כנגד כחם של ישראל (נ"ל אומה) שבעים וא' (נ"ל ואחת או ר"ל שהעוף השמים יתנו אותו קול לישראל. ואפשר דר"ל שמן אותו קול ניזונים המלאכים לכך אמר יתנו לשון רבים קול לשון יחיד):

ומכרום לשבאים. בקצת ספרים האל"ף בחיר"ק והיו"ד נחה וזהו דעת רד"ק בפירוש ובמקצת ספרים האל"ף נחה והיו"ד נעה בחירק והוא דעת רד"ק עצמו בספר מכלול דף רל"ט והמכלל יופי תפס עיקר לשון המכלול ובמסורת כ"י ע"פ מבין עפאים (תילים ק"ד) מצאתי לשון זה אליו כתבין אל"ף ולא קריין שבאים. פתאים. עפאים. צבאים ע"כ. והנני מבארה שבאים היינו ומכרום לשבאים. פתאים ר"ל כל פתאים הכתובים באל"ף ויו"ד כמ"ש במכלול בדף רל"ט. עפאים מבין עפאים יתנו קול. צבאים פסוק הוא בד"ה א' י"ב. וכצבאים על ההרים למהר זאת אומרת כדעת רד"ק במכלול: