פרשנות מצטטת על תהילים קד:כז

לשתות העם: שישתה העם, כמון כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו (תהלים ק"ד ס'), שתתן אכלם, ורבים כן.

ויעש. לשון עשייה כמשמעו, והוא חוזר לכרם, ודרך צחות אמר לעשות להוראה אחת ואח"כ ויעש להוראה אחרת, וראיה לזה למטה שאמר מדוע קויתי לעשות ויעש (לא ואעש). ולשעבר הייתי מפרש ויקו לעשות, קוה שיעשה, על דרך כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו (תהלים ק"ד כ"ז).

ויברא אלהים את התנינים הגדולים הם ד' מחנות שהם מחוץ לשכינה (נ"ל דצ"ל וכנגדם) אמר לויתן זה יצרת לשחק בו ובראו הקב"ה לקלס אותו ולרוממו בדברי שירות ותושבחות זהו יצרת לשחק בו. ואת כל החיה הרומשת היא החי' המרובעת פנים פני אדם פני ארי' פני השור פני הכרוב ולכל פנים ד' פנים (ועיין בזוהר במדבר קי"ח ע"ב) וד' כנפים למעל' כנפיה' פרושו' הכנפיה' (נ"ל ופניהם) ומראיה' ומעשיהם כמראה אש. ומתוך אש אדומה אש שחורה וזהו שנאמר בקבלה (יחזקאל יו"ד) היא החי' אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה. ולכך אמר אשר שרצו המים למיניהם. וקראם בשם חיים (נלמהר"ם חי') כי הגופות נדבקות מכל (נלמהר"ם אבל) פניהם וכנפיהם פרודות לכל פנים (נ"ל כנפים) כאמור בקבלה לכך אמר אשר שרצו המים למיניהם (נ"ל ר"ל דקרא כל המרכבה שתחת אלהי השמים בשם תי' אחת בשביל שהגופות נדבקות וקראם לפעמים חיות לשון רבים וגם למיניהם בשביל שפניהם וכנפיהם פרודות וק"ל): ואת עוף כנף למינהו אלו המלאכים הנבראים בחמישי כי הם מדריגות מדריגות זה למטה מזה וזה למעלה מזה כי יש אש דוחה אש ואש אוכלת אש ומהם ממים ומהם מרוח וכפי סודם שליחותם והמשתלח לרחמים הוא ממים והמשתלח לדין הוא מאש ולכך אין מלאך משתלח לדין ולרחמים ויברך אותם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים כד"א (קהלת יא) כעצמים בבטן המלאה. כי לא יצא (נ"ל יצאו) מים החכמה עד יום הששי כשאמר תוצא הארץ נפש חי' למינ' והמלאכי' האלה שנבראו ביום החמשי מתבטלים כהתבטל הניצוץ ע"ג גחלת אחר שאומרים שירת כי סבת (נ"ל סבתם) היא חצונה וכחם תשי' ובטל לעמוד לפני יוצרם ומתגלגלים וחוזרים פעם אחרת ואומרים שירה והולכים להם. וכפי הענין הזה נאמר חדשים לבקרים רבת אמונתך: על זה אין שלום עליך יש (נלמהר"ם אמר כולם אליך ישברון). לתת להם את אכלם בעתו ר"ל המשכתם