עַד־עֵ֥ת בֹּֽא־דְבָר֑וֹ אִמְרַ֖ת יְהוָ֣ה צְרָפָֽתְהוּ׃
פירוש מהרז״ו
ד"א קץ שם. שכאן כתוב ויהי מקץ ולא פירש לאיזה דבר היה קץ ודורש גז"ש שהקץ היה לחשך של יוסף והקץ סבת החלום. וכמ"ש תהלים ק"ה עד עת בא דברו שלח מלך ויתירהו:
מלבי"ם
• א] תשובה על ייסורי הצדיק, שהוא מפני שלא עבד בתמימות לשם ה' בלבד, רק היה ברוחו פניות חיצוניות מתקוות גמול ויראת עונש, ולכן יצרפהו ה' בייסורים למען ענותו לנסותו להיטיבו באחריתו בעולם הבא,
מגלה עמוקות
וירא "אליו "ה' "באלוני "ממרא ר"ת הראה לו ד' מלכיות אדום בבל יון מדי הן הן מבי"א גואל לבני בניהם למען שמו ז"ש וירא אליו ה' במלת מבי"א הן הן ד' גליות ולפי שב' אריסין מבטלין אותן דהיינו משלי כא) מ"תן ב"סתר י"כפה א"ף גם (משלי כט) מ"לך ב"משפט י"עמוד א"רץ אלו השנים עשה אברהם צדקה עם אורחים משפט הראה לו הקב"ה אתה סימן לבניך שהוא עומד ובניו יהיו יושבין לכן מתפאר לאברהם בענין סדום כי ידעתיו למען אשר יצוה את ביתו צדקה ומשפט. אברהם תיקון דמעת העשוקים הושע יב) כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב ז"ש "חלב "בשר "וחמאה שהוא סוד (איוב כ) ח"יל ב"לע ו"יקיאנו כעת ח"יה ו"לשרה ב"ן וסדום פגמו במשכב זכור הוא ע"ב קס"א ואברהם תיקן רחצו רגליכם שהוא סוד עב קס"א (תהלים טו) ל"א רג"ל על לשונ"ו ונתן להם לשונות בחרדל לתקן (תהלים קמ) אנשי לשון בל "יכון בארץ ז"ש שאמרו המלכים ללוט עוד מי לך פה "חתן "בניך ובנותיך מאחר שפגמו בברית הלשון וברית מעור ואברהם תיקן עתה שניהם נמולו אתו הוא תיקון ברית מעור ונתן לשונות בחרדל מות וחיים ביד הלשון השענו תחת העץ החיים רחצו רגליכ"ם והשענ"ו תח"ת העץ ס"ת מות להעביר מות מן העולם גם ר"ת התו"ר הוא (שיר ב) קול התור נשמע בארצינו הוא מטטרון שעליו מוטל להמציא טיפין האבודים כ"ש יעלזו חסידים בכבוד דא מט"ט ז"ש ויתן אל הנער לעשותו חנו"ך לנע"ר. נתעסק אברהם בגאולה אחרונה שראה דינא תקיפא והנה שלשה אנשים הן הן שלשה גואלים נרמזין בראשי אתוון "שלשה "אנשים "נצבים שריה אליהו נחמיה שהוא משיח בן יוסף הראו לו המלאכים כן "תעשה "כאשר "דברת ר"ת (אסתר א) כדת מה לעשות שהוא בגי' משיח בן דוד ז"ש רחצו רגליכם (דברים לב) לי נקם ושילם לעת תמוט רגלם וכשיגיעו הנשמות רגלין ברגלין אז שעת הגאולה וסער"ו (תהלים קמח) סער"ה עושה דבר"ו (תהלים קה) עד עת בא דברו שלח מלך ויתירהו וסעדו לבכם בגי' (ירמיה לא) רחל מבכה על בני' אז אחר תעבורו משלי כה) וסוד, אחר אל תגל שבלע המות לנצח ז"ש רחצו רגליכ"ם והשענ"ו תח"ת ס"ת מות שאז (ישעיה כה) בצע "המות לנצח: