פרשנות מצטטת על תהילים קה:כה

בתהלים (ק"ה) הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו שירו לו זמרו לו גו', ויפר את עמו מאד ויעצימהו מצריו, הפך לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו, שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו. לכאורה יש להבין דכל המזמור הולך ומספר חסדי ה' שעשה לישראל מאז היו לגוי, ולמה הזכיר כאן מה שהפך לב מצרים שישנאו אותם, והרי אין זה בכלל הטובות, והרי לכאורה אדרבה בזה הוא מקטין עיקר טובת הגאולה ממצרים, כיון שבהתחלה לא היו משתעבדים בם מצד עצמם רק הקב"ה הפך לבם שישנאו אותם. גם יש להבין עיקר הדבר דלמה הפך לבם שישנאו אותם, ובעבור איזו חטא הגיע להם כן. וכל זה לא נזכר במזמור זה:

ויתנכר אליהם, וחשיב מה דמלל עמהון. לא ידעתי למה לא ת' כפשוטו שהשתנה להם כמו שת' והיא מתנכרה (מ"א י"ד ה') "והיא משתניא" אי "ואתחשיב להון כחלוני" כמו שת' בכ"מ מלות "נכרי וזר" (וכאשר ת' הירושלמי "ואתעביד ביניהון כחלונאי") ולכאורה אמינא כמו שאמר בנה"ש שפי' כמו "ויתנכל" בל', וכמו שת' "ויתנכלו אתו להמיתו" (לעיל ל"ז י"ח) "וחשיבו עלוהי למקטלה", וכן "להתנכל בעבדיו [תהלים ק"ה כ"ה] תי' "לחשבא בישן על עבדוהי", ומה בת' "וחשיב" פירושו שחשב מה לדבר עליהם עלילות מדה כנגד מדה; ואל תתמה על מה שפה נקשר למלת "אל" ושם למלת "את" כי כבר פי' רש"י גם שם "אותו" כמו "אליו" כמו שת"א "עלוהי" אבל זה דוחק ולכן נראה פשוט שכוונתו כמ"ש רש"י שחשב להיות כנכרי בדברו אליהם. היינו שידבר אליהם קשות נגד טבעו, ואולי כי הכפיל (בפסוק שאח"ז) "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרוהו" ר"ל שהכיר בם שהם לא הכירוהו.