שָׁרַ֣ץ אַרְצָ֣ם צְפַרְדְּעִ֑ים בְּ֝חַדְרֵ֗י מַלְכֵיהֶֽם׃
פירוש מהרז״ו
עפר והיה טיפה. כמ"ש מד"ת ק"ה א"ר יוחנן בכ"מ שהיו רובצים שם נעשה צפרדעים ורביצה היינו להשכיב האבק והעפר ע"י מים שדורש מדה ט"ו דכאן כתוב ושרץ היאור. ובתהלים ק"ה כתיב שרץ ארצם צפרדעים והכריע שנעשה ע"י אבק ועפר ומים:
פירוש מהרז״ו
בתיהם של גדולים. דורש מ"ש תהלים ק"ה שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם ולא היה שם אלא מלך אחד ע"כ דורש בענין זה בתיהם של גדולים שאין שם עפר ואבק ומים וע"כ שעלו מן התהום וזהו ועלו ובאו בבתיך. ע"פ מדה י"ז לקמן פ' ט"ו סי' כ"ז:
עץ יוסף
כ"מ שהיה שם עפר כו'. הוזקק לזה מדכתיב בתהלים שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם דמשמע שהארץ עצמה שרץ צפרדעים וכאן כתיב ושרץ היאור לכך הוצרך לומר שממים ועפר השריצו ומ"ש ושרץ היאור היינו לפי שכל מימי מצרים הן מן היאור: