פרשנות מצטטת על תהילים קה:מה

מגמה זו של הבטחת שכר בעולמנו בולטת במימרות שאינן עוסקות ישירות בשכר מצוות, אלא דנות בנושא כבדרך אגב. במימרות אלו באה לידי ביטוי ההשקפה "הטבעית" והמקראית הברורה שיש שכר מידי לעשיית המצוות, כגון "כבר עד שלא נתתי לכם המצות הקדמתי לכם מתן שכרן, שנאמר 'והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה...' (שמות טז ה), וכתיב 'וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית' וכו' (ויקרא כה כא). יכול אלו בלבד? תלמוד לומר 'ויתן להם ארצות גוים' (תהלים קה מד). מפני מה? 'בעבור ישמר חקיו ותורותיו ינצורו' (שם מה)" (מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דבחדש, יתרו א, עמ' 206).

תניא ר"א אומר כל מי שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה וכו' עד צריך שיקדים ברית לתורה בפרק שלשה שאכלו (ברכות מח:) ומפרש התם טעמא שצריך להקדים ברית לתורה שזו בג' בריתות וזו בי"ג בריתות: וכתוב בשבלי הלקט פירש ה"ר בנימין לפי שראה יהושע את מרע"ה שחמד ליכנס לארץ והתפלל עליה וגם אבות העולם חמדו ליכנס שם וליקבר שם כיון שזכה הוא ליכנס שם תיקן בברכת הארץ ארץ חמדה. צריך שיזכיר בה ברית פירוש שכשנמול אברהם כרת ה' אתו ברית לתת לו את הארץ צריך שיזכור בה תורה שנא' (תהילים ק״ה:מ״ה) ויתן להם ארצות גוים וכו' בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו:

ירכיבהו על במתי ארץ. וזה יעשה מאחר שלא השיג חפצו במתן תורה הנזכר ויבקש זה שנית בתת להם הארץ בעבור ישמרו חוקיו להשלימם בהרכיבם על חלק מהארץ נשא במקום ובמעלה כאמרו צבי היא לכל הארצות וזה בהכנסם לארץ עתה: