פרשנות מצטטת על תהילים קו:ג

וטעם ובך בחר יי' להיות לו לעם סגולה פירשתי בפסוק והייתם לי סגולה. וטעם עשר תעשר כבר פירשתי ואמרו רבותינו ז"ל עשר תעשר בשביל שמתעשר והטעם כי במדה שאדם מודד בה מודדים לו סימן לדבר ואבנה גם אנכי ממנה ואמרו רבותינו ז"ל סימן זה יהיה בידך כל זמן שאתה מרחם על אחרים יש לך מרחם שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך וכבר הזכרתי זה. ואמרו רבותינו כי מותר לנסות במעשר שנאמר ובחנוני נא בזאת (מלאכי ג י'). וכבר ידעת פירוש זאת. וטעם מעשר עני הניתן לגר ליתום ולאלמנה טעמו מפורש למען יברכך יי' אלהיך והוא בסוד ועולתה קפצה פיה (איוב ה טז) ועל כן הזכיר לוי וגר ויתום ואלמנה. וטעם לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון ידוע כי בצדקה תלויות מצות הרבה כמו שיש באדם איברים שהנשמה תלויה בהם יותר מאברים אחרים כי לולי הצדקה יבא העני לגזול ולגנוב ויש באיבודה כמה עבירות וכבר הודעתיך כי עשיית מצוה למטה היא מעוררת כחה ונשמתה ודוגמתה למעלה והנותן פרוטה לעני אותה המתנה נקראת צדקה ואז מתעורר הצדיק להתאחד בצדק ומשים שלום ביניהם זהו שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום (ישעיה לב יז) זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד (הושע י יב) זרעו צדקה וחסד ממש וזהו וצדקה תציל ממות (משלי י יב) כשבני אדם חוטאין והארץ יבשה אזי רגלי המלכות יורדות מות והפוגע בדינה מת בלי רחמים וחמלה אוי לאותה שעה אבל הגורם להתחבר צדיק בצדק אז באים גשמי הברכה לארץ החיים נמצא הנותן צדקה לעני למטה גורם להעשות צדקה למעלה וזהו סוד וצדקה תציל ממות אלמלא צדקת החבור שנעשה עם מלכות כל הפוגע בדינה ימות. זהו כי בצדקה יכון כסא (משלי טז יב). ושביה בצדק (ישעיה א כז). בצדקה תכונני (ישעיה נד יד) זהו סוד שלום בית והבאת שלום בין אדם לחבירו זהו אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת (תהלים קו ג). מלת אשרי לא נאמרה רק על אדם הזוכה שעל ידו הספירות מתאחדות בסיבת מעשיו הטובים ועל כן מלת אשרי היא נאמרת לעולם בחיבור דבר בדבר. שומרי משפט שומר החלק הראוי לקו האמצעי הנקרא משפט שלא יכנס ברשות הטומאה עושה צדקה בכל עת כבר רמזתי לך כי חבור צדיק בצדק נקרא צדקה ובהסתלק הצדקה אז כנסת ישראל היא דוגמת עני שנאמר תפילה לעני כי יעטוף (תהלים ק א') וזהו סוד צדקה בכל עת. וכבר רמזתי סוד העתים במקום אחר כי כשהחבור הוא שלם למעלה כחות הטומאה הנקראות רעה כולם מקבלות שפע ברכה בסבת הצדקה זהו כי בגלל הדבר הזה יברכך יי' אלהיך. ואמרו רז"ל בפסוק שלום יעשה לי (ישעיה כז ה) כי נאמר על הנותן צדקה ועל כך הזכירו ב' פעמים יעשה שלום לי שלום יעשה לי (שם) למעלה ולמטה. אמר רבי יהודה בר' סימון העני זה יושב ומתרעם. מה אני ומה פלוני פלוני יושב בביתו ואני כאן פלוני במטתו ואני בארץ. עמדת אתה ונתת לו עשית שלום ביני ובינו:

ר' יהושע בן חנניא אשרי יולדתו. לשון אשרי בסתם הוא כלל וכולל כל המדות הטובות שאדם מאושר בהם. ובמקום שמזכיר המדה הוא פרט. ומצינו אותו אמור על היראה כמו אשרי איש ירא את י' וגם על קביעות מקום התורה כמו שכתוב (משלי ח' ל"ד) אשרי אדם שמע לשקד על דלתתי יום יום ואומר (תהלים פ"ד ה') אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה. ועל הדבקות שנא' (תהלים ס"ה ה') אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך. ועל האמונה (תהלים פ"ד ו') אשרי אדם עוז לו בך. גם נאמר על המונע עצמו מן הרשעים אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמשב לצים לא ישב. גם נאמר על שומר שבת (ישעיה נ"ו ב') אשרי אנוש יעשה זאת. גם נאמר על ההולכים בתורת ה' (תהלים קי"ט א') אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' גם נאמר על שומרי מצות אשרי נצרי עדתיו בכל לב ידרשוהו. גם נאמר על הנהנה מיגיעו (תהלים קכ"ח ב') יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. גם נאמר על שומרי משפט ועושה צדקה (תהלים ק"ו ג') אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת. גם נאמר על הבטחון (משלי ט"ז כ') ובוטח בה' אשריו. גם נאמר על החכמה (משלי ג' י"ג) אשרי אדם מצא חכמה ועוד כתיב (משלי י"ד כ"א) ומחונן עניים אשריו. ועל זה נאמר אשרי יולדתו בסתם כלומר שהיה מאושר בכל המדות המאושרות גדול בחכמה ומתוקן במדותיו ובכל עניניו:

שלמה המלך ע"ה בא לפרסם בכתוב הזה (משלי יב) על שבח מדת הצדקה כי בשמרם עקב רב וימים על ימי המחזיק בה תוסיף. והנה היא תשועת הנפש והגוף והיא העולה על משפט מערכת הכוכבים, שהרי בידוע כי חיי האדם נגזרים הם כפי משפט המערכה ומעיד על זה מה שכתוב (שמואל א' כו) או יומו יבא כלומר יתקרב זמנו ויומו האחרון. וכן (מלכים א' ב') ויקרבו ימי דוד למות. (דברים לא) הן קרבו ימיך למות. ואין ענין קריבה אלא על עת הנגזר. ואע"פ שמערכת הכוכבים מחייבת היות ימי האדם נגזרים, יש על כח המערכה כח עליון כפי השכר והעונש להוסיף על הנגזר כמו שהוסיף לחזקיה שנאמר (ישעיה לח) הנני יוסף על ימיך ט"ו שנה, ולקצר מן הנגזר כמו שקצר מן יהורם בן אחזיה בעונש שדרש בחוליו לע"ג, שכן אמר לו הנביא (מ"ב א) כה אמר ה' יען אשר שלחת מלאכים לדרוש בבעל זבוב אלהי עקרון המבלי אין אלהים בישראל לדרוש בדברו לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות. וע"כ אמר שלמה כי הצדקה מדה עליונה ועצומה כחה גדול ופריה חיים, זהו שאמר בארח צדקה חיים כלומר תוספת חיים על הנגזר. וכמו שדרשו רז"ל בבנימן הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה באה לפניו אשה בשני בצורת אמרה לו ר' פרנסני א"ל העבודה שאין בקופה של צדקה כלום אמרה לו אם אין אתה מפרנסני הרי אשה ושבעה בניה מתים עמד ופרנסה משלו לימים חלה בנימן הצדיק ונטה למות אמרו לו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע אתה אמרת כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא ובנימן הצדיק שקיים אשה ושבעה בניה ימות בשנים מועטות, תנא הוסיפו לו כ"ב שנה. ודרך נתיבה אל מות. כלומר וכיון שכן בטוח הוא כי בדרך נתיבה לא ימצא מות, כי כל הדורך נתיבה לא יראה מות קודם הנגזר וקודם זמנו לא ימות. וכענין שכתוב (משלי י') וצדקה תציל ממות, כלומר שהיא מגינה עליו שלא ימות קודם זמנו, כי מאחר שהצדקה היא מוסיפה על הנגזר כ"ש שתגיע ותקרב הימים על הנגזר ולא ימצא מות קודם בא זמנו. ענין הצדקה הוא שיתן אדם משלו למי שצריך. והנה היא מדרגות רבות, יש צדקה שיתן אדם פרוטה לעני מן האומות. גדולה ממנה שיתן לעני ישראל והוא מעניי עיר אחרת. למעלה ממנה שיתננה לעניי עירו שנאמר (שמות כב) את העני עמך, עני שעמך. למעלה ממנה שיתננה לעני קרובו שנאמר (ישעיה נח) ומבשרך לא תתעלם. למעלה ממנה שיפרנס את בניו. וכן אמרו רז"ל מאי דכתיב (תהלים קו) אשרי שמרי משפט עושה צדקה בכל עת, וכי אפשר לו לאדם לעשות צדקה בכל עת אלא זה הזן את בניו ובנותיו כשהם קטנים, למעלה ממנו שהוא מפרנס אביו ואמו שהוא מקיים מצות כבוד אב ואם והיא צדקה גדולה שאין לך למעלה ממנה, ע"כ שכרה אריכות ימים הוא שכתוב (שמות כ) למען יאריכון ימיך. זהו בארח צדקה חיים. והנה זה מדה כנגד מדה. וכן מצינו ביוסף שפרנס את אביו י"ז שנה והיא מדה כנגד מדה. בזכות צדקה שעשה יעקב עמו שפרנס אותו י"ז שנה, שהרי כשפירש יוסף מאביו בן י"ז שנה היה שנאמר (בראשית לז) אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה. ובזכות שפרנס יעקב את יוסף שבע עשרה שנה מצינו שפרנס יוסף ליעקב במצרים י"ז שנה מדה כנגד מדה. וזהו שכתוב ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה.