וַיִּגְעַ֣ר בְּיַם־ס֭וּף וַֽיֶּחֱרָ֑ב וַיּוֹלִיכֵ֥ם בַּ֝תְּהֹמ֗וֹת כַּמִּדְבָּֽר׃
רמב"ן
וְאָמַר אֱלֹהִים בַּעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, כִּי הַמִּלָּה עִקָּרָהּ "אֵל", שֶׁהוּא כֹּחַ, וְהִיא מִלָּה מֻרְכֶּבֶת, "אֵל הֵם", כְּאִלּוּ "אֵל" סָמוּךְ, "וְהֵם" יִרְמֹז לְכָל שְׁאָר הַכּוֹחוֹת; כְּלוֹמַר, כֹּחַ הַכּוֹחוֹת כֻּלָּם. וְעוֹד יִתְבָּאֵר סוֹד בָּזֶה. אִם כֵּן יִהְיֶה פְּשַׁט הַכְּתוּבִים עַל נָכוֹן, מַשְׁמָעוּתוֹ, בַּתְּחִלָּה "בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם", כִּי הוֹצִיא חֹמֶר שֶׁלָּהֶם מֵאַיִן, "וְאֵת הָאָרֶץ", שֶׁהוֹצִיא הַחֹמֶר שֶׁלָּהּ מֵאַיִן. "וְהָאָרֶץ" תִּכְלֹל אַרְבַּע הַיְּסוֹדוֹת כֻּלָּם, כְּמוֹ "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" (בראשית ב':א'), שֶׁתִּכְלֹל כָּל הַכַּדּוּר הַתַּחְתּוֹן. וְכֵן "הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת" (תהלים קמח ז), וְזוּלָתָם רַבִּים. וְהִנֵּה בַּבְּרִיאָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא כִּנְקֻדָּה קְטַנָּה דַּקָּה וְאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, נִבְרְאוּ כָּל הַנִּבְרָאִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
וּמִלַּת אֵת, כְּמוֹ עֶצֶם הַדָּבָר. וְדָרְשׁוּ בָּהּ שֶׁהִיא לְעוֹלָם לְרַבּוֹת, כִּי הִיא נִגְזְרָה מִן "אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה" (ישעיהו כא יב). וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ברשית רבה פרשה א): "אֵת הַשָּׁמַיִם", לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת; "וְאֵת הָאָרֶץ", לְרַבּוֹת הָאִילָנוֹת וּדְשָׁאִים וְגַן עֵדֶן. וְאֵלּוּ כְּלַל כָּל הַנִּבְרָאִים בַּעַל הַגּוּף. וְאַחַר שֶׁאָמַר כִּי בַּתְּחִלָּה – בְּמַאֲמָר אֶחָד בָּרָא אֱלֹהִים הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, חָזַר וּפֵרֵשׁ, כִּי הָאָרֶץ אַחַר הַבְּרִיאָה הַזּוֹ הָיְתָה "תֹּהוּ", כְּלוֹמַר, חֹמֶר אֵין בּוֹ מַמָּשׁ; וְהָיְתָה "בֹּהוּ", כִּי הִלְבִּישׁ אוֹתָהּ צוּרָה. וּפֵרֵשׁ שֶׁבְּצוּרָה הַזּוֹ צוּרַת ד' יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם הָאֵשׁ וְהַמַּיִם וְהֶעָפָר וְהָאֲוִיר, וּמִלַּת "הָאָרֶץ" תִּכְלֹל אַרְבַּעַת אֵלֶּה. וְהָאֵשׁ נִקְרֵאת "חֹשֶׁךְ", מִפְּנֵי שֶׁהָאֵשׁ הַיְּסוֹדִית חֲשׁוּכָה; וְאִלּוּ הָיְתָה אֲדֻמָּה, הָיְתָה מַאֲדִימָה לָנוּ הַלַּיְלָה. וְהַמַּיִם שֶׁנִּגְבַּל בָּהֶם הֶעָפָר יִקָּרֵא "תְּהוֹם", וְלָכֵן יִקָּרְאוּ מֵי הַיָּם "תְּהֹמוֹת", כְּדִכְתִיב (שמות טו ה): "תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ"; "קָפְאוּ תְּהֹמֹת" (שם ח); "תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי" (יונה ב ו). וְיִקָּרֵא קַרְקַע הַיָּם "תְּהוֹם": "וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר" (תהלים קו ט); "מוֹלִיכָם בַּתְּהֹמוֹת כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר" (ישעיהו סג יג). וְהָאֲוִיר יִקָּרֵא "רוּחַ". וּכְבָר נוֹדַע כִּי הַיְּסוֹדוֹת הָאַרְבָּעָה – מִקְשָׁה אַחַת, וְהָעַמּוּד שֶׁלָּהּ הוּא עִגּוּל הָאָרֶץ. וְהַמַּיִם מַקִּיפִין עַל הָאָרֶץ, וְהָאֲוִיר מַקִּיף עַל הַמַּיִם, וְהָאֵשׁ מַקִּיף עַל הָאֲוִיר. וְאָמַר הַכָּתוּב כִּי הָאָרֶץ לָבְשָׁה צוּרָה, וְהָיָה הָאֵשׁ מַקִּיף לְמַעְלָה עַל הַמַּיִם וְהֶעָפָר הַמְעֹרָבִים, וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת וְתִכָּנֵס בַּחֹשֶׁךְ וּתְרַחֵף עַל הַמַּיִם. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, בְּלָבְשָׁהּ הַצּוּרָה וְהָיְתָה בֹּהוּ, הִיא שֶׁהַחֲכָמִים קוֹרִין אוֹתָהּ "אֶבֶן שְׁתִיָּה" (יומא נד ב) שֶׁמִּמֶּנָּה נִשְׁתַּת הָעוֹלָם. וְהִנֵּה שִׁעוּר הַכְּתוּבִים: בַּתְּחִלָּה בָּרָא אֱלֹהִים מֵאַיִן אֶת הַשָּׁמַיִם, וּבָרָא מֵאַיִן אֶת הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָהּ הָיְתָה תֹהוּ וְהָיְתָה בֹהוּ, וּבָהֶם חֹשֶׁךְ וּמַיִם וְעָפָר, וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּיִם. וְהִנֵּה הַכֹּל נִבְרָא וְנַעֲשָׂה. וְסָמַךְ "הָרוּחַ" לְ"אֱלֹהִים", בַּעֲבוּר שֶׁהִיא דַּקָּה מִכֻּלָּם, וּלְמַעְלָה מֵהֶם, רַק שֶׁהִיא מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל הקב"ה. וְאִם תְּבַקֵּשׁ בְּרִיאָה לַמַּלְאָכִים שֶׁאֵינָם גּוּף, לֹא נִתְפָּרֵשׁ זֶה בַּתּוֹרָה. וְדָרְשׁוּ בָּהֶם שֶׁנִּבְרְאוּ בְּיוֹם שֵׁנִי, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁסִּיְּעוּ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם. אֲבָל אִם תִּזְכֶּה וְתָבִין סוֹד מִלַּת בְּרֵאשִׁית, וְלָמָּה לֹא הִקְדִּים לוֹמַר "אֱלֹהִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית", תֵּדַע כִּי עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת – הַכָּתוּב יַגִּיד בַּתַּחְתּוֹנִים וְיִרְמֹז בָּעֶלְיוֹנִים. וּמִילַת בְּרֵאשִׁית תִּרְמֹז בַּחָכְמָה, שֶׁהִיא רֵאשִׁית הָרָאשִׁים, כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי. וּלְכָךְ תִּרְגְּמוּ בְּתַרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי "בְּחָכְמְתָא", וְהַמִּילָה מֻכְתֶּרֶת בְּכֶתֶר בֵּי"ת.
וּמִלַּת אֵת, כְּמוֹ עֶצֶם הַדָּבָר. וְדָרְשׁוּ בָּהּ שֶׁהִיא לְעוֹלָם לְרַבּוֹת, כִּי הִיא נִגְזְרָה מִן "אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה" (ישעיהו כא יב). וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ברשית רבה פרשה א): "אֵת הַשָּׁמַיִם", לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת; "וְאֵת הָאָרֶץ", לְרַבּוֹת הָאִילָנוֹת וּדְשָׁאִים וְגַן עֵדֶן. וְאֵלּוּ כְּלַל כָּל הַנִּבְרָאִים בַּעַל הַגּוּף. וְאַחַר שֶׁאָמַר כִּי בַּתְּחִלָּה – בְּמַאֲמָר אֶחָד בָּרָא אֱלֹהִים הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, חָזַר וּפֵרֵשׁ, כִּי הָאָרֶץ אַחַר הַבְּרִיאָה הַזּוֹ הָיְתָה "תֹּהוּ", כְּלוֹמַר, חֹמֶר אֵין בּוֹ מַמָּשׁ; וְהָיְתָה "בֹּהוּ", כִּי הִלְבִּישׁ אוֹתָהּ צוּרָה. וּפֵרֵשׁ שֶׁבְּצוּרָה הַזּוֹ צוּרַת ד' יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם הָאֵשׁ וְהַמַּיִם וְהֶעָפָר וְהָאֲוִיר, וּמִלַּת "הָאָרֶץ" תִּכְלֹל אַרְבַּעַת אֵלֶּה. וְהָאֵשׁ נִקְרֵאת "חֹשֶׁךְ", מִפְּנֵי שֶׁהָאֵשׁ הַיְּסוֹדִית חֲשׁוּכָה; וְאִלּוּ הָיְתָה אֲדֻמָּה, הָיְתָה מַאֲדִימָה לָנוּ הַלַּיְלָה. וְהַמַּיִם שֶׁנִּגְבַּל בָּהֶם הֶעָפָר יִקָּרֵא "תְּהוֹם", וְלָכֵן יִקָּרְאוּ מֵי הַיָּם "תְּהֹמוֹת", כְּדִכְתִיב (שמות טו ה): "תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ"; "קָפְאוּ תְּהֹמֹת" (שם ח); "תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי" (יונה ב ו). וְיִקָּרֵא קַרְקַע הַיָּם "תְּהוֹם": "וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר" (תהלים קו ט); "מוֹלִיכָם בַּתְּהֹמוֹת כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר" (ישעיהו סג יג). וְהָאֲוִיר יִקָּרֵא "רוּחַ". וּכְבָר נוֹדַע כִּי הַיְּסוֹדוֹת הָאַרְבָּעָה – מִקְשָׁה אַחַת, וְהָעַמּוּד שֶׁלָּהּ הוּא עִגּוּל הָאָרֶץ. וְהַמַּיִם מַקִּיפִין עַל הָאָרֶץ, וְהָאֲוִיר מַקִּיף עַל הַמַּיִם, וְהָאֵשׁ מַקִּיף עַל הָאֲוִיר. וְאָמַר הַכָּתוּב כִּי הָאָרֶץ לָבְשָׁה צוּרָה, וְהָיָה הָאֵשׁ מַקִּיף לְמַעְלָה עַל הַמַּיִם וְהֶעָפָר הַמְעֹרָבִים, וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת וְתִכָּנֵס בַּחֹשֶׁךְ וּתְרַחֵף עַל הַמַּיִם. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, בְּלָבְשָׁהּ הַצּוּרָה וְהָיְתָה בֹּהוּ, הִיא שֶׁהַחֲכָמִים קוֹרִין אוֹתָהּ "אֶבֶן שְׁתִיָּה" (יומא נד ב) שֶׁמִּמֶּנָּה נִשְׁתַּת הָעוֹלָם. וְהִנֵּה שִׁעוּר הַכְּתוּבִים: בַּתְּחִלָּה בָּרָא אֱלֹהִים מֵאַיִן אֶת הַשָּׁמַיִם, וּבָרָא מֵאַיִן אֶת הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָהּ הָיְתָה תֹהוּ וְהָיְתָה בֹהוּ, וּבָהֶם חֹשֶׁךְ וּמַיִם וְעָפָר, וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּיִם. וְהִנֵּה הַכֹּל נִבְרָא וְנַעֲשָׂה. וְסָמַךְ "הָרוּחַ" לְ"אֱלֹהִים", בַּעֲבוּר שֶׁהִיא דַּקָּה מִכֻּלָּם, וּלְמַעְלָה מֵהֶם, רַק שֶׁהִיא מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל הקב"ה. וְאִם תְּבַקֵּשׁ בְּרִיאָה לַמַּלְאָכִים שֶׁאֵינָם גּוּף, לֹא נִתְפָּרֵשׁ זֶה בַּתּוֹרָה. וְדָרְשׁוּ בָּהֶם שֶׁנִּבְרְאוּ בְּיוֹם שֵׁנִי, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁסִּיְּעוּ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם. אֲבָל אִם תִּזְכֶּה וְתָבִין סוֹד מִלַּת בְּרֵאשִׁית, וְלָמָּה לֹא הִקְדִּים לוֹמַר "אֱלֹהִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית", תֵּדַע כִּי עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת – הַכָּתוּב יַגִּיד בַּתַּחְתּוֹנִים וְיִרְמֹז בָּעֶלְיוֹנִים. וּמִילַת בְּרֵאשִׁית תִּרְמֹז בַּחָכְמָה, שֶׁהִיא רֵאשִׁית הָרָאשִׁים, כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי. וּלְכָךְ תִּרְגְּמוּ בְּתַרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי "בְּחָכְמְתָא", וְהַמִּילָה מֻכְתֶּרֶת בְּכֶתֶר בֵּי"ת.
פירוש מהרז״ו
גוער בים. גערה שייך על שעושה דבר שלא כהוגן שהשר של הים עשה כנגד רצונו של הקב"ה. וע"י גערה נסים כמ"ש וגער בו ונס ממרחק. וגם הים שכתוב בו וינס היינו ע"י הגערה וכן כתוב תהלים ק"ו ט' ויגער בים סוף וגו':
פירוש מהרז״ו
ויוליכם בתהומות. שייך לענין המשל בעבר הנהר. והנמשל על בקיעת ים סוף וצריך להקדימו לפסוק וימטר. ובתהלים ק"ה לא זכר קריעת ים סוף ע"כ הביא מתהלים ק"ו. ופסוק וה' הולך לפניהם יומם בריש בשלח לפרש פסוק פרש ענן למסך המרכבה הנ"ל: