פרשנות מצטטת על תהילים קו:יג

סרו, ואם היו עומדים עכ"פ בצדקתם ימים מספר ונכשלו אחר זה היה מועיל להם זכות הקודם, והיה למוד זכות עליהם שברבות הימים שכחו אל מושיעם, אבל הם סרו מהר, כמ"ש (תהלים קו) מהרו שכחו מעשיו, ובאר שלא תאמר שעברו על דבר קטן, שעמך שהוא הע"ר עשו להם היינו לישראל עגל מסכה, והע"ר ומקצת ההמון השתחוו לו, וחטאו במחשבה, עשו עגל, ובפועל וישתחוו לו, ובדבור ויאמרו אלה אלהיך, והגם שהחטא יצא מן הע"ר, אחר שישראל לא מיחו בידם הקולר תלוי בצואר כולם:

סרו מהר. טעם מהר לפי ששכחו הנפלאות ההם שראו עיניהם במעמד הקדוש ועבדו ע"ז בעוד שהשכינה בהר סיני, וכענין שכתוב (שיר השירים א׳:י״ב) עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו, והוא הלשון שאמר דוד (תהילים ק״ו:י״ג) מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו, שלא המתינו לעצתו עד למחר אל התורה שנקראת עצה שנאמר (ישעיה כה) עצות מרחוק וגו'.

כי מאתי גלית ותעלי, נ"ל גלית מן הפעלים המשמשים שמוש תאר הפעל, כמו מהרו שכחו מעשיו, (תהלים ק"ו י"ג), וימהרו ויורידו איש את אמתחתו ארצה (בראשית מ"ד י"א), ומלת ותעלי ענין התרחקות, כמו העלו מסביב למשכן קרח (במדבר י"ו כ"ד), ואולי הקריאה וַתֵּעָלִי מבנין נפעל, גלית ותעלי, רָחַקְתְּ מעלי בגלוי ובפרהסיא; ורוז' וגיז' פירשו כי מאתי רָחַקְתְּ, וגלית משכבך, ועלית על משכבך, והרחבת משכבך.