פרשנות מצטטת על תהילים קו:כו

וַיִּשָּׂ֣א יָד֣וֹ לָהֶ֑ם לְהַפִּ֥יל א֝וֹתָ֗ם בַּמִּדְבָּֽר׃

מיני תרגומא

ז״ל הרמב״ן וטעם ויבכו העם בלילה ההוא כי לעת ערב באו המרגלים באהליהם כאשר הלכו מלפני משה ובבקר השכימו וילונו כולם על משה ואהרן וכך אמר משה ותרגנו (באהליהם צ״ל) באהליכם (דברים א׳ כ״ז) כי באהליהם היו אומרים דברי נרגן (ומהרש״א בחידושי אגדות תענית דף כ״ט. בד״ה אתם בכיתם וכו׳ כתב ועוד דבפרשת שלח כתיב וילכו ויבאו אל משה וגו׳ דמשמע שהי׳ כל זה לפני אוהל מועד ובפרשת דברים כתיב ותרגנו באהליכם וכו׳ ע״ש לא ראה דברי הרמב״ן שהעתקתי וגם לעיל בסמוך האריך הרמב״ן בדברי המתחיל וטעם ויוציאו וכו׳ בענין זה ע״ש מלתא בטעמא. ברם גם דברי המהרש״א שמיישב זו תוך שארי עניינים שראוי לבא עליהם נכונים למאוד מתוקים מדבש ע״ש) ואמרו רבותינו הם בכו בכיי׳ של חנם ואני אקבע להם בכיי׳ לדורות ולא ידעתי מאיזה רמז שבפרשה הוציאו זה אבל מקרא מלא הוא וימאסו בארץ חמדה ולא האמינו לדברו וירגנו באהליהם ולא שמעו בקול ה׳ וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות (תהילים ק״ו:כ״ו-כ״ז) אולי ידרוש זה מפסוק וטפכם אשר אמרתם לבז יהי׳ יאמר וטפכם כאשר אמרתם לבז יהי׳ בבוא עת פקודתם כי אני פוקד עון אבות על בנים והבאתי אות׳ עתה שידעו את הארץ ידיעה בלבד אבל לא שיירשו אותה לדורות והכתוב ירמוז בכיוצא בזה ולא ירצה לגזור רעה רק בענין תוכחת על תנאי עכ״ל:
שאל רבBookmarkShareCopy

עץ יוסף

נגד השמש. רבי איבו בשם רבי שמואל מחטאו של שטים נמסרו ישראל למלכיות שנאמר (תהלים קו, כו) וישא ידו להם להפיל אותם בגוים, באיזה חטא ויצמדו כו'. כן הוא בילקוט המכירי כ"י בתהלים שם בשם השיר השירים רבה ועיין בשוחר טוב שם ובידי משה כאן (רד"ל):
שאל רבBookmarkShareCopy

העמק שאלה

והסיבה לזה היא משום שנגזר במעשה מרגלים חרבן בהמ"ק ופזור בארצות כמבואר בתהלי' ק"ו וישא ידו להם להפיל וגו' זרעם בגוים ולזרותם בארצות, וכן אמר יחזקאל הנביא כ' פ' כ"ג גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אותם בגוים ולזרות אותם בארצות
שאל רבBookmarkShareCopy