הֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
פת לחם
דור לדור כו'. ולפי שמהפסוק הזה לא נשמע רק שהיודע צריך להודיע להבלתי יודע ומנין שאפילו כלנו חכמים אנו צריכין להודות לו ית' לזה הביא פסוק יודוך ה' וגו' שמלת יודוך היא מורכבת משתי מלות יודו לך שענין ההודאה היא הגדת מקבל הטוב למטיב שהוא מכיר בטובתו כמ"ש הודו לה' כי טוב ואח"ז מפרש ענין ההודאה באמרו כבוד מלכותך יאמרו שפירשו בו הקדמונים שמלת יאמרו הוא לשון הפלגה כמו כעת במרום תמריא (איוב ל״ט:י״ח) וכן פירשו לשון הפייטן אמרו לאלהים והכונה שהם מפליגים שכבוד מלכותך היא מופלגת ממלכות ב"ו שמלך ב"ו יש לו הנאה ותועלת וצורך בעם משא"כ הוא יתברך שהוא מסתפק במציאותו כנ"ל ועדיין אין אנו יודעים אם הוא ית' חפץ בזה שנבחין טובותיו ונודה עליהם. לזה אמר להודיע לבני האדם שלשון לבני האדם מורה על כונתו יתב' כלומר שכונתו יתברך בבריאה היה להודיע לבני האדם וכו' וכמ"ש כל פעל ה' למענהו:
מגלה עמוקות
אופן י"ד איתא בזוהר פ' תרומה בההוא רבים טוב וחסד שמדת יוסף הוא טוב אבל מדרך טוב שלא תתפשט למטה כמ"ש (תהלים לא) מה רב טובך אשר צפנת אבל כשמדת חסד משפעת אל מדת יסוד שהוא דרגי' דיוסף אזי היא מתפשטת למטה כדרך מים הניגרין בארץ וז"ש (שם קז) הודו לה' כי טוב מהו הודאה (שם) כל"ח מדת החסד גרמה שהטוב באה לעולם וז"ש וישלחהו מעמק חברון ר"ל יוסף הוא טוב ואברהם הוא חסד שלח אותו לזווג עם החסד שהוא אברהם הקבור בחברון ועז"א והנה אנחנו מקשרין קשרין ולעורר מדת החסד בעולם שנקראת מים וזה נרמז במלת אלמים תמן מדת אל תמן מים כל הי"ב שבטים שהם י"ב צינורת כ"א כלול מו' שמהן של ע"ב שכן ו"פ י"ב הוא ע"ב מדת החסד אבל יוסף בעצמו כולל את כלם וז"ש וישלחהו מעמק חברון שהוא כולל כל העמקים ע"ב גשרים עז"א והנה קמה אלמתי היא מדת טוב וגם נצבה היא מדת חסד: