פרשנות מצטטת על תהילים קז:ט

וחג הקציר בכורי מעשיך לא ידעתי למה יזכירם הכתוב בשם הידיעה, כי לא צוה בהם ולא הזכירם עד עתה, וראוי הוא שיאמר ועשית חג קציר בכורי מעשיך, כאשר אמר במשנה תורה (דברים טז י) ועשית חג שבועות לה' אלהיך. ואולי בעבור שאמר (שמות כ״ג:י״ד) שלש רגלים תחוג לי בשנה, ופירש את חג המצות תשמור בחדש האביב (שמות כ״ג:ט״ו), שתשמור לעשות חג בתחלת האביב, חזר ואמר והאחר תשמור שיהיה חג הקציר בכורי מעשיך, והשלישי תשמור שיהיה חג האסיף בצאת השנה:
והנה כלם באספו כל מעשיו מן השדה לתת בהם הודאה לאלהים, שהוא שומר חקות שמים ומוציא לחם מן הארץ להשביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא טוב וזה טעם אל פני האדון ה', שהוא האדון המפרנס עבדיו, ובנטלם פרס מלפניו יבאו אליו לראות מה יצום. והנה אל פני כמו לפני: ועל דרך האמת יהיה מן פנים, וכבר רמזתי לך פירוש הפנים בעשרת הדברות (רמב"ן על שמות כ׳:ג׳), ולכן אמר האדון ה', כמו שאמר בפעם השנית האדון ה' אלהי ישראל (שמות ל״ד:כ״ג), וכן הנה ארון הברית אדון כל הארץ (יהושע יג יא), מלפני אדון חולי ארץ (תהלים צז ה):

[מו] ואפשר לפרש עפ"י הת"י שתרגם על הנפש שוקקה (תה' קז ט) "נפש סְרֵיקא" והבור רֵק (למטה לז כד) תרגם יוב"ע "וגובא סָרֵיק" וכן "על הבל היופי" (משלי לא ל) וְסרִיק הוא שופרא", והשם סרק מאילנות (כלאים פו מה) ומפני שאז"ל נשים דעתן קלות, ואם נפשם ריקה מחויבת לשמוע דעת בעלה, ועפי"ז פי' תשוקתך משמעתך: