פרשנות מצטטת על תהילים קז:יב

אֲבָל הַתּוֹדָה הָיוּ בּוֹ חַלּוֹת חָמֵץ וּמַצָּה כְּאֶחָד, כִּי הַמַּצָּה לְאוֹת שֶׁכְּבָר נִכְנַע בַּעֲמַל לִבּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אֵצֶל אַרְבָּעָה שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹדוֹת ״וַיַּכְנַע בַּעֲמַל לִבָּם״ (תהלים קז יב) כִּי הָרְשָׁעִים בִּרְשׁוּת לִבָּם כוּ׳ וְרז״ל דָּרְשׁוּ פָּסוּק ״זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי״ (שם נ כג) עַל הַזּוֹבֵחַ יִצְרוֹ וּמִתְוַדֶּה עָלָיו כוּ׳ (סנהדרין מג:), וּמִשָּׁם רְאָיָה שֶׁזְּבִיחַת הַתּוֹדָה הַיְינוּ זְבִיחַת הַיֵּצֶר הָרָע. עַל כֵּן מֵבִיא לְאוֹת חַלּוֹת מַצּוֹת נְקִיּוֹת מִן הַשְּׂאוֹר. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ עֲדַיִן אֶל הַיֵּצֶר הָרָע לְקִיּוּם הַמִּין, עַל כֵּן הָיוּ גַּם חַלּוֹת חָמֵץ, וְהָיוּ שָׁלֹשׁ חַלּוֹת מַצָּה כְּנֶגֶד חַלָּה אַחַת שֶׁל חָמֵץ לְבַטֵּל מְצִיאָתוֹ בְּרֻבּוֹ, כִּי כָל אָדָם יְשַׁלֵּשׁ שְׁנוֹתָיו בְּאוֹרַיְיתָא תְּלִיתַאי, בְּמִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד, וְחֵלֶק רְבִיעִי יִתֵּן אֶל קִיּוּם גּוּפוֹ.

(לט) בכל לב. דרש חלה פני ה' אלקיו, שהחילוי הוא בכל לב כמ"ש [תהלים קיט] חליתי פניך בכל לב חנני וגו', גם מדכתיב ויכנע מאד דרש שע"י ההכנעה שעיקרה בלב כמ"ש או אז יכנע לבבם [ויקרא כו], ויכנע בעמל לבם [תהלים קז], זכה להאיר אליו אור פלא העליון לעשות לו פלא להוציאו מבית האסורין וז"ש [שם] יודו לה' חסדו ונפלאותיו וגו', ומנשה ג"כ הודה על נסו והקריב זבחי תודה כמ"ש [ד"ה שם] ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה וכדין יוצא מבית האסורים כמ"ש [תהלים קטז] פתחת למוסרי לך אזבח זבח תודה: