אֱ֭וִלִים מִדֶּ֣רֶךְ פִּשְׁעָ֑ם וּֽ֝מֵעֲוֺֽנֹתֵיהֶ֗ם יִתְעַנּֽוּ׃
מרבה לספר
מוציא מצה שיוצא מלבו כל מחלוקת כי מצה הוא מלשון ריב ומצה ובפרט בשעת אכילה. כדאית' בגטין פרק מי שאחזו אכול שליש ושתה שליש ושייר שליש. שאם הכעיס לא תפקע. אבל הצדיקים שאינם כועסים יכולין לאכול כל שבעם וזהו פי' הפסוק צדיק אוכל לשובע נפשו. ובטן רשעים תחסר. כי כל הכועס נקרא רשע דכתיב חדלו רשעים רוגז כדאית' בפסחים פרק אלו דברים וזה נמי כוונת הפסוק תהילים ק"ז אווילים מדרך פשעם יתענו שצריכין לשייר שליש. כי כל אוכל תתעב נפשם. שמא יבקע כרסו. וראוי להתרחק מכל ריב ומצב ואין כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום: