פרשנות מצטטת על תהילים קט:יא

שאינו רשאי. שאינו חייב. תרגום נושה רשיא:

כבר כתבתי שהמשורר ז"ל סדר שירו דרך עשרת הדברות ובכאן כב תלא תרצח. ופי' לא תנקש לא תשבר מענין (תלים ק"ט י"א) ינקש נושה לכל אשר לו. ופי' ונפש לא תרצח ומ"ש אשר דמה אבקש יראה שפי' כמו (יחזקאל ג' י"ח) ודמו מידך אבקש ובא בדרך (בראשית ט' ה') מיד איש אחיו אדרוש וכו' אבל מפ' האזהרות ז"ל פי' בו ענין נאות והוא לומר שלא להרוג אפי' מי שהוא מחוייב מיתה וכאלו אמר לא תנקש ותרצח נפש מי שאני חפץ במיתתו ומבקש דמו שלא נתנה רשות אלא לב"ד אחר שיעידו בפניהם עדים ואם סנהדרין ראו העבירה לא ימיתוהו עד שיביאוהו לב"ד ויעידו ואותם ב"ד ימיתוהו וזהו הנכלל בפסוק (במדבר ל"ה י"ב) ולא ימות הרוצח עד עמדו למשפט. ואמר במכילתא יכול שיהרגו אותו מי שהרג או שנאף ת"ל ולא ימות הרוצח עד עמדו וגו' ואמר עוד הרי עדה שראו א' שהרג את הנפש יכול יהרגו אותו עד שלא יעמוד לפני ב"ד ת"ל ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט:

פן תנקש. אֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן מוֹקֵשׁ, וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא חָשׁ לְדַקְדֵּק בַּלָּשׁוֹן, שֶׁלֹּא מָצִינוּ נוּ"ן בִּלְשׁוֹן יוֹקֵשׁ, וַאֲפִלּוּ לַיְסוֹד הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ, אֲבָל בִּלְשׁוֹן טֵרוּף וְקִשְׁקוּשׁ מָצִינוּ נוּ"ן, "וְאַרְכֻּבָתֵהּ דָא לְדָא נָקְשָׁן" (דניאל ה'); וְאַף זֶה אֲנִי אוֹמֵר "פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם" – פֶּן תִּטָּרֵף אַחֲרֵיהֶם, לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר מַעֲשֵׂיהֶם; וְכֵן (תהילים ק"ט) "יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ" – מְקַלֵּל אֶת הָרָשָׁע לִהְיוֹת עָלָיו נוֹשִׁים רַבִּים וְיִהְיוּ מַחֲזִירִין וּמִתְנַקְּשִׁין אַחַר מָמוֹנוֹ: