פרשנות מצטטת על תהילים קיא:ה

לתרפיון. פירוש למזון, מלשון (תהילים קיא, ה) טרף נתן ליראיו בחילוף התי"ו בטי"ת (יפה מראה). ועיין כל זה בירושלמי פ"ו דשקלים (ה"ב) ובחלק דף ק, א':

לפי שכבר אתם נצבים היום כולכם לפני י"י לעברך בברית וכבר כתבו התו' בשם ירושלמי בסוטה פ' אלו נאמרין שאין לך אדם מישראל שלא כרת הקע"ו בריתות על כל מצוה ומצוה י"ב ברוך בכלל וברוך בפרט וי"ב ארור בכלל ובפרט הרי מ"ח ללמוד ללמד לשמור לעשות הרי ד"פ מ"ח הרי סוד אתם נצבי"ם היום כלכם לפני י"י אלקיכם כמנין נצבי"ם יש לכל איש ישראל בריתות על כל מצוה ומצוה לכן פתח ברבים וסיים ביחיד כי על כל אחד מישראל עברו עליו קצ"ב בריתות על כל מצוה ומצוה ולפי דברי רבי שאמר (סוטה לז) לדברי ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאין לך אדם מישראל שלא נכרתו עליו מ"ח בריתות של שש מאות אלף וה' אלפים ותק"ן ז"ש אתם נצבים היום כולכם איש בעד איש כל איש ישראל ר"ל אחד מישראל הוא ערב ההרבה בעד כל ס' רבוא שלהם וכמו שבכאן היו קצ"ב בריתות כן ג"כ בהר סיני קצ"ב בריתות וכן ג"כ באוהל מועד קצ"ב בריתות הרי ג' פעמים קצ"ב כמנין מלקו"ת ומנין רשע"ו ז"ש (תהלים פא) תקע"ו בחודש שופר במדרש חדשו מעשיכם שפרו מעשיכם תקע"ו בריתות שכרתו עליהם ח' פעמים ע"ב נגד ח' תיבות שיש בפסוק יסרני.י"י אך במשפט שכתבהאר"י ז"ל שצריך לומר בשעת מלקות גם אלו ג' מלקות שהם נגד ב"ד דלעילא ג' אותיות השם הגדול הוא אברהם קורא הפסוקים ושל שמאל אומר הכהו הוא יצחק ויעקב הוא האומר והוא רחו"ם כי קו הרחמים הוא יעקב. או נאמר (ישעיה מח) ישראל מקוראי ויעקב הוא הגדול בחיר שבאבות ויצחק אומר הכהו ואברה"ם בגימטרי' רח"ם אומר והוא רחום ג"פ קורא פסוק זה הן הן כל הקללות י' של אדם י' של חוה י' של נחש ט' של אדמה שנתקללו ממעשיו של נחש גם רמז על ג' חלקים אלו שמכין א' לפניו ושתים לאחריו על ג' מדות של אבות העולם (בראשית לב) ויעקב הלך לדרכו ואח"כ תרין משיריין של אברהם ויצחק דאזלי לקבל אולפן דצדיקייא (שם) ויפגעו בו מלאכי אלקים הם משיריין דאברהם ויצחק וישלח יעקב מלאכים לפניו ואח"כ הולכין אברהם ויצחק לאחריו כדאיתא במדרש הנעלם פרשת וירא לכן מכין חלק א' לפניו נגד יעקב ושתים לאחריו נגד אברהם ויצחק ז"ש (זכריה יג) מה המכות האלה בין ידך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי לפי שהמכות הם בין ידים כופה ידיו הנה והנה כי הקב"ה ברא העולם בשתי ידים (ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים וז"ש אח"כ (זכריה יג) פי שנים בה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה והבאתי את השלישית באש הן הן ב' שלישים שמכין לאחריו כי שני חלקים יזרקו לאחריו והשלישית אשר ישארו הן השליש שמכין לפניו (תהלים קמ) ישבו ישרים את פניך עוד ענין קשירת ב' ידים כדאיתא בתיקונים ב' מלאכים ממונים הא' כתביאל הב' חתמיאל בי"הכ לכן בר"ה א' אבינו מלכנו כתבינו ובי"הכ א' אבינו מלכנו חתמנו יד כותבת בר"ה ויד חותמת בי"הכ לכן ברכת השיבנו הוא ברכה ה' פותחת בה' ומסיימת כה' כי ה' רומזת על תשובה תשוב ה' (ישעיה נה) דרשו י"י בה' מצאו ולכן רוחו של יעקב נברא בה' וביום ה' אומרים (תהלים פא) הרנינו לאלקים עזנו (שם סב) כי עז לאלקים (שם פא) הריעו לאלקי יעקב. גם ע' שרים שלמעלה נחלקין על ה' פעמים י"ד דהיינו י"ד שרים ממזרח י"ד שרים ממערב י"ד מצפון י"ד מדרום י"ד מלמעלה הרי ה' פעמים י"ד ז"ש מה המכות האלה בין ידיך הם השרים העליונים שמסכימין להלקותו (יחזקאל ח) וישלח תבנית י"ד ויקחני בציצת ראשי במזמור (תהלים קיא) אודה י"י בכל לבב שלעולם צריך להזכיר מעמד הר סיני (דברים ד) יום אשר עמדת וגו' בחורב ז"ש (תהלים קיא) בסוד ישרים ועדה גילה להם רז של מלאכי השרת שאמרו מתחלה נעשה ואח"כ נשמע ז"ש (שם) גדולים מעשה י"י ואח"כ (שם) דרושים לכל חפציהם שאז (שם) הוד והדר פעלו וצדקתו עומדת לעד ואח"כ באוהל מועד חזרו ונשנו (שם) זכר עשה טעם שחזר ונשתלשלו בערבות מואב לפי שטרף נתן ליריאיו שכפה ההר כגיגית שהיו אנוסים והיו יריאים מפני הטירוף אבל עתה (שם) יזכור לעולם בריתו על ברית של ערבות מואב שהעמיד משה ה' דרגין מול ה' דרגין והאיך היה הברית (שם) כח מעשיו הגיד לעמו הם כ"ח פרקים של שתי ידים של הקב"ה דבר זה הגיד לעמו דוקא (שם פא) כי חק לישראל הוא (שם קמז) חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום שלא הודיע הקב"ה יום הדין ומזה הטעם לא כתב בתורה שר"ה הוא יום הדין כדי להעלים מן א"הע ז"ש (שם פא) בכסא ליום חגינו שלא גילה הקב"ה וכיסה יום הדין בתורה הטעם הוא כי חק לישראל ולא לא"הע ז"ש (שם קיא) לתת להם נחלת גוים שגם חלק של א"הע ירשו ישראל וחוזר ומפרש מהו כח מעשיו לז"א (שם) מעשה ידי"ו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו כ"ח כ"תביאל ח"תמיאל עשוים באמת זה הושענא רבה. (שם) ראשית חכמה יראת י"י ר"ל כשקבלו התורה מתחלה היה ביראה:

לדעתי על זה יוד דרכים אופן הראשון על דרך (תהלים קיח) ברוך הבא בשם ה' ברכנוכם מבית ה' האי קרא לאו רישא סיפא שפתח ביחיד וסיים כרבים ע"ד מ"ש במס' ברכות לעולם ישכים אדם להיות מי' הראשונים בבי' הכנס' נוטל שכר כולם ס"ד אלא כנגד כולם וקשה הל"ל בקיצור כנגד כולם אלא תרווייהו איתנייהו אלו יוד צינורות נעשו צינור לכל הבאים אחריהם והם נוטלין מתחלה שכר כולם ומחלקין אח"כ שכר לכל א' לפום דרגו וז"ש טיול בג"ע שכ"א נעשה צינור לעילא להוריד שפע לחבירו ומקבלין דין מן דין בהשתלשלות עילה ועלול ועל אותו הטיול אמר הקב"ה לירבעם חזור בך והשיב מי בראש ר"ל מי מתחלה לקבל השפע אמר הקב"ה בן ישי בראש אמר א"ה לא בעינא וע"ז אמר דוד (תהלים קיו) אתהלך לפני ה' בארצות החיים ר"ל שהוא יטייל בג"ע כמ"ש (ויקרא כו) והתהלכתי בתוככם תוך ממש כי חוט של א"ס ב"ה ממש הוא יהי' לע"ל בראש ז"ש לפני ה' (שמואל ב טו) ויהי דוד בא עד הראש ועליה אתמר לע"ל תשיתמו לראש גוים כי תקדמנו ברכות טוב שהוא מוקדם לברכה ולשפע והוא יהי' ראש וכשחטא אמר (תהלים לח) עונותי עברו ראשי שמצד הדין הוא הראש רק עתה גברו למעל' ראש ומעכבין השפע ע"כ התחיל דוד ספרו באשרי שהוא בהיפך אתוון רישא דכל ראשין כדאיתא כי אויביך יהמיון ומשנאך נשאו ראש לזה אמר ברוך הבא לשון יחיד כי אותו היחיד נעשה צינור לקבל אח"כ מחלק אותו הא' לאחרים ז"ש לרעות בגנים לשון רבים כמ"ש באידרא האזינו שפתח ר' שמעון בה' תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו ז"ש אגרא דבי הלולא מילי כמבואר בזוהר רות בעובדי דרב חסדא דשמעו מלאכים שאמרו באו ונשמע הלולא שבאותו יום פטירה כל העולמות עוסקין באותן חדושין שחידש בזה העולם וכל נשמות צדיקים באים ומתעסקין בו ז"ש (משלי לא) עוז והדר לבושה שמתלבשת הנשמה באותן חדושין ותשחק ליום אחרון יום המות אז פיה פתחה בחכמה ודורשת לפני הנשמות ומלאכים ז"ש בה' תתהלל לשון הלולא שלו גם ישמעו אז ענוים וישמחו ז"ש ברוך הבא בש"ם ר"ת "בישיבה "של "מעלה השכינ' למעלה אז באו כל כתות הצדיקים לקבלו וכל קרוביו ז"ש ברכנוכם לשון רבים על כל הכתות היושבים בבית ה' ז"ש דודי ירד לגנו שהקב"ה בעצמו בא לערוגת הבושם לקבל אולפן דצדיקיא ואז כל הצדיקים באים לפני ה' נעים ונדים (אסתר א) מחצר גינת ביתן המלך ז"ש "לרעות "בגנים "וללקוט "שושנים ר"ת לבוש כי אותן הדברים הם לבושי של צדיק ז"ש בגמרא ירושלמי: או י"ל ע"ד כל העולם ניזן בשביל חנינא בני וחנינא די לו בקב חרובין מע"ש (תהלים קיא) טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו ר"ל היראים די להם בטרף שהוא קב חרובין וכל העולם אוכלים בשבילו וזוכר הקב"ה לכל העולם בריתו או טרף שפע רצון שבא לעולם בא בשבילו ז"ש ברוך הבא בשם ה' ביחיד ואתם כולכם ברוכים בשבילו ז"ש דודי ירד לגנו להשפיע שפע רצון ובשביל גן א' הוא יורד למטה שהוא הצדיק ובשבילו יורד לרעות לכל גנים שבעולם וכמ"ש בסנהדרין משל כשהוא משקה לשדה אחד לכולם הוא משקה:

הטריפני. ל' מזון וכן טרף נתן ליראיו (תהילים קי״א:ה׳):