סָמ֣וּךְ לִ֭בּוֹ לֹ֣א יִירָ֑א עַ֖ד אֲשֶׁר־יִרְאֶ֣ה בְצָרָֽיו׃
מגלה עמוקות
ויחי בירושלמי דזרעים ויחי ר' יהודא בציפורי שבע עשרה שנה. ברזא דגלגולא שהיה נ"יצוצו ש"ל י"עקב א"בינו לכן נקרא סתם נ'ש'יא' בגמרא (ע"ז) ואנטנינוס היה ניצוצו של עשו הרשע (יחזקאל לב) שמה אדום מלכיה ולא כל מלכה וזה שהשיבו מבית דינו של שם לרבקה כשהלכה לדרוש את י"י שהיתה מצטערת למה זה אנכי הריתי לשניהם בבטן אחת מדוע נשתניתי משרה הצדיקה שיצא הפסולת של סיני הכסף ע"י הגר שפחת שרה ועתה סיגי הזהב של יצחק היה להם ג"כ ליצא מן אשה אחרת וזה שהשיבו לה שני גיים בבטנך שגם סופו של עשו ליטהר ע"י אנטנינוס שלא פסקה משולחנו לא צנון ולא חזרת. וכמו שיעקב תיקון פרצוף אד"הר עץ הדעת להיות טוב ולכרות רע כמ"ש אברהם באומרו אחר תעבורו אלה תולדת יעקב לידתו וביאתו לעולם לתקן טוב שהיא יוסף (ישעיה ג) אמרו צדיק כי ט"וב ואל אותו הבקר רץ אברהם לתקן מ"הד הקשה להיות רך וטוב ויתן אל הנער לעשותו כי הוא ע"בד א"ברהם מיטט"רון (בראשית כד) כל טוב אדוניו בידו לכן היה יוסף בן י"ז טו"ב כשנתגלגל הדבר שירדו ע"י למצרים וכמ"ש פרעה כל טו"ב ארץ מצרים לכם הוא ולפי שיוסף הביא דבתם רע"ה התעורר הרע מאד"הר חיה רעה אכלתהו (תהלים קיב) טו"ב איש חונן זה יוסף (שם לז) וצדיק חונן ונותן שהוא במקום חנוך דאתמר עלה חננ"י אלקים וכי יש לי כל ואותן השנים שהיה יוסף במצרים היה בנימין הצדיק משמש ערסוי תחותוי. ז"ש יוסף אלקים יחנך בני שאתה הוא במקום חנוך במקומי כל אותן השנים (שם קיב) יכלכל דבריו במשפט זה יוסף שנקרא כלכל וכל המזמור עליה דיוסף מזמור זה בדרך א"ב כי כ"ב שנה היה יוסף מופרש מאביו לכן למדו יעקב שם של כ"ב היוצא מכתונת פסים לכן כשהגיע יעקב למזמור קי"א סוד אלף שהוא יוסף בעלמא עלאה אמר זה המזמור עליו גם על כל דרגין דרתיכא (שם) אשרי איש שגבר על יצרו כאיש ירא את י"י וכה"א את אלקים אני ירא יוס"ף הצדי"ק בגי' שס"ה במצותיו חפץ מאוד שכלל כל מצות לא תעשה שבתורה וזכה בזה שגבור בארץ יהיה זרעו ושקבל ברכות (שם פ) לפני אפרים ומנשה עוררה את גבורתך (שם קיב) דור ישרים יבורך א"ת יבורך אלא יברך שבך יברך ישראל שכל הדור ישרים יבורך בשבילם וכן אמר יעקב יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ר"ל שכל י"ב שבטים נקראו ע"ש אפרים ובית יוסף וכמ"ש יוסף בני הס אשר נתן לי אלהים ועל הכלל כולו יצאי בז"ה ר"ל כל י"ב שבטים נקראו עליהם גם על מעשה דפוטיפרע שזכה להיות גבור וכבש את יצרו ויצאת הזרע על הארץ ויפוזו זרועי ידיו ז"ש בארץ יהיה זרעו בארץ ממש (שם) הון ועושר בביתו ועושה צדקה עם כל בית ישראל עומדת לעד גם תיקן אור של אד"הר וירד למצרים מקום זוהמת חלאת הנחש לתקן ענין נחש כמ"ש כי נחש ינחש איש כמוני ולא דובר שקר ח"ו (במדבר כג) כי לא נחש ביעקב אבל שבא לקראת נחש לתקן וכרת ערלת הקליפות כמ"ש וכל אשר יאמר לכם תעשו ז"ש (תהלים קיב) זרת בחושך אור לישרים ותיקן תלת גלגולים נר"נ ז"ש (שם) חנון ורחום וצדיק לקבל תלת קטרין של ג' אבות. ואף שהיה נטוע בין א"הע (שם) כי לעולם לא ימוט משמועה רעה שאמר יעקב עליו חיה רעה אכלתהו (שם) לא יירא נכון לבו בטוח בי"י(משלי כח) וצדיקים ככפיר יבטח גם כששמע חלומו של פרעה בז' פרות רעות ושבלים רעים לא יירא רק מיד השיב אלקיה יענה את שלום פרעה כי גם הרעה נהפכה לטובה שליקט כל כסף בעולם נכון כמ"ש לפרעה נכון הדבר מעם אלקים לעשותו וכל מה שעשה יוסף במצרים לא על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא כמ"ש יעקב את שלום אחיך ולא על עצמך יצאת רק את שלום הצאן שהוא כלל כל ישראל. ז"ש (תהלים קיב) סמוך לבו בטוח בי"י בכל השבטים לא תמצא ס' רק ביוסף כי הוא עומד לקבל ס' של סמא"ל וסטן ז"ש (שם) עד אשר יראה בצריו פזר נתן לאביונים ואת העם העביר יוסף שפזר לכל אביונים בעולם ועשה בזה צדקה לעד עם אחיו שקרנו תרום בכבוד שלא לומר לאחיו שם בני גולה כשאמר יוסף להם למול (שם) רשע יראה פרעה וכעס אבל שניו יחרוק שלא יכול לומר לו מאומה רק תאות רשעים האבד גם על פוטיפר שנסתרס זרע רשע על אברהם ג"כ נאמר מזמור זה (שם) אשרי איש הוא אברהם ירא את י"י עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה וא"ת מאחר שהיה ירא את י"י למה לא שומר ברית מילה מעצמו הלא קיים כל התורה אפילו עירוב תבשילין לז"א (שם) במצותיו חפץ מאוד ר"ל שכל המצות שימר אף שיעשה אותם קודם שצוה הקב"ה אותו יכול אח"כ לחזור ולעשות כשיצוה אותו הקב"ה כדר' חנינא גדול המצוה ועושה משאינו מצווה ועושה. אבל אלו מל את עצמו קודם צוויו לא יכול אח"כ לחזור ולמול כשיצוה אותו הקב"ה ז"ש במצותיו חפץ מאוד שיהיה מצווה ועושה וא"ת ולמה לא צוה לו הקב"ה על מצות מילה רק כשהיה בן צ"ט שנה לא מקודם לכן לז"א לפי שיצחק מטפה קדושה כי כבר הוצרך יצחק לבא לזה העולם בן מאה שנה לקבל מאה מפתחן דברכאין דיהיב קב"ה לאברהם חושבן בראשית יב) ל"ך ל"ך והם מאה שערים אשר זרע יצחק בארץ ההוא שהם נגד מאה ברכות ז"ש (שם כו) ויברכהו י"י ז"ש (תהלים קיב) גבור בארץ יהיה זרעו זה יצחק שמדתו גבורה שיהיה זרעו טהור ואז נולד יצחק וא"ת למה נולד דווקא בן מאה ז"ש (שם) דור ישרים יבורך שהם נגד ק' ברכות (שם) הון ועושר בביתו (בראשית כד) וי"י ברך את אברהם בכל (תהלים קיב) וצדקתו עומדת לעד שהוא תסד שהעולם עומד עליו כי על ג' עמודים העולם עומד (שם) זרח בחושך אור משל לא' שהולך ממקום למקום וראה בירה דולקת שהיה העולם עומד בחושך והוא (ישעיה מא) העיר ממזרח צדק. טוב איש חונן ומלוה כמ"ש במדרש שנתן להם לאכול במדבר מאן יהיב קופר במדבר כשבאו לברך אמר להם נברך כו'. (בראשית כא) ויקרא שם בשם י"י אל עולם שהקריא אל בפי הבריות כמ"ש שמתחלה חונן ומלוה להם אכילה ושתייה במדבר ואח"כ היה (תהלים קיב) מכלכל דבריו במשפט כשלא רצו לברך להקב"ה דבר עמהם משפט לשלם לו. (שם) כי לעולם לא ימוט ע ואברהם היו יהי"ה. שבכל דור ודור צריכין להיות שלשים צדיקים כאברהם בדור (שם) כי לעולם לא ימוט לזכר עולם יהי"ה מנין יהי"ה שלשים צריך להיות בכל דור ודור לתקן עולם בשלשים ניצוצות מן גוים (שם) משמועה רעה לא יירא כששמע אברהם שנשבה אחיו הלך אברהם להציל לוט מד' מלכים (שם) נכון לבו בטוח שהציל את לוט ע"י פרידה שיוצאת ממנו. ואם קאי על יצחק אשרי איש ירא את י"י כשהוא מצד היראה כשצוה הקב"ה על עקידה שמח במצותיו חפץ מאוד. מזה זכה שיהיה גבור בארץ יהיה זרעו ודור ישרים יבורך מאותו מעשה והלאה. הון ועושר זבל פרידותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך זרח בחושך שהוא מסיטרא דדינא (בראשית כז) ותכהין עיניו אור לישרים כדי שיבא ויקבל הברכות לכן כהו עיניו או שיצא ממנו או"ר א"נטונינוס ור"בי ז"ש זרח בחושך שמתוך החושך שהוא עשו מחשיך אפי ברייתא יצא ממנו ג"כ א"ור שני גיים. טוב איש חונן יכלכל דבריו במשפט כי הוא מצ"הד מלך במשפט. ואם הוא על יעקב שכלול מכל תרי"ג מצות כי אברהם כולל רמ"ח מצות עשה לכן תחלת דבורו של אברהם פתח הקב"ה במצות עשה לך לך מארצך אבל יצחק כולל מצות ל"ת מצ"הד לכן תחלת דבורו של יצחק פתח הקב"ה עמו (שם כו) אל תרד מצרימה היא מצות ל"ת. ויעקב איש תם מושלם משני צדדין יושב אוהלים באוהל אברהם שהוא כלול רמ"ח מצות עשה ובאוהל יצחק שהוא כולל שס"ה מצות ל"ת. עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי כי זה לבוש של הקב"ה ז"ש אשרי איש זה יעקב שהוא כלל מצות עשה ומל"ת ז"ש ירא את י"י זה מצות ל"ת במצותיו חפץ מאוד זה מ"ע גבור בארץ יהיה זרעו על כלל השבטים. הון ועושר בביתו ויפרוץ האיש בבית לבן. זרח בחושך שכל ימי היותו אצל לבן נתכוון לרעות צאן קדשים הם ישראל לקבל רצוצות הנידחות בתוך החושך להיות אור לישרים ותלת גלגולין קא חשיב. בספר התמונה מסטרא דאברהם חנון מסטרא דיעקב רחום מסטרא דיצחק צדיק כל כוונתו של יעק"ב על טו"ב של א"ה ז"ש טוב איש חונן מסטרא דאברהם יכלכל דבריו במשפט מסטרא דיצחק. ולא כנגד עצמו עשה כל מעשיו רק כי לעולם לא ימוט על כלל כל העולם כלו יצא. משמועה רעה שאמר טרוף טורף יוסף חיה רעה אכלתהו לא יירא כי נכון לבו בטוח יהיה בי"י ולא רצה לקבל תנחומין עליו ואם יתמהמה חכה לו ואלו היה חושב שמת כבר נגזרה גזירה על המת לשכוח מן הלב אלא שנכון לבו בטוח בי"י שהוא חי, לכן מאן להתנחם סמוך לבו ע"ז שהוא חי עד אשר יראה בצריו כי עשו שמח שמחה גדולה שנאבד ממנו שטנו ז"ש יעקב לעשו רב עוד יוסף בני חי ר"ל עשו נקראר"ב כמ"ש יש לי ר"ב אחי רב יעבוד צעיר והוא ר"ב ה"חובל רבן של כל מלאכי חבלה וכל אותן השנים היה שמח עשו בחשבו ששטנו אינו בעולם ז"ש רב אין לך לשמוח אלא עוד י"וסף ב"ני ח"י ובר"ת נרמז שהוא חב"י ח"נוך ב"ן י"רד נגד רב החובל שלו רבן של כל המלאכים וכל טו"ב אדוניו בידו פז"ר בגי' זעי"ר מדתו של יעקב הוא קיבל עם אבותיו הגלות צדקת פזרונו עשה שפזרן בין א"הע ז"ש פזר נתן לאביונים הם ישראל שנקראו אביוני עמך ובזה צדקתו עומדת לעד ר"ל שירשו ג"ע כי הברירה נתן הקב"ה לאברהם או גיהנם או גליות ובבל הוא הגליות לפזר כדי שקרנו תרום בכבוד רשע זה עשו יראה וכעס כשראה מי המחנה הזאת אשר פגשתי שיניו יחרוק שנקוד על וישקהו ששבר שניו והיו קהות ובזה (תהלים קמ) זממו אל תפק תאות רשעים תאבד. או על יוסף שעמד ונשתרבב נגד אמו רשע יראה וכע"ס בגי' יוס"ף אבל הוא שתאות רשעים תאבד. ולפי שעיקר ירידת ישראל למצרים לתקן טוב לכן בא הכתוב והודיע שהקב"ה עשה (שם קמה) רצון יראיו שכל ימיו היה מצטער על אותן י"ז שנים שהיה יוסף חי ונאבד ממנו נתן לו הקב"ה טו"ב שנים לרמוז שתיקון טו"ב של עץ הדעת הוא ביוסף לכן ויקרא לבנו ליוסף דייקא כי בו תלת יסוד שהכל תלוי עליו ולפי דברי הזוהר שבא אליו אברהם יצחק בשטת מיתתו ז"ש ושכבתי עם אבותי שבאו אחריו אברהם ויצחק ושכינתא על גביהן ולפי שיוסף הוא תשלום המרכבה כמבואר בסוד ויאמרו א"ליו שנקוד על אי"ו רמז על ג' אבות שסודם א"יו א"ברהם י"צחק ו"יעקב וליתא למתניתין מקמי' דאיהו רזא עלאה:
שד"ל
יצר, נ"ל מלשון ויצר אמר ליוצרו (למטה כ"ט י"ו) שענינו יציר או נוצר, וכל דבר שקבל צורתו מאחר, וכאן הכוונה על האדם יציר האל, והוציאו בלשון זה להיותו נופל על לשון תצור שלום שאחריו. ורא"בע ורד"ק (בשרשים) ורוז' וגיז' פירשו ענין לב ומחשבות כמו וכל יצר מחשבות לבו, וכאן הכוונה מי שלבו סמוך, שמחשבותיו בטוחות, כמו סמוך לבו (תהלים קי"ב ח'), ונ"ל שאין יצר כמו לב, ושלא יתכן לומר לא יצר סמוך ולא מי שיצר לבו סמוך, כי יצר ענינו לדעתי עצה וגזרה, וכל יצר מחשבות לבו (בראשית ו' ה') ענינו גזרת מחשבות לבו, מה שמחשבות לבו גוזרות ויועצות לעשות, כטעם ויוצרה מרחוק לא ראיתם (למעלה כ"ב י"א), וכמו הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחושב עליכם מחשבה (ירמיה י"ח י"א), ולפי זה לא יתכן לומר יצר סמוך, כי הלב הסמוך ובטוח לא יגזור לעשות שום מעשה, אלא ישב ולא יפעל, וכטעם דם לה', שב דומם וקוה אל ה' והוא יפעל.