פרשנות מצטטת על תהילים קיב:י

ונמסו כדונג. בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ז דרש לה מדכתיב (תהלים קי"ב, י) שיניו יחרוק ונמס:

בפסיקתא (משלי כא) טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדנים וכעס. טוב היה להם לישראל להיות חונים במדבר ויושבים בצילו של הקב"ה ממה שהיו יושבים בארץ מצרים ומדווין אותם ומכעיסין ומשעבדין תחת יד פרעה ללבון הלבנים שהרי היתה ארץ מצרים מעולה מכל הארצות (בראשית יג) כגן י"י כארץ מצרים ואעפ"כ לא הוזכרו שמות הערים שהיו יושבין בהם ישראל כי אם גושן פיתום רעמסס אבל במדבר שכתוב בה (ירמיה ב) ארץ ערבה ושוחה ארץ ציה וצלמות ואתמר (דברים ח) המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב ואתמר (הושע יג) אני ידעתיך במדבר בארץ תלאובות אפ"ה הוזכרו שמות מסעי בני ישראל ומחנותם מרעמסס עד בית הישימות עד מעברות הירדן ללמדך שחביבין היו מסעות וחניות במדבר מישיבתן בארץ פתרוס. הקושי העצום בזה המדרש מי לא ידע בכל אלה שחביבין היו ישראל במדבר (שיר ג) מי זאת עולה מן המדבר שכל עילויה של ישראל מן המדבר תורה ומשכן ומן ובאר והלא ארץ מצרים מלאה גילולים עד שהוצרך משה לצאת חוץ לעיר להתפלל כמ"ש (שמות ט) כצאתי את העיר אפרוש את כפי וא"כ מה בא להודיענו בזה גם במה שאמר שלא זכר במצרים רק ג' מקומות למה דוקא אלו ג' ובמדבר זכר ד' תוארים ציה וצלמות ערבה ושוחה וכן נחש שרף עקרב צמאון ולמה זכר חנייתם במדבר מרעמסס עד בית הישימון עד מעברות הירדן הל"ל בקיצור מרעמסס עד מעברות הירדן ואם בעי להזכיר המסע הל"ל עד אבל השיטים שהוא אחרון ולמה הביא מתחלה פסוק של ירמיה ואח"כ פסוק של תורה ועוד פסוק שלישי. והענין שענין ישיבה במצרים היתה כעין יציאת נשמה מן הגוף כמבואר בזוהר חדש ז"ש כגן י"י כן היתה ארץ מצרים וכמו שישבו ישראל במצרים ללבון לבינים ולחץ אותם לזכך חומרים לקבל אח"כ התורה הקדושה ולכן ישבו בגש"ן ג"לגולים ש"ל נ"שמות נ"שמות ש"ל ג"רים כמ"ש (בראשית מז) לגור בארץ באנו לקבל ניצוצות טהורות ולזכך אותם וכענין ישיבת ישראל במצרים שנתן הקב"ה ברירה לאברהם או לקבל גלות מצרים כדי לילך אח"כ לג"ע כן היה מדבר העמים לישראל שלא יוכלו לבא לארץ החיים היא א"י דוקא דרך מ"ב מסעות שהוא מ"ב שערים העליונים וזה סוד שם של מ"ב שבוקעת מ"ב נהרי אש לילך הרמתה למעלה בכל לילה ולילה ובמדבר שם מקום ד' קליפות לכן הוצרכו ישראל לילך דרך שם ולהכניע ד' סיטרין ד' גוליירין בישין שיש בעולם וכמו שבמצרים הראה הקב"ה לאברהם מלכיות ושלישים על כולם עגלה משולש ששם מושב ד' כוחות הטומאה שוחה וערבה ציה וצלמות ואח"כ הביא הפ' על ד' גליות מרומזין נחש שרף עקרב וצמאון ואח"כ הביא הפסוק מאין באו להן ד' גליות אלו ז"ש אני ידעתיך במדבר בארץ ת"ל אבות ר"ל ת"ל שבנו אבות העולם שגרמו אבות העולם שבחרו להם גליות ולא גיהנם כי מ"ר גליו"ת טובה תלוי בצווארו של אברהם אבינו ואח"כ יצחק בא מבאר שבע גם יעקב (שם לב) ואחר עד עתה. והנה הלכו ישראל במדבר מ"ב מסעות שנרמזין בו כל ימי עולם עד ביאת הגואל ובפרשה זו נרמזין א"לה מ"סעי ב"ני י"שראל ד' גליות וחושב אותם מלמטה למעלה א"דום מ"די ב"בל י"ון כסדר שראה אותם יחזקאל אבל אצל יעקב הם כתובין מלמטלה למטה (שם) וי"פגעו ב"ו מ"לאכי א"לקים וכן (שם לז) י"עק"ב ב"אר"ץ מ"גור"י א"בי"ו בראשי אתוון ד' מלכיות ובס"ת בגימ' גיהנ"ם מבוארת שם הברירה שנתן הקב"ה לאבות העולם וכן (תהלים סח) א"לקים מ"ושיב י"חידים ב"יתה לכן חלק מ"ב מסעות לשני חלקים כי מתחלה מנה ל"ג מסעות עד מיתת אהרן אח"כ מנה שמונה מסעות שהן הן כל ימי עולם של ד' דורות הם מאברהם עד חורבן הבית ז"ש הרקנטי ע"פ (ויקרא יב) ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה שהם ל"ג דורות ע"ש והארכתי בחיבורי קדמאה ואח"כ זוכר מיתת אהרן בחודש אב ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלקינו והיה בחודש זה שנחרב הבית ואח"כ חושב שמונה מסעות נגד שמונה ימים בזה החודש היה אח"כ ביום ט' נחרב הבית בסוף שמונה מסעות א' ויחנו על הירדן ששם ירד דין מבית הישימות שנחרב הבית עד אבל השיטים שנעשו ישראל אבילים עד היום הזה ומה שנחרב הבית דוקא ביום ט' צריכין אנו למארי ספר יצירה שצר הקב"ה באות ח' חודש תמוז ובאות ט' אב וכשבאו אלו שני אותיות יחד ח"ט גרם חט ונרמז בפסוק זה שהתחיל בעל המדרש מקודם זה אמר (משלי כא) רום עינים ורחב לב ונר רשעים חטאת המקרא הזה מדבר על בלעם שהיה בו ב' מידות הללו וניצוץ שלו שראה ורצה לשלוט בישראל היה הכל חטא"ת נרמז במלה זו תרין אתוון אלו ראה ק"ט א"ב ת"מוז ב' אותיות אלו שמושלים באלו שני חדשים וכן אמר נבוכד נצר לעמו המתינו להם לחדשים כי שם תוכלו להם ז"ש (הושע ה) עתה יאכלם חודש א"ה חלקיהם וכה"א (איכה א) קרא ע"לי מ"ועד ל"שבור ב"חורי ר"ת בלע"ם כי כבר חלקו ישראלועשו החדשים הו"ז לישראל חט"י לעשו רק (תהלים ט) האויב תמו חרבות לנצח בזוהר פרשת יתרו שלקח יעקב מן עשו חודש אלול ז"ש לא הביט און כיעקב על אותיות ח"ט שאינו בנמצא בכל שבטים לפי שלא הביט בהם און שאין בהם ח"ט (משלי כא) כופר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד כמ"ש במדרש ע"פ (תהלים נח) ישמח צדיק זה משה (שם) כי חזה נקם בבלעם ומי הרגו פנחס שהיו מלובש בנשמות של נדב ואביהוא שהיו ישרים שעלייהו אמר בלעם תמות נפשי מות ישרים בלשון רבים וסיום ביחיד ותהי אחריתי כמוהו שראה שע"י פנחס שהיה מלובש בשני נשמות אלו ז"ש ותחת ישרים בוגד שבגידתו באה מן אוהל ישרים כמ"ש בזוהר (איוב ד) זכר נא מי הוא נקי אבד זה פנחס (שם) ואיפה ישרים נכחדו זה נדב ואביהוא דאישתזיבו בההוא שעתא ע"י פנחס ומה שאמר הקב"ה למשה מיד אחר נקמה אחר האסף אל עמיך זה לטובת כל ישראל (משלי כא) טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדנים וכעס לפי שאין תקומה לישראל מפני אשת מדינים שהיא הקליפה היותר חזקה שלא הכניע משה בחייו לכן הוצרך להיות קבור שם כשיעשו עבירות וכעס אז יגון משה בעדם ז"ש (שם) אוצר נחמד ושמן בנוה חכם שישפיע שמן טוב (שם) וכסיל אדם יבלענו זה על הקליפה ההיא שממנה היתה יניקת בלעם לבלעות בגרונו השפע ההוא ופוער פיו לבלי חק אבל אוצר נחמד ושמן בנוה חכם זה משה שהוא גורם לשמן הטוב לירד הטוב לזה העולם ובזה ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ אמר פעמיו מידה כנגד מידה הרשע הזה גרם ג' להזכיר ג' עבירות הנרמזין בהפטורת שמעו שמוכיח אותנו בהם הנביא שהם פ"עור ע"גל מ"רגלים לכן אמר (תהלים נח) פ"עמיו ירחץ בדם רשע שהוא גרם לנו (קהלת ד) החוט המשולש שחטאו בפעור הן הנה היו בדבר בלעם: או יאמר טוב שבת בארץ מדבר שהוצרך משה ליקבר בארץ מדבר והיכן משה קבור בגיא מול בית פעור דהיינו מקום שנעשה עבירה עם המדינית שהנה איש בא לעיני משה ולעיני כל ישראל וכעס שעשה עבירה שמפני זה נענש משה ז"ש במדרש ע"פ והמה בוכים שנתרשלו ידיו של משה לכן נענש (דברים לד) ולא ידע איש את קבורתו והנה (משלי כא) שמחה לצדיק משה (שם) עשות משפט שדנו לרשע הזה בסנהדרין כמ"ש במדרש (שם) ומחת"ה לפועלי און שכל רעתו היה עם ח"ת שהוא מחתה לפועלי און ובהם היו (יחזקאל ח) נשים יושבות מבכות את התמוז (תהלים לא) תוציאני מרש"ת זו טמנו לי שהזכיר להם בלעם עון עגל וישת אל המדבר פניו כדמתרגמינן ורבקה שהיתה אוהבת יעקב אמרה (בראשית כז) קצת"י בחיי מפני בנות ח"ת רמזה על ק"ץ ת"י שנה שחרב הבית והתחלת הקלקול היה שהובקעה העיר בתמוז בי"ז בו שהוא ח"ת וק' קטנה רמזה על בית המקדש שהי' גבהו ק' אמין זה רמז בכאן שחשב ח' משעות על אילו ח' כוחות שיש לשמונה שרצים שבתורה מלאך המות בשמונה אח"כ בא אות ט' הרי נשלם ח"ט של ישראל למשול בם גוים עד בית הישימות שנחרב הבית עד אבל השיטים ואח"כ מזכיר ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם זה ירמיה שבא מבני בניה של רחב הזונה שהיה מוכיח את ישראל גם רמז על שאול שהניח אגג ובא המן הרשע שהיה לשיכים בעינינו ולצנינים שהי' מתלוצץ על ישראל במועדם ז"ש (איכ' א) שחקו על משבתיה שכל השנה מפקין בשיה"י ופיה"י ז"ש (משלי כא) טוב לשבת על פינת גג מאשת מדנים ובית חב"ר שהוא ירמיה שבא מבני בניה של רחב שטמנה המרגלים על הגג והיא זכתה לח' כהנים שיצאו ממנה מאשת מדנים ובית חבר היא יעל אשת חבר גם רמוז רמז נפלא (ב"ב ח) ששכר של רב שמואל בר שילא שהיה מלמד תינוקת ובא מבני בניו של המן שבא מן אגג שכרו יותר גדול מן רבי עקיבא שבא מבני בניו של סיסרא ששכב אצל יעל אשת חבר הקיני כי שכר של מלמדי תינוקות היא (דניאל יב) ככוכבים לעולם ועד ורבנן עצמם (שופטים ה) ואהביו כצאת השמש בגבורתו שהרי אצל החמה אומר (ישעיה כד) וחפרה הלבנה ובושה החמה ואע"פ שהתוס' מפרשים שם שחמה שלעתיד לבא (שם ל) יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ורבנן הם יותר טובים מן מלמדי תינוקת נוכל ג"כ לומר להפך. (משלי כא) פועל אוצרו' בלשון שקר הבל נדף מבקשי מות בלעם שהיה לשון שקר והוריד אותיות מות שחטף פנחס אות מ' ואות ו' ולא נשאר שם רק אות ת' ולכן ותלחץ רגל בלעם אל הקיר שהם אותיות ק"ר מן שק"ר ויקר אלהים אל בלעם (תהלים קיב) רשע יראה וכעס שיניו יחרוק כי אות ש' היא יסודא דקשוט א' והבל נדף שלקח מן ב"ל של הבל ה"נה ב"רך ל"קחתי ר"ת ה"בל או פל ה"מן ה"בל נ"דף מ"בקשי מות שבקש להרוג ולאבד והיה פועל אוצרות רב בלשון שקר שלו למלך שרצ' לקנות (משלי כא) הפכפך דרז"ל על אחשורוש (שם) דרך איש זר וזך ישר פעלו על קרח כמאמר כי שנים עשירים הם היו א' מישראל וא' מאומות (שם) נפש רשע אותה רע אבל הקב"ה שצופה ומביט ומוציא (ירמיה טו) יקר מזולל (משלי כא) בענוש לץ יחכם פתי אחר שקיבל ענשו הראוי יחכם אח"כ פתי ויבא ניצוץ ממנו (שם) משכיל צדיק לבית רשע שלעולם בא לבית רשע צדיק משכי"ל וע"ז לדעתי שאמר (שם ל) שלשה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים דרך הנשר בשמים שהוא סנחרב בשמים שבאו ממנו שמעיה ואבטליון שלמדו תורה ברבים וזכה שעלה לשמים דרך נחש שהוא המן שף עמא כנחש כדאמרינן בפסוק (עמוס ה) כאשר ינוס איש מפני הארי זה נ"נ (שם) ופגעו הדוב זה מדי (שם) וסמך ידו אל הקיר ונשכו נחש זה המן שהיה נשמתו מן נחש כדאמרינן (חולין קלט) המן מן התורה מנין שנשמתו באה מסיטרא דנחש שנאמר (בראשית ג) המן העץ דאי' גבי נחש שהוא נתלבש בי' כתרין תתאין שהם י' בנים של המן(משלי ל) דרך נחש שהוא המן נחש בעצמו (שם) עלי צור שזכה שיבא אל הקדושה (דברים לב) הצור המים פעלו רב שמואל בר שילה (משלי ל) דרך אניה בלב ים טיטוס שבא ממנו אונקלס הגר ותיקן טיקל"א כי (קהלת ג) עת לקרוע התורה בגלות (שם יב) ותשבר כד של יפואל על המבוע (שם ג) עת לתפור זה אונקלוס הגר תפר התורה ועשה תרגום כי התרגום לתורה כמו השיליא לולד שמונח התינוק בתוך השיליא והיא מחפה אותו כן התרגום לתורה וז"ס (שיר א) שחורה אני ונאוה שהתורה לובשת שק בגלות ונאוה שהתרגום מייפה אותה לפרש דברים סתומים ז"ש (שם) כאהלי קדר אונקלוס בא מן קדר ועשה פרש ומסך ואוהל לתורה ומלבן הדברים שיהיו כיריעות שלמה עיין לעיל פר' ויצא ז"ש דרך אניה טיטוס שלקח (גיטין נז) כלי המקדש והלך על הים וחירף וגידף להקב"ה וזכה לבא עד תבונת לב ים שהיא התורה ים החכמה והוא עמד על סודה ופנימותיה (משלי ל) דרך גבר הוא סיסרא כד"א (שופטים ה) רחם רחמתים לראש גבר בעלמה על יעל אשת חבר שנקראת כן ע"ש שהעלימה הדברים (שם ד) ותכסהו בשמיכה שעשתה על סוד הניצוץ הטהור להעלות נשמת ר"ע לעולם כדלעיל פר' בלק ולזה יצאתי לקראתו ולא קא מיתהניא מעבירה לפי (נזיר כג) שטובתן של רשעים ר"ל אותו הניצוץ הטוב אשר היא תקועה ביד רשעים היא הגורמת אח"כ (תהלים לד) רבות רעות צדיק ז"ש רעה היא אצל צדיקים כי מזה הענין שהיה ניצוץ זה אצל רשע זה הגורם לצדיקים שהוא סוד צדיק ורע לו מאחר שיש לו אחיזה ברע שהוא הרשע צדיק בן רשע בסיבוב הראשון וז"ש בגמרא החולץ (יבמות מז) מפני מה גרים מעונים וכה"א (משלי יא) רע ירוע כי ערב זר רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים מן דא כשמקבלין הגר אז יבואו על הגר רעה אחר רעה כי ערב זר ונלוו על בית יעקב אזי ונספחו שבאים נגעים ויסורין עליו וזה הית' מיתת ר"ע שאמר כך עלה במחשב' לפני שאותן היסורין באו לו לפי שיעל (שופטים ה) ידה ליתד תשלחנה ומחצה ראשו ואח"כ במסרוקת ברזל וז"ש אין בידינו לא מיסורי הצדיקים שהם באים מן זרע שלהם ושרשם שהיה הטוב מושרש ברע ז"ש (ירמיה ב) קודש ישראל לד' ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו רעה תבא עליהם ר"ל מאחר שישראל הם קודש וא"הע באים ואוכלים אותם ומקבצים הניצוץ הטהור ההוא והם חוטאין בהם ז"ש כל אוכליו דייקא יאשמו הגוים אח"כ הקב"ה מטהר אותם (שם) ורעה תבא על אותן הניצוצות כשיבואו ויחזרו לישראל בקדושה וכה"א (תהלים לד) רבות רעות צדיק וגו' (שם) פודה י"י את נפש עבדיו בשביל זה מביא הרבה יסורין עליו כדי לפדות את נפש עבדיו גם נקראת יעל עלמה שהלכה בזריזות כעלמה כמ"ש גבי מרים והנה על אילו הד' היה מפליא ומתמיה שלמה על (משלי ל) שממית בידים תתפ"ש והיא בהיכלי המלך שזכה לבא לקדושה ועל זה אמר ג"כ (שם) שלשה המה מיטיבי צעד וגו' (שם) מיץ חלב שעשתה יעל יוציא חמאה שזכתה שיצא ממנה ר"ע ומיץ אף המן שהתחיל באף יוציא דם או (גיטין נז) טיטוס שדקר חרב בפרוכת ע"ז ויצא דם מבית קדשי הקדשים משלי ל) ו"מיץ "אפים "יוציא "ריב ר' מאיר שיצא מנירון קיסר מיץ אפים אמר אפים ע"ד שאמרו רז"ל בעירובין (דף יג) שלא ירדו חביריו לסוף דעת ר' מאיר שהיה יודע לישא ב' פנים לתורה פנים טהור פנים טמא ומכח שני פנים יוצא הדבר לאמתו יוצא ריב ולכן היו קנטרין בהלכה עז"א (משלי כא) משכיל צדיק לבית רשע שאחר קדוש צדיק בא מניצוץ של רשע מסלף רשעים לרע ועז"א (שם) טוב "שבת "בארץ "מדבר "מאשת מדנים וכעס שהוכרח משה לשבת בארץ מדבר כי הוא גלגולו של הבל שחלק עם קין ולקח לעצמו ישוב והוא לקח מדבר וכה"א (במדבר י) אתה ידעת חנותינו במדבר שהוצרכו ישראל לילך אל המדבר ונרמזין ד' אבות וזיקין "שור "בור "מבעה "מבעיר שכן מש"ה עולה לקביל ארבעה פעמים אלקי"ם עם הכולל ובפרשה שלפנינו שבמ"ה עיר קטנה לקביל ירושלים עיר הקודש "שור "בור "מבעה "הבער אבל כאן מדבר בבלעם שחטף אות מ' שהיה נקרא שמו בלע וכן בפסוק (תהלי' קלה) ב"רקים "למטר "עשה מ"וצא ר"ת בלע"ם (שם) "רוח "מאוצרותיו ר"ת ר"ם שהוא עולה עמל"ק שאילו שנים דא מלגאו דא מלבר כעין משה עולה ויעקב בקדושה וכל עניינם שהיה במצרים מהם היה (שם) "שהכה "בכורי "מצרים "מאדם עד בהמה בראשי אתוון נרמז ד' נזיקין אילו ג"כ "שור "בור "מבעה "מבעיר במ' ולפי שמשה היה מן טוב של הבל הוצרך לשבת בארץ מדבר והוצרך ליקח אשת מדנים בת יתרו שהיתה תאומתו הראשונה שנהרג עליה ע"י קין אחיו ז"ש וכעס שעשה עבירה על ידה קין והרג הבל אחיו על ידה או (משלי כא) טוב לשבת על פנת גג על שמשון שאמר לבסוף (שופטים טז) תמות נפשי עם פלשתים ועשה עבירה לשמה שלקח בת נוי וראיה שעבירה לשמה היא טוב מאשה מדנים ובית חבר כי ממנה אנו לומדין (נדרים לח) גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה:

ויחי בירושלמי דזרעים ויחי ר' יהודא בציפורי שבע עשרה שנה. ברזא דגלגולא שהיה נ"יצוצו ש"ל י"עקב א"בינו לכן נקרא סתם נ'ש'יא' בגמרא (ע"ז) ואנטנינוס היה ניצוצו של עשו הרשע (יחזקאל לב) שמה אדום מלכיה ולא כל מלכה וזה שהשיבו מבית דינו של שם לרבקה כשהלכה לדרוש את י"י שהיתה מצטערת למה זה אנכי הריתי לשניהם בבטן אחת מדוע נשתניתי משרה הצדיקה שיצא הפסולת של סיני הכסף ע"י הגר שפחת שרה ועתה סיגי הזהב של יצחק היה להם ג"כ ליצא מן אשה אחרת וזה שהשיבו לה שני גיים בבטנך שגם סופו של עשו ליטהר ע"י אנטנינוס שלא פסקה משולחנו לא צנון ולא חזרת. וכמו שיעקב תיקון פרצוף אד"הר עץ הדעת להיות טוב ולכרות רע כמ"ש אברהם באומרו אחר תעבורו אלה תולדת יעקב לידתו וביאתו לעולם לתקן טוב שהיא יוסף (ישעיה ג) אמרו צדיק כי ט"וב ואל אותו הבקר רץ אברהם לתקן מ"הד הקשה להיות רך וטוב ויתן אל הנער לעשותו כי הוא ע"בד א"ברהם מיטט"רון (בראשית כד) כל טוב אדוניו בידו לכן היה יוסף בן י"ז טו"ב כשנתגלגל הדבר שירדו ע"י למצרים וכמ"ש פרעה כל טו"ב ארץ מצרים לכם הוא ולפי שיוסף הביא דבתם רע"ה התעורר הרע מאד"הר חיה רעה אכלתהו (תהלים קיב) טו"ב איש חונן זה יוסף (שם לז) וצדיק חונן ונותן שהוא במקום חנוך דאתמר עלה חננ"י אלקים וכי יש לי כל ואותן השנים שהיה יוסף במצרים היה בנימין הצדיק משמש ערסוי תחותוי. ז"ש יוסף אלקים יחנך בני שאתה הוא במקום חנוך במקומי כל אותן השנים (שם קיב) יכלכל דבריו במשפט זה יוסף שנקרא כלכל וכל המזמור עליה דיוסף מזמור זה בדרך א"ב כי כ"ב שנה היה יוסף מופרש מאביו לכן למדו יעקב שם של כ"ב היוצא מכתונת פסים לכן כשהגיע יעקב למזמור קי"א סוד אלף שהוא יוסף בעלמא עלאה אמר זה המזמור עליו גם על כל דרגין דרתיכא (שם) אשרי איש שגבר על יצרו כאיש ירא את י"י וכה"א את אלקים אני ירא יוס"ף הצדי"ק בגי' שס"ה במצותיו חפץ מאוד שכלל כל מצות לא תעשה שבתורה וזכה בזה שגבור בארץ יהיה זרעו ושקבל ברכות (שם פ) לפני אפרים ומנשה עוררה את גבורתך (שם קיב) דור ישרים יבורך א"ת יבורך אלא יברך שבך יברך ישראל שכל הדור ישרים יבורך בשבילם וכן אמר יעקב יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ר"ל שכל י"ב שבטים נקראו ע"ש אפרים ובית יוסף וכמ"ש יוסף בני הס אשר נתן לי אלהים ועל הכלל כולו יצאי בז"ה ר"ל כל י"ב שבטים נקראו עליהם גם על מעשה דפוטיפרע שזכה להיות גבור וכבש את יצרו ויצאת הזרע על הארץ ויפוזו זרועי ידיו ז"ש בארץ יהיה זרעו בארץ ממש (שם) הון ועושר בביתו ועושה צדקה עם כל בית ישראל עומדת לעד גם תיקן אור של אד"הר וירד למצרים מקום זוהמת חלאת הנחש לתקן ענין נחש כמ"ש כי נחש ינחש איש כמוני ולא דובר שקר ח"ו (במדבר כג) כי לא נחש ביעקב אבל שבא לקראת נחש לתקן וכרת ערלת הקליפות כמ"ש וכל אשר יאמר לכם תעשו ז"ש (תהלים קיב) זרת בחושך אור לישרים ותיקן תלת גלגולים נר"נ ז"ש (שם) חנון ורחום וצדיק לקבל תלת קטרין של ג' אבות. ואף שהיה נטוע בין א"הע (שם) כי לעולם לא ימוט משמועה רעה שאמר יעקב עליו חיה רעה אכלתהו (שם) לא יירא נכון לבו בטוח בי"י(משלי כח) וצדיקים ככפיר יבטח גם כששמע חלומו של פרעה בז' פרות רעות ושבלים רעים לא יירא רק מיד השיב אלקיה יענה את שלום פרעה כי גם הרעה נהפכה לטובה שליקט כל כסף בעולם נכון כמ"ש לפרעה נכון הדבר מעם אלקים לעשותו וכל מה שעשה יוסף במצרים לא על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא כמ"ש יעקב את שלום אחיך ולא על עצמך יצאת רק את שלום הצאן שהוא כלל כל ישראל. ז"ש (תהלים קיב) סמוך לבו בטוח בי"י בכל השבטים לא תמצא ס' רק ביוסף כי הוא עומד לקבל ס' של סמא"ל וסטן ז"ש (שם) עד אשר יראה בצריו פזר נתן לאביונים ואת העם העביר יוסף שפזר לכל אביונים בעולם ועשה בזה צדקה לעד עם אחיו שקרנו תרום בכבוד שלא לומר לאחיו שם בני גולה כשאמר יוסף להם למול (שם) רשע יראה פרעה וכעס אבל שניו יחרוק שלא יכול לומר לו מאומה רק תאות רשעים האבד גם על פוטיפר שנסתרס זרע רשע על אברהם ג"כ נאמר מזמור זה (שם) אשרי איש הוא אברהם ירא את י"י עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה וא"ת מאחר שהיה ירא את י"י למה לא שומר ברית מילה מעצמו הלא קיים כל התורה אפילו עירוב תבשילין לז"א (שם) במצותיו חפץ מאוד ר"ל שכל המצות שימר אף שיעשה אותם קודם שצוה הקב"ה אותו יכול אח"כ לחזור ולעשות כשיצוה אותו הקב"ה כדר' חנינא גדול המצוה ועושה משאינו מצווה ועושה. אבל אלו מל את עצמו קודם צוויו לא יכול אח"כ לחזור ולמול כשיצוה אותו הקב"ה ז"ש במצותיו חפץ מאוד שיהיה מצווה ועושה וא"ת ולמה לא צוה לו הקב"ה על מצות מילה רק כשהיה בן צ"ט שנה לא מקודם לכן לז"א לפי שיצחק מטפה קדושה כי כבר הוצרך יצחק לבא לזה העולם בן מאה שנה לקבל מאה מפתחן דברכאין דיהיב קב"ה לאברהם חושבן בראשית יב) ל"ך ל"ך והם מאה שערים אשר זרע יצחק בארץ ההוא שהם נגד מאה ברכות ז"ש (שם כו) ויברכהו י"י ז"ש (תהלים קיב) גבור בארץ יהיה זרעו זה יצחק שמדתו גבורה שיהיה זרעו טהור ואז נולד יצחק וא"ת למה נולד דווקא בן מאה ז"ש (שם) דור ישרים יבורך שהם נגד ק' ברכות (שם) הון ועושר בביתו (בראשית כד) וי"י ברך את אברהם בכל (תהלים קיב) וצדקתו עומדת לעד שהוא תסד שהעולם עומד עליו כי על ג' עמודים העולם עומד (שם) זרח בחושך אור משל לא' שהולך ממקום למקום וראה בירה דולקת שהיה העולם עומד בחושך והוא (ישעיה מא) העיר ממזרח צדק. טוב איש חונן ומלוה כמ"ש במדרש שנתן להם לאכול במדבר מאן יהיב קופר במדבר כשבאו לברך אמר להם נברך כו'. (בראשית כא) ויקרא שם בשם י"י אל עולם שהקריא אל בפי הבריות כמ"ש שמתחלה חונן ומלוה להם אכילה ושתייה במדבר ואח"כ היה (תהלים קיב) מכלכל דבריו במשפט כשלא רצו לברך להקב"ה דבר עמהם משפט לשלם לו. (שם) כי לעולם לא ימוט ע ואברהם היו יהי"ה. שבכל דור ודור צריכין להיות שלשים צדיקים כאברהם בדור (שם) כי לעולם לא ימוט לזכר עולם יהי"ה מנין יהי"ה שלשים צריך להיות בכל דור ודור לתקן עולם בשלשים ניצוצות מן גוים (שם) משמועה רעה לא יירא כששמע אברהם שנשבה אחיו הלך אברהם להציל לוט מד' מלכים (שם) נכון לבו בטוח שהציל את לוט ע"י פרידה שיוצאת ממנו. ואם קאי על יצחק אשרי איש ירא את י"י כשהוא מצד היראה כשצוה הקב"ה על עקידה שמח במצותיו חפץ מאוד. מזה זכה שיהיה גבור בארץ יהיה זרעו ודור ישרים יבורך מאותו מעשה והלאה. הון ועושר זבל פרידותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך זרח בחושך שהוא מסיטרא דדינא (בראשית כז) ותכהין עיניו אור לישרים כדי שיבא ויקבל הברכות לכן כהו עיניו או שיצא ממנו או"ר א"נטונינוס ור"בי ז"ש זרח בחושך שמתוך החושך שהוא עשו מחשיך אפי ברייתא יצא ממנו ג"כ א"ור שני גיים. טוב איש חונן יכלכל דבריו במשפט כי הוא מצ"הד מלך במשפט. ואם הוא על יעקב שכלול מכל תרי"ג מצות כי אברהם כולל רמ"ח מצות עשה לכן תחלת דבורו של אברהם פתח הקב"ה במצות עשה לך לך מארצך אבל יצחק כולל מצות ל"ת מצ"הד לכן תחלת דבורו של יצחק פתח הקב"ה עמו (שם כו) אל תרד מצרימה היא מצות ל"ת. ויעקב איש תם מושלם משני צדדין יושב אוהלים באוהל אברהם שהוא כלול רמ"ח מצות עשה ובאוהל יצחק שהוא כולל שס"ה מצות ל"ת. עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי כי זה לבוש של הקב"ה ז"ש אשרי איש זה יעקב שהוא כלל מצות עשה ומל"ת ז"ש ירא את י"י זה מצות ל"ת במצותיו חפץ מאוד זה מ"ע גבור בארץ יהיה זרעו על כלל השבטים. הון ועושר בביתו ויפרוץ האיש בבית לבן. זרח בחושך שכל ימי היותו אצל לבן נתכוון לרעות צאן קדשים הם ישראל לקבל רצוצות הנידחות בתוך החושך להיות אור לישרים ותלת גלגולין קא חשיב. בספר התמונה מסטרא דאברהם חנון מסטרא דיעקב רחום מסטרא דיצחק צדיק כל כוונתו של יעק"ב על טו"ב של א"ה ז"ש טוב איש חונן מסטרא דאברהם יכלכל דבריו במשפט מסטרא דיצחק. ולא כנגד עצמו עשה כל מעשיו רק כי לעולם לא ימוט על כלל כל העולם כלו יצא. משמועה רעה שאמר טרוף טורף יוסף חיה רעה אכלתהו לא יירא כי נכון לבו בטוח יהיה בי"י ולא רצה לקבל תנחומין עליו ואם יתמהמה חכה לו ואלו היה חושב שמת כבר נגזרה גזירה על המת לשכוח מן הלב אלא שנכון לבו בטוח בי"י שהוא חי, לכן מאן להתנחם סמוך לבו ע"ז שהוא חי עד אשר יראה בצריו כי עשו שמח שמחה גדולה שנאבד ממנו שטנו ז"ש יעקב לעשו רב עוד יוסף בני חי ר"ל עשו נקראר"ב כמ"ש יש לי ר"ב אחי רב יעבוד צעיר והוא ר"ב ה"חובל רבן של כל מלאכי חבלה וכל אותן השנים היה שמח עשו בחשבו ששטנו אינו בעולם ז"ש רב אין לך לשמוח אלא עוד י"וסף ב"ני ח"י ובר"ת נרמז שהוא חב"י ח"נוך ב"ן י"רד נגד רב החובל שלו רבן של כל המלאכים וכל טו"ב אדוניו בידו פז"ר בגי' זעי"ר מדתו של יעקב הוא קיבל עם אבותיו הגלות צדקת פזרונו עשה שפזרן בין א"הע ז"ש פזר נתן לאביונים הם ישראל שנקראו אביוני עמך ובזה צדקתו עומדת לעד ר"ל שירשו ג"ע כי הברירה נתן הקב"ה לאברהם או גיהנם או גליות ובבל הוא הגליות לפזר כדי שקרנו תרום בכבוד רשע זה עשו יראה וכעס כשראה מי המחנה הזאת אשר פגשתי שיניו יחרוק שנקוד על וישקהו ששבר שניו והיו קהות ובזה (תהלים קמ) זממו אל תפק תאות רשעים תאבד. או על יוסף שעמד ונשתרבב נגד אמו רשע יראה וכע"ס בגי' יוס"ף אבל הוא שתאות רשעים תאבד. ולפי שעיקר ירידת ישראל למצרים לתקן טוב לכן בא הכתוב והודיע שהקב"ה עשה (שם קמה) רצון יראיו שכל ימיו היה מצטער על אותן י"ז שנים שהיה יוסף חי ונאבד ממנו נתן לו הקב"ה טו"ב שנים לרמוז שתיקון טו"ב של עץ הדעת הוא ביוסף לכן ויקרא לבנו ליוסף דייקא כי בו תלת יסוד שהכל תלוי עליו ולפי דברי הזוהר שבא אליו אברהם יצחק בשטת מיתתו ז"ש ושכבתי עם אבותי שבאו אחריו אברהם ויצחק ושכינתא על גביהן ולפי שיוסף הוא תשלום המרכבה כמבואר בסוד ויאמרו א"ליו שנקוד על אי"ו רמז על ג' אבות שסודם א"יו א"ברהם י"צחק ו"יעקב וליתא למתניתין מקמי' דאיהו רזא עלאה: