מִמִּזְרַח־שֶׁ֥מֶשׁ עַד־מְבוֹא֑וֹ מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהוָֽה׃
משנת ארץ ישראל
הקורא את המגילה למפרע – בספרות חז"ל משתמשים במילה "למפרע" במשמעות של קריאה בסדר הפוך של אותיות, של מילים, של חצאי פסוקים או של פסוקים שלמים. בקריאה כזו השתמשו לשם דרשה (פסיקתא דרב כהנא, פסקא יב, כד, עמ' 222; בבלי, שבת קה ע"א) או מתוך כוונה מגית (מסכת סופרים פ"ט ה"ב, עמ' 345). ההלכה דורשת קריאה ישרה של הפסוקים (ירו', עג ע"א; בבלי, יז ע"א), קריאת פסוקים "ככתבם" (אסתר ט כז). בתוספתא ובתלמודים נאמר: וכן בהלל וכן בתפילה וכן בקריאת שמע (תוס', פ"ב ה"א; ירו', עג ע"א; בבלי, יז ע"א). הירושלמי בסוגייתנו מביא דוגמה לקריאה למפרע בהלל: במקום "ממזרח שמש עד מבואו מהֻלל שם ה' " (תהלים קיג ג) הוא קורא: "מהֻלל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו" (ירו', שם). כך פירשו רוב המפרשים, אולם הרמב"ם פירש שלמפרע הוא לפני הזמן. פירוש זה אפשרי בסוגיות אחרות (משנה, מקוואות פ"ב מ"ב; נידה פ"ז מ"ב), אך אינו עולה בקנה אחד עם הדרשה שהמגילה תהיה "ככתבם".
משנת ארץ ישראל
הקורא למפרע לא יצא – בספרות חז"ל משתמשים בביטוי "קריאה למפרע" לקריאה בסדר הפוך של אותיות, של מילים ושל חצאי פסוקים או של פסוקים שלמים. בקריאה בצורה זו השתמשו לשם דרשה38פסיקתא דרב כהנא, פסקא יב, כד עמ' 222; בבלי, שבת קה ע"א. או מתוך כוונה מגית (מסכת סופרים, פ"ט ב, עמ' 345). ההלכה דורשת קריאה ישרה של הפסוקים, קריאת פסוקים "ככתבם" (אסתר ט כז – ירו', מגילה פ"ב ה"א, עג ע"א; בבלי, שם יז ע"א). הירושלמי למשנת מגילה (שם)39ראו פירושנו למגילה פ"ב מ"א. מביא דוגמה לקריאה למפרע בהלל. במקום: "ממזרח שמש עד מבואו מהֻלל שם ה' " (תהלים קיג ג) הוא קורא: "מהולל שם ה' ממזרח שמש ועד מבואו". התוספתא למשנתנו מרחיבה את ההלכה: "וכן בהלל וכן בתפלה" (פ"ב ה"ג), וכאמור הוא הדין במגילה. לרביעייה זו הלכות רבות דומות. פירוש המילה עצמה הוא "לאחור", וכן הדיון ב"עד זומם... למפרע הוא נפסל" או "מכאן ולהבא הוא נפסל" (בבלי, בבא קמא עב ע"ב ומקבילות).