פרשנות מצטטת על תהילים קיג:ה

במדרש אדם כי יהי' בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת. ז"ש הכתוב (איוב כח) לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה מפני שהכתות הצאבות כפרו בהשגחת הקב"ה מפני שני דברים כת האחת כפרו ואמרו (תהלים צג) ה' מלך גאות לבש לרוב גובהו ורוממותו אינו משגיח בשפלים ז"ש (שמואל א ב) אל תדברו גבוה גבוה ר"ל מאחר שהקב"ה הוא גבוה לכן הוא עומד בגבהותו ואינו משגיח ז"ש שקר הם אומרים (שם) יצא עתק מפיכם כי אל דעות ה' שיש לו הידיעה והשגחה (שם) ולו נתכנו עלילות וכה"א (תהלים קלח) רם ה' ואפ"ה ושפל יראה ושוב כת אחרת אומרת לרוב שפלות של בני אדם אין משגיח כי אין המלך רואה במבצר שלו מה שעושה עני ומחבא בביתו לכן בא ר' יוחנן (מגילה לא) גילה לנו שבתורה ובנביאים ובכתובים באה התורה לסתור זו הטענה כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו וכו' אע"פ שהוא בתכלית הרוממות ועני ושפל רוח בשפל המדריגה מ"מ הוא המשגיח עליו ז"ש (תהלים קיג) מי כה' אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ כי נגד גבהותו של הקב"ה שם הוי (שמות טו) אשירה לה' כי גאה גאה (תהלים צג) ה' מלך גאות לבש ונגד השפלים שם של אלקים כי (שם קטו) השמים שמים לה' וכמ"ש (ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ ר"ל ארץ נברא באף וימיני טפחה שמים שמים נבראו בשם ה' ז"ש מי כה' אלקינו המגביהי לשבת שהוא יושב בגבהי מרומים ואפ"ה הוא המשגיח על השפלים שהם בתכלית השפלות ז"ש המשפילי לראות ר"ל שבתכלית השפלות הוא משגיח עליהם. הן הן מראות נגעים שנים אבות שגורמים להפסיד דעות בני אדם ובהם טעה אדם שהי' מתחבא בגן כסבור שאין הקב"ה משגיח עליו עד שקראו הקב"ה ואמר לו (בראשית ג) איכה לכן פתח אדם שירושה לו מן אדם קדמאה:

יושב בשמים ישחק, אדני ילעג למו: לפי שאמר, כי הם נוסדו יחד על יי' לבטל דברו, אמר: כי הוא יושב בשמים וישמע דבריהם וישחק וילעג להם. ובאמרו: ישחק וילעג על האל יתברך הוא על דרך משל כלשון בני אדם שישחק האדם וילעג למי שבוזה אותו ואינו נחשב בעיניו לכלום. וכן: ואתה יי' תשחק למו תלעג לכל גוים (תהלים נט ט); אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו (תהלים לז יג). ובאמרו: יושב בשמים ענין יושב עומד, כמו ואתה יי' לעולם תשב (תהלים קב יג). וכן כל ישיבה שנמצאת על האל יתברך כמו הישבי בשמים (תהלים קכג א); המגביהי לשבת (תהלים קיג ה). ובאמרו: בשמים לפי שהם קימים ועומדים לעד לא יפסקו אישיהם כמו אישי הארץ.

נאדרי בכח. לדעת בעלי הלשון היו"ד יתירה כמו רבתי עם, שרתי במדינות, היושבי בשמים, וכ"כ שם (בתהלים קי"ג) מגביהי משפילי מקימי מושיבי, בכולם היו"ד יתירה. ולדעתי אינם יתירים לגמרי, כי היו"ד יורה בכל אלה להיותם שמות תוארים, ולהורות שהענינים הם קבועים וקיימים ונתחזקי' במתואר בו, ואם יאמר המגביה לשבת, המשפיל לראות, היה משמעותו גם על שעה חדא שבזמן המדובר הוא יושב גבוה ומשפיל לראות. אמנם ע"י תוספת היו"ד ידענו שישיבתו בגובה וראייתו בשפלים הוא תאר תמידי אליו ית', וכן נאדרי בכח יורה היו"ד על אדונתו הקבוע בו תמידי. ודע דלרש"פ שם אדיר הנחתו החפשיות מכל אונס והכרח, והעדר התלות בזולתו (פרייהייט, אונאיינגעשראֶנקט), והכפל ממנו דרור, וקראתם דרור ע"מ צר וצרור, ובתוס' הנו"ן שם נדר, והוא מה שאוסר ע"ע בחפשיות גמור בלי אונס והכרח (פרייעס געליבדע), וכן שם דירה ומדור מלשון חפשיות וחירות, שיש לו במקום הזה חירות לעשות מלאכתו אין אדם יכול לעכב עליו, והוא ג"כ ענין אדיר מלשון חפשיות שמצד רבוי כחו הוא חפשי ומסולק מכל אונס ועכוב ואין זולתו יכול לכופו על דבר, ויאמר בין על רבוי היכולת מחמת חוזק כמו נאדרי בכח, אדיר במרום, ובין על רבוי היכולת מחמת כמות מרובה שאין למעלה ממנו, כמו במים אדירים, אדירים משברי ים, יגדיל תורה ויאדיר לפי שאין תורה בעולם מרובה במצות כמו תורת משה. גם מצד איכותה אמר עליה לשון ויאדיר, ע"ש הכח האלהי שבתורה, שתשפיע לכל אחד ואחד השגה כפי הכנת נפשו אלי', ויותר שישתדל בה האדם, היא תוסיף להתגבר ולהשפיעו מנועם דבריה בידיעות נפלאות הצפונות בה, ויותר שידבק האדם את מחשבתו בה, היא מתגברת להביע ממעינות חכמתה תוך חדרי לבבו תעלומות חכמה:

חולי ארץ. המחולל ארץ, יו"ד יתירה בו, כמו מגביהי משפילי וההפכי: