פרשנות מצטטת על תהילים קיג:ז

וַיֹּאמֶר ה׳ לְמֹשֶׁה שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ. הַזָּנָב מוֹרֶה עַל הַשִּׁפְלוּת בְּיוֹתֵר, וְרָמַז לוֹ שֶׁיּוֹסִיף עַל שִׁפְלוּתָם שֶׁהָיוּ כְּבָר שְׁפָלִים כְּזוֹחֲלֵי עָפָר, יִתּוֹסֵף לָהֶם שִׁפְלוּת יוֹתֵר כִּזְנַב הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא שָׁפָל מִכָּל הַגּוּף, כָּךְ יִתּוֹסֵף שִׁפְלוּתָם, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לָהֶם בְּאָמְרוֹ ״תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים״ (שמות ה:ט) בְּמַה שֶּׁלֹּא נָתְנוּ לָהֶם תֶּבֶן. וּמִן אוֹתָהּ מַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, מִשָּׁם יַעֲלוּ וְיַחְזְרוּ לְמַעֲלָתָם הָרִאשׁוֹנָה לִהְיוֹת כְּמַטֶּה זָקוּף זֶה. וְדָבָר זֶה נִרְמַז לְמֹשֶׁה בְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לוֹ ״אֱחֹז בִּזְנָבוֹ״, ״וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ״ (שמות ד:ד), וְהוּא רֶמֶז נָכוֹן מְאֹד לְמַה שֶּׁקָּרָה לָהֶם בַּסּוֹף, כִּי ״מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית״ (ישעיהו מו:י), גִּלָּה אָזְנוֹ שֶׁיִּהְיוּ כִּזְנַב הַנָּחָשׁ, דְּהַיְנוּ תּוֹסֶפֶת שִׁפְלוּת עַל שִׁפְלוּתָם, וּמִשָּׁם יַעֲלוּ לִהְיוֹת מַטֶּה מוֹשְׁלִים הָרוֹדֶה בְּפַרְעֹה וּבְכָל עַמּוֹ. וּבָזֶה נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹת שֶׁבְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ לְהַשְׁפִּיל וּלְהָרִים ״מֵאַשְׁפֹּת אֶבְיוֹן״ (תהלים קיג:ז). וּבְסָמוּךְ פָּרָשַׁת וָאֵרָא (שמות ז:ט) יִתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ עִנְיַן הַנָּחָשׁ בְּעִנְיָן אַחֵר, עַיֵּן שָׁם.

וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאוֹתוֹת הָאֵלֶּה. כִּי יֹאמְרוּ הֲלֹא הִבְטִיחַ ה׳ אֶת אַבְרָהָם לֵאמֹר ״וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי״ (בראשית טו:יד), וּמָה הָאוֹת כִּי יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת? עַל זֶה אָמַר ״וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְגוֹ׳ וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת״. וְיָדוּעַ שֶׁמַּכַּת הַיְאוֹר הוּא מַכַּת אֱלֹהֵי מִצְרַיִם, כִּי הָיוּ כֻּלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פט:ד) ״הָרְשָׁעִים מִתְקַיְּמִים עַל אֱלֹהֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר׳״ כוּ׳. וְכָל מִצְרַיִם לוֹקִים כְּשֶׁהַיְאוֹר לוֹקֶה, כִּי כָל הַצְלָחָתָם תְּלוּיָה בַּיְאוֹר. וּמַכַּת הַיְאוֹר מוֹפֵת גָּדוֹל עַל שֶׁיִּשְׁלַח ה׳ בָּהֶם עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה בָּהֶם וּבֵאלֹהֵיהֶם. וְכֵן הָיְתָה מַכָּה רִאשׁוֹנָה בַּיְאוֹר, וְזֶה הָיְתָה הַתְחָלָה לִנְפִילָתָם עַל יְדֵי שֶׁנֶּהֱפַךְ הַיְאוֹר לְדָם. וְכֵן מַכָּה אַחֲרוֹנָה הָיָה בְּמֵי יַם סוּף. וְאַחַר שֶׁיִּרְאוּ כָּל הַמּוֹפְתִים הַלָּלוּ, יִהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁ״מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן״ (תהלים קיג:ז) בְּבִטּוּל הַסִּבָּה וְהַמְסֻבָּב, וּבְקִיּוּם הַבְטָחַת ״וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי״.

אקילקלתא - אשפה דמתרגמינן אקילקלתא מאשפות ירים אביון (תהילים קי״ג:ז׳):

אסרי. כְּמוֹ אוֹסֵר, דֻּגְמַת מְקִימִי מֵעָפָר דָּל (תהילים קי"ג), הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם (שם קכ"ג), וְכֵן בְּנִי אֲתֹנוֹ כְּעִנְיָן זֶה. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ: גֶּפֶן – הֵם יִשְׂרָאֵל; עִירֹה – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם; שֹׂרֵקָה – יִשְׂרָאֵל, וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק – (ירמיהו ב'):

ניקרא מקילקלתא - תולעים שהתרנגולים מנקרין באשפה. מאשפות ירים אביון מתרגמינן מקלקלתא מרים חשוכא (תהילים קי״ג:ז׳):

חצבי חקקי. יו"ד יתירה כמו שוכני סנה (דברים ל״ג:ט״ז) מקימי מעפר דל (תהילים קי״ג:ז׳):