פרשנות מצטטת על תהילים קיד:ד

פתר קרא בהרים. כפשוטו דלא כר"ע בסמוך. וכוונתו להרים בשעת מ"ת כמפורש בפסוקים שם אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה ארץ רעשה אף שמים נטפו מפני אלהים זה סיני וגו' הר אלהים הר בשן הר גבנונים הר בשן למה תרצדון הרים גבנונים ההר חמד אלהים לשבתו אף ה' ישכון לנצח וכל אלו שמות של הר סיני כמ"ש שמ"ר פ"ב סס"ד. וכאן לא פי' מעשה ההרים ששואל למה תרצדון ומפורש בתהלים קי"ד בצאת ישראל וגו' הרים רקדו כאילים וכן בשופטים ה' פ' ד' ה' ובתהלים י"ח ושמואל כ"ב ובחבקוק ג' שההרים חלו ורקדו בעת מ"ת ונעקרו ממקומם. ועל זה שאל למה תרצדון הרים. ותיבת תרצדון יחידית וזרה. ודורשה נוטריקון רצים ומדיינים ולמוד מענינו שהדין בענין מ"ת. ולמוד מסופו ממ"ש ההר חמד אלהים לשבטו. ורצים הוא ענין הריקוד שרקדו כאילים. ומ"ש ובא תבור כו' ממ"ש כי בתבור בהרים וככרמל בים יבא כלי גולה עשי לך יושבת בת מצרים ומה שתלה נבואת גלות מצרים בהרים אלו פי' כמו שנעקרו הרים אלו ממקומם ובאו למקום אחר כך מצרים אע"פ שהיה יושבת בחזקה תעקר ותצא בגולה. וע"פ מדה י"ב מדבר שבא ללמד ונמצא למד שתבור וכרמל באו ללמד על מצרים ונמצאו למדים שנעקרו ממקומם ובאו וזהו וככרמל בים יבא ותיבת יבא נמשך גם לר"ד כי כתבור בהרים שרקדו יבא וככרמל בהרים רקדו בים יבא. ומאין באו. תבור מבית אלים כמ"ש הרים רקדו כאילים שתיבת כאילים מיותר ופי' עפ"מ ממעל וד"ק כאלים מבית אלים. וככרמל בים יבא דרך הים שאספמיא בחוף הים. כמ"ש ב"ר פ"ה ס"ט. וכ"ה במכילתא יתרו פסוק אנכי וז"ל ד"א אנכי ה' אלהיך כשעמד הקב"ה ואמר אנכי ה' אלהיך היו ההרים מתרעשים והגבעות מתמוטטות ובא תבור מבית אלים וכרמל מאספמיא זה אומר אני נקראתי וזה כו'. ודעת המדרש שרצו שתנתן עליהם התורה שלא כדברי המכילתא (ואיתא במכילתא ובמגילה כ"ט שנקבעו ההרים במקומם שעמדו בא"י ע"ש ושם) וע"ע ילקוט שופטים ה' ומ"ש במדרש אני נקראתי כו' הועתק מהמכילתא ומ"ש זה אומר עלי נתנה תורה הועתק ממגילה הנ"ל שכן דרך המדרש להעתיק מכמה מקומות:

ההרים רקדו כאלים. זה נאמר על השני הרים שהיו במעברות נחל ארנון שהאמוריים נחבאו שם ונסעו ממקומם זה לקראת זה כמו שעושים האלים שמנגחים זה את זה.

גבעות כבני צאן דרך הטלאים לדלג ולרוץ מעט ואח"כ לחזור אצל אמם. כך היו ההרים והגבעות שמחים כשנכנסו ישראל בארץ כנען כענין שכתוב ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה.