מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃
רמב"ן
עזי וזמרת יה פירוש ר"א כי מלת עזי מושכת, עזי וזמרת עזי יה והטעם, הודה כי עזו ותקפו אשר יזמר בו הוא השם, והוא היה ישועתי. זה אלי ואנוהו, אושיבנו בנוה, זה אלהי אבי וארוממנהו, שאספר גבורותיו וזה הוא ודאי פשוטו של מקרא. אבל לא הזכיר השם שלם, והזכיר ממנו שתי אותיות בלבד, ודרך משה רבינו בכל התורה להזכיר השם הגדול כלו אשר אמר לו, זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור (שמות ג׳:ט״ו). וכבר דרשו (תנחומא סוף פרשת תצא) בפסוק כי יד על כס יה (שמות י״ז:ט״ז), נשבע הקב"ה שאין הכסא שלם ואין השם מלא עד שימחה זרעו של עמלק:
ועל דרך האמת, בעבור כי ישועת הים כולה היתה על יד מלאך האלהים, הוא שכתוב עליו כי שמי בקרבו (שמות כ״ג:כ״א), וכמו שאמר וירא ישראל את היד הגדולה (שמות י״ד:ל״א), כי "היד" ירמוז למדת הדין אשר היא היד הגדולה והנוקמת, והיא המקרעת הים, כמו שפירש הנביא עורי עורי לבשי עוז (ישעיה נא ט), הלא את היא המחרבת ים מי תהום רבה (שם י), וכמו שכתבתי למעלה (עי' לעיל יד לא), בעבור כן אמר כי עוזו וזמרתו השם הזה, כי ביה ה' צור עולמים (ישעיה כו ד) וכן ביאר מה לך הים כי תנוס (תהלים קיד ה), מלפני אלוה יעקב (שם ז). וכן אמרו במכילתא (בשלח ג) ירדו לים שכינה עמהם, שנאמר (שמות י״ד:י״ט) ויסע מלאך האלהים. ובאלה שמות רבה (שמות רבה ל׳:א׳) אמר אין עוז אלא דין, שנאמר ועוז מלך משפט אהב (תהלים צט ד). זה אלי ואנוהו ואעלה אותו אל נוה עליון. אלהי אבותי, שנראה להם באל שדי, ועתה ארומם אותו בשם השלם, כי מעתה יהיה השם איש מלחמה ויהיה ה' שמו, כטעם עתה ארומם עתה אנשא (ישעיה לג י) ויתכן שירמוז זה לשבע. ספירות בחכמה, כמו זה שמי לעולם וזה זכרי (שמות ג׳:ט״ו). ובמכילתא (בשלח ג) אלי, עמי נהג במדת רחמים, ועם אבותי במדת הדין, ומנין שאין אלי אלא מדת רחמים, שנאמר אלי אלי למה עזבתני (תהלים כב ב), אל נא רפא נא לה (במדבר יב יג), אל ה' ויאר לנו (תהלים קיח כז). ואם כן יאמר זה אלי, כי עמי הוא "אל" בזה, כי יתעלה עם הרחמים להיות רחמן בדינו:
ועל דרך האמת, בעבור כי ישועת הים כולה היתה על יד מלאך האלהים, הוא שכתוב עליו כי שמי בקרבו (שמות כ״ג:כ״א), וכמו שאמר וירא ישראל את היד הגדולה (שמות י״ד:ל״א), כי "היד" ירמוז למדת הדין אשר היא היד הגדולה והנוקמת, והיא המקרעת הים, כמו שפירש הנביא עורי עורי לבשי עוז (ישעיה נא ט), הלא את היא המחרבת ים מי תהום רבה (שם י), וכמו שכתבתי למעלה (עי' לעיל יד לא), בעבור כן אמר כי עוזו וזמרתו השם הזה, כי ביה ה' צור עולמים (ישעיה כו ד) וכן ביאר מה לך הים כי תנוס (תהלים קיד ה), מלפני אלוה יעקב (שם ז). וכן אמרו במכילתא (בשלח ג) ירדו לים שכינה עמהם, שנאמר (שמות י״ד:י״ט) ויסע מלאך האלהים. ובאלה שמות רבה (שמות רבה ל׳:א׳) אמר אין עוז אלא דין, שנאמר ועוז מלך משפט אהב (תהלים צט ד). זה אלי ואנוהו ואעלה אותו אל נוה עליון. אלהי אבותי, שנראה להם באל שדי, ועתה ארומם אותו בשם השלם, כי מעתה יהיה השם איש מלחמה ויהיה ה' שמו, כטעם עתה ארומם עתה אנשא (ישעיה לג י) ויתכן שירמוז זה לשבע. ספירות בחכמה, כמו זה שמי לעולם וזה זכרי (שמות ג׳:ט״ו). ובמכילתא (בשלח ג) אלי, עמי נהג במדת רחמים, ועם אבותי במדת הדין, ומנין שאין אלי אלא מדת רחמים, שנאמר אלי אלי למה עזבתני (תהלים כב ב), אל נא רפא נא לה (במדבר יב יג), אל ה' ויאר לנו (תהלים קיח כז). ואם כן יאמר זה אלי, כי עמי הוא "אל" בזה, כי יתעלה עם הרחמים להיות רחמן בדינו:
מדרש בחדוש
מה לך הים כי תנוס. אמרו במדרש כשהלך משה אל הים ואמר לו שיחלוק מימיו ויעברו. בו ישראל אמר לו איני רוצה. הלך משה אצלו ית' ואמר לו הים אינו רוצה לחלוק מימיו. מה עשה הקב"ה נתן ימינו על ימינו של משה ונראה על הים. מיד שראה הים כן ברח מפניו. אמר לו משה מה לך הים כי תנוס. אמר לו לא מפניך אני נס אלא מפני אלוק יעקב. לכאורה נראה שמשה מלעיג על הים. וחלילה מאיש כמוהו להונות בדברים שום בריה בעולם. ועוד מה מקום היה כאן לומר הירדן יסוב לאחור וכו'.
אמנם ראוי לדעת כי שתי שמות הקדש היו מחוברים כאן על הים שם של ע"ב היוצא משלשה פסוקים ויסע ויבא ויט. ושם של מ"ב שהיה חקוק על מטה האלקי' אשר ביד משה. שבכחו הביא המכות על המצריי' במצרי'. וסימניך דצ"ך עד"ש באח"ב בגימטריא במספר קטן מ"ב. והוא היה בימינו של משה. וכשהלך משה ואמר אל הים שיחלוק מימיו ויעברו בו ישראל סרב כנזכר. ומשה לא רצה לצוות לו כמו שצוה ר' פנחס בן יאיר לנהר גינאי שיחלוק מימיו. מפני כבודן של ישראל שהיה רוצה שהוא יתב' בכבודו יהיה המצוה והמחלק. ולכן הלך אצלו יתב' ואמר לו הים אינו רוצה לחלוק מימיו. מה עשה הקב"ה נתן ימינו הוא שם של ע"ב שהוא שם החסד יד ימין על שם של מ"ב שהיה בימין משה. וכשראה הים כך נס מפניו. ורצה משה שיתפרסם באיזה כח מהשמות אלו נבקע. על כן שאל ממנו מה לך הים כי תנוס. והוא השיב מפני אלוה יעקב. אלוה בגימ' מ"ב ללמדנו כי השם הגדול הזה הוא שהבדיל. כי הוא המבדיל ומפריש בין דבר לדבר כמו שהיה במעשה בראשית שבכחו נבדלו המים והלכו חציים למעלה וחציים נשארו למטה. וכן בשעת פטירת האדם שנפרש ונבדל נפשו מגופו מלוים אותה בשם זה כי הוא כמו כנפים לזוכה וסימניך שש כנפים שש כנפים לאחד. פי' כל שם הוא משש אותיות ואמר אלוה יעקב ולא אלוה ישראל. כי אלוה יעקב עם המלות הם בגימ' רי"ו כמנין אותיות של שלשה פסוקים ויסע ויבא ויט. שהלך לימין משה כנז' כי כח שם ע"ב מעורב בו והוא היה להציל את ישראל כי חסד הוא. נמצאו הב' שמות שניהם לצד ימין. וע"ז אמר הכתוב ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב:
אמנם ראוי לדעת כי שתי שמות הקדש היו מחוברים כאן על הים שם של ע"ב היוצא משלשה פסוקים ויסע ויבא ויט. ושם של מ"ב שהיה חקוק על מטה האלקי' אשר ביד משה. שבכחו הביא המכות על המצריי' במצרי'. וסימניך דצ"ך עד"ש באח"ב בגימטריא במספר קטן מ"ב. והוא היה בימינו של משה. וכשהלך משה ואמר אל הים שיחלוק מימיו ויעברו בו ישראל סרב כנזכר. ומשה לא רצה לצוות לו כמו שצוה ר' פנחס בן יאיר לנהר גינאי שיחלוק מימיו. מפני כבודן של ישראל שהיה רוצה שהוא יתב' בכבודו יהיה המצוה והמחלק. ולכן הלך אצלו יתב' ואמר לו הים אינו רוצה לחלוק מימיו. מה עשה הקב"ה נתן ימינו הוא שם של ע"ב שהוא שם החסד יד ימין על שם של מ"ב שהיה בימין משה. וכשראה הים כך נס מפניו. ורצה משה שיתפרסם באיזה כח מהשמות אלו נבקע. על כן שאל ממנו מה לך הים כי תנוס. והוא השיב מפני אלוה יעקב. אלוה בגימ' מ"ב ללמדנו כי השם הגדול הזה הוא שהבדיל. כי הוא המבדיל ומפריש בין דבר לדבר כמו שהיה במעשה בראשית שבכחו נבדלו המים והלכו חציים למעלה וחציים נשארו למטה. וכן בשעת פטירת האדם שנפרש ונבדל נפשו מגופו מלוים אותה בשם זה כי הוא כמו כנפים לזוכה וסימניך שש כנפים שש כנפים לאחד. פי' כל שם הוא משש אותיות ואמר אלוה יעקב ולא אלוה ישראל. כי אלוה יעקב עם המלות הם בגימ' רי"ו כמנין אותיות של שלשה פסוקים ויסע ויבא ויט. שהלך לימין משה כנז' כי כח שם ע"ב מעורב בו והוא היה להציל את ישראל כי חסד הוא. נמצאו הב' שמות שניהם לצד ימין. וע"ז אמר הכתוב ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב:
מגלה עמוקות
על הים היה הקב"ה כגבור וכבחור ועל הר סיני כזקן יושב בישיבה זקנה ביום דין ובחרות ביום קרב וכדי שלא יטעו לכן לבש הקב"ה חלוק של תפאר' על הים כמ"ש (ברכות ח) והת"ת זה מתן תורה כליל תפארת בראשו נתת בעמדו לפניך על הר סיני ז"ש (תהלים צג) ה' מלך גאות לבש לבש שבאותו הפעם על הים (שמות טו) כי גאה גאה עז התאז"ר בגי' תרי"ג לבוש של תורה ז"ש (שם) ה' איש מלחמה ה' שמו (תהלים קיד) מה לך הים כי תנוס שעל הים הי' מורא עבור מלחמות ועל הר סיני לא הי' מורא ועליהם רק (שם) ההרים תרקדו כאלים בשמחה. וע"ז השיב על הים הי' כגבור מלפני אדון חולי ארץ שהיא השכינה תמן דינא אבל על הר סיני מלפני אלוה יעקב שהוא מדת תפארת. ההופכי מן דרך נחש עלי צור מהפכין ועושים אגם מים: