פרשנות מצטטת על תהילים קיח:כו

ולקחתם לכם ביום הראשון. לחשבון עונות מיד רמז הקדוש ב"ה על הגזל שתהא (סוכה ל) לכם להוציא את הגזול לכן בתחילת קרבנות בפ' קרבנות (ויקרא א) אדם כי יקריב מכם להוציא את הגזול ז"ש בפ' לולב הגזול (ישעיה סא) אני י"י אוהב משפט שונא גזל בעולה שדרז"ל על לולב הגזול. משל למלך שאמר לעבדיו תנו מכס א"ל עבדו כל הארץ שלך וכו' ממני ילמדו עוברי דרכים ליתן מכס. וקשה למה דרז"ל זה על לולב ולא על מצוה אחרת. וכן במדרש רבה אוי לו לזה שנעשה סנגוריא קטיגורו דרשו גם כן על לולב בפרק הגזול (סוכה מה) כל מי שמקיים לולב באגודו הדס בעבותו מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב קרבן שנאמר (תהלים קיח) אסרו חג בעבותים רצה לומר אגודת לולב בעבותים זה הדס הרי הוא כאילו הקריב קרבן ז"ש (שם) עד קרנות המזבח מתחלה אמר י"י (שם) ברוך הבא בשם י"י על ארבע מינים שהם שם של י"י שבזה גורם (שם לג) חסד י"י מלאה הארץ ז"ש (שם קיח) אל י"י ויאר לנו גם על מצות סוכה נגד ז' ענני אור שבמדבר ויאר לנו ואחר כך זוכר ארבע מינים א'ל'י אתה ואודך הם ג' מינים שבלולב א"דום ל"בן י"רוק אלהי נגד אתרוג ארוממך שבזה הוא לי"י שם של י"י וכן (ויקרא כג) ש"מחתם ליפני י"י א"לקיכם ר"ה אין ש'ל'י'א בלא ולד (תהלים קכב) שאל"י שלום ירושלים ד' מראות של מרכבה עליונה א"דום י"רק ל"בן ש"חור אברהם לבן יצחק אדום יעקב ירוק דוד שחור (שיר א) שחורה אני ונאוה ז"ש אני י"י אוהב משפט שבזה היום (תהלים ט) נודע י"י משפט עשה (שם צו) אז ירננו כל עצי יער לפני י"י כי בא לשפוט הארץ ואז שונא גזל בעולה ר"ל לולב באגודו הוא כאילו הקריב עולה והוא כתב שם להזהיר על הגזל לכם ולא מגזול ז"ש ממני ילמדו עוברי דרכים יב לפי שלולב הוא שמו של הקב"ה ואז הזהיר על גזל מזה ילמדו בעלי תשובה שמרו דרך י"י לעשות תשובה:

לכן פתח פרשה זו בהר סיני כמו שבהר סיני עלה משה וקבל ושבה שב"י שהם סוד י"ב צירופי הויה כן בכאן ציוה הקב"ה לעשות שבת לשם י"י וללמוד סוד שי"ב אורות ז"ש שכינה במער"ב חשבון י"ב הויות וכשחטאו ישראל אתמר בהו וישב ממנו שב"י שבי כולהו איתניהו בי' וכן פי' בכנפייונה מ"ש כשעלה השחר ברקא"י על זה הסוד אמרו לעורר אורות י"ב ההויות שהוא בחשבון זה עם הכולל ז"ש שש שנים תזרע שדך לקבל ו' צירופים ו' שנים תזמור כרמך לקבל ו' צירופים ולא תתעסק בהשש מלאכי אלקים שעולים ולא בו' שיורדים שהם ו' מול ו' ולכן ש"ש שני"ם הזר"ע ס"ת שמ"ע ו' תיבין ביחודא קדמאה שמע ישראל ו' תיבין ביחודא תניינא שהוא ברוך שם כבוד לכן בשביל זה בשנה השביעית יהיה שבת לי"י ותתעסקו בי"ב צירופי הויות אלו שדך לא תזרע ותתעסק בו' נגלים כרמך לא תזמור ותתעסק בו' שמות נעלמים כי כן כתב הפרדס ו' שמות ההויה הם נגלים ו' שמות האחרים הם נסתרים הנגלים נדמו לשדה שהיא פתוחה על שדה הארץ יושב והנסתרים נדמו לכרם שהם ענבים המשומרים מששת ימי בראשית בסוד בר"א שי"ת אלקים את השמים ואת הארץ כי בו' צרופים נסתרים נבראו העליונים ובו' צירופים אחרים נגלים נבראו תחתונים בראשי"ת תמן שי"ב שהן כלל י"ב אורות וז"ס סמיכות פרשה זו למעלה בסוד לחם הפנים (יחזקאל מא) זה השלחן אשר לפני י"י ר"ל שם של י"י יש בו י"ב צירופים בסוד ז"ה שתים המערכות שיש בכל צד לקבל זה פתח ר"א בן הקפר בפרשה שוקיו עמודי שש כי הפרשה התחלתה על סוד שם י"י ו' שנים תזרע (שיר ה) ממולאי' בתרשי"ש תרי שש ו' שנים תזמור (שם) מיוסדים על אדני פז סיום הפרשה הוא א"ני הוי"ה בגי' פ"ז. ז"ש וספרת לך כי כל החשבונו' שאדם חשב הם אינם כלום אבל (מלאכי ג) ליראי י"י ולחושבי שמו זה שאדם סופר לו לאדם עצמו כי כן כתוב בזוהר (קהלת ט) כי אין מעשה וחשבון ודעת בשאול מי שיודע חשבון של שם י"י כי חש"בון בגי' ש"ם הוי"ה (תהלים קיח) ברוך הבא בש"ם י"י הוא חשבון האמיתי ז"ש וספרת ל"ך זה המספר וחושבן היא לך לבדך ואין לזרים אתך. עפ"י הסוד ענין הר סיני לשמיטה כשעמדו ישראל על הר סיני זכו לנשמתא קדישא דאתא מבינה ה' ראשונה של שם "ה"ר ס'י'נ'י נוטריקון ה' ראשונה סו"ד י"ציאת נ"שמות י"שראל לדעתי ז"ס (שמות יט) ואשא אתכם על כנפי נשרי"ם שהם ב' כרובים ברקיע מטטרו"ן וסנדלפו"ן ב' שרים הממונים על ב' עולמות יצירה ועשייה והן הן מ"ס שבלוחות שהיו עומדין בנס בגי' יב"ק שהוא סוד אדנ"י הוי"ה אהי"ה נפ"ש רו"ח נשמ"ה ועתה זכו לכורסיא ז"ש על כנפי נשרים הן הן (שם יד) שש מאות רכב בחור שלקח שר של אדום לקבל אלו שחשבונם גם כן ח"ר (שיר ב) קול הת"ר נשמע בארצנו נשרי"ם נוטריקון נ"שמות ש"שים ר"בוא י"צאו מ"שם קרי בי' נ' שערים כי ביום נ' זכו לקבל נ' שערים בסוד (שמות יג) וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים לכן היו אז כל נשמות מסוף העולם אשר ישנו ואשר איננו והנה מצינו בתיקונים שעמא קדישא מקבלין תוס' נשמה יתירה בשבת ות"ח כל ימי השבוע הם כמו שאר העם בשבת עיין לעיל פ' ויקהל רזא דא לכן נקראו ת"ח בר"מ שבתות ויום טוב זה לדעתי מאמר ר' ינאי בגמרא פרק האשה רבה שבכל מעלי שבתא ע"ש בדף צ' ה"ר סי"ני ה' ר"אשונה סו"פרים י"שראל נ' י"ום כי אי" בתיקוני' בינה נקראת עמר לגלגולת תמן גולגלת' דריש' תמן י"ש עלמין כמ"ש יעקב על באר שבע דלעילא (בראשית כח) אכן יש י"י במקום הזה כי (איוב כח) והחכמה מאין תמצא שנברא העולם יש מאין ואי' זה מקום בינה נמצא תמן י"ש עלמין (תהלים נ) ושם דרך אראנו ביש"ע אלקים נוטריקון י"ש ע"למות ושכינתא תתאה נקראת ספירת עומר דבה סופרים שבע"ה שבעה עד שמגיעים לה' ראשונה שהוא נון יום ממש ז"ש וספרת לך בלשון יחיד ליחידי סגולה העומדים בסוד י' שזוכין בכל שמיטה לדרגא חדא וז' היכלין אינון ז' וז' מוצקת לכ"א כלולה מז' ובכל שמיטה ושמיטה זוכה לדרגא חדא ובכל שמיטה ושמיטה לנשמה יתירה ז' שבתות שנים והיו לך לאינון דילפין רזא דאורייתא ימי ז' שבתות שנים ר"ל מה שאחרים זוכין לחשוב ימי השבתות אתה זוכה בימי החול שהם תשע וארבעים שנה כי אתה זוכה בחול מה שאחרים זוכין בק"דש. ז"ס ה"ר סינ"י ה' ר אשונה ס"וד י"ציאת. נ"שמות י"שראל ו' שנים תזרע שדך על זריעת הגוף הנמשל לשדה (משלי כד) על שדה איש עצל עברתי זה הגוף (שם) ועל כרם חסר לב זה הנשמה (שם) והנה עלה כולו קמשונים כסו פניו חרולים. שש שנים תזמור כרמך על הנשמה ואספת את תבואתה שהיא תבואת ה' אחרונה כמ"ש (ישעיה ו) זרע קודש מצבתה אבל בשנה הז' שנת הנשמה יתירה. את ספיח קצירך סוד הספיחין הם סוד הנשמות הישינות בזמן שהיה ב"המ קיים היו נשמות חדשות ואחר החורבן הם אינם רק ספיחין מכ"ע הם לא שמרו השמיטה ולא אכלו רק חדש לכן אינן זוכין לנשמה ישינה ואין להם נשמה חדשה ז"ש בשמיטה את ספיח קצירך לא תקצור כי הכל יהיה חדשה א"ת ס"פיח ק"צירך ר"ת קס"א בסוד (תהלים קלט) אם אס"ק שמים הנרמז בברכה ראשונה קונה הכל על שם קס"א באימא וס"ת חת"ך חיים לכל חי שהוא ב"פ רו"ח כי שני רוחות יש לאדם וז"ש בזוהר חדש פ' בהר פתח ר"א (משלי ח) להנחיל אהבי י"ש ע"ש ברזא דחכמתא ידוע שבששת ימי החול הקב"ה מנהיג עולמו במט"ט וסנדלפון תרי נערים (ישעיה ג) ונתתי נערים שריהם לכן תעלולים ימשלו בם כי ההנהגה על ידיהם והם נקראים בגדי חול עלייהו אתמר (שמות ב) ויטמנהו בחו"ל שמושל בו המצרי שהיה נחש ומשיריתו והרגו משה במטה שבידו שהיה מטטרון הן הן מ' ס' שבלוחות והנה בשבת ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו אבל בימי החול על ידי עולם היצירה ובשבת בריאה וכן בענין השמיטה לכן אמר בהר סיני כידוע שאז נתעלו העולמות וזכו ישראל להיות על כנפי נשרים וזכו לבריאה דאימא עילאה מקננא בכורסיא ז"ס ה"ר סינ"י ה' ראשונה ס"וד י"ציאת נ"שמות י"שראל ז"ש ו' שנים תזרע שדך ומסיטראדמטטרון שנקרא השד"ה חושבן מטטרו"ן ש"דך בגי' מיטטרו"ן בי' כי בהסתלק הסלע מן מטטרו"ן נשתייר יבישה כדאי' בתיקונים והנה כל ו' שנים אף שבימי שבתות ויום טוב ע"בד אברה"ם שהוא בגימטריא מיטטרו"ן (בראשית כד) כל טוב אדוניו בידו דהיינו אות י' (שם) ויקח עשרה גמלים מגמלי אדוניו עכ"פ אינו עולה יותר ז"ש שד"ך לא תזרע בשש שנים והוא סוד רוח והן הן סוד ו' ברכאין אמצעים ו' ברכאין אחרנין דצלותא אמצעיות דצלותא כעבד המבקש פרס מרבו שש שנים תזמור כרמ"ך בגי' סנדלפו"ן שהוא סוד נפש אבל בשנ' השביעי' שב' שבתון לי"י וזוכה לשני מעלות אחרות והם סוד נשמה ונשמה לנשמה עד בא היובל הגדול שהוא סוד יום הכיפורים שאז זוכה לקוצו של יוד פרצוף אריך סוד יחידה לכן אז בשנת היובל הזאת ישובו איש אל משפחתו ואל אחוזתו ברזא דגלגולא או אמר ענין הפרשה על ענין הבטחון שלא ישכח אדם את האל ית' ז"ש כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן באמת אני הוא הנותן לכן ושבתה הארץ שבת שתהיו יודעין כי י"י הוא הנותן לכם כח וממני הכל כי ו' שניה תזרע שדך דתהיה חשוב שהוא שלך ועל ענין הבטחון הזהיר בפרשת כי ימוך אחיך:

תלמידי ר' מאיר כן דרש ה"פ אני י"י אלקיכם בזו הפרשה ה' עולמות לקבל ה' שמות נפש רוח נשמה חיה יחידה שהם ה' פרצופים נפש מה' אחרונה של שם רוח מו' של שם נשמה ה' ראשונה של שם חיה מי' יחידה מקוצו של יוד שהוא סוד אריך אבא אימא זעיר נוקבא נפש ממלכות רוח מת"ת נשמה מבינה חיה (קהלת ז) מחכמה תחיה את בעליה יחידה מאריך אד"הר קודם חטאו זכה ליחידה (בראשית ג) הן האדם היה כאחד בעדן גן אלהים זוכה ליחידה כל ימי החול זוכה אדם לנפש בי"ט זוכה לרוח בשבת לנשמה ביום הכפורים נשמה לנשמה י' בחודש שבת שבתון בשבת יומא דנשמתא נמצא יו"הכ שבת שבתון לקדו"ש י"י מכובד זוכה לקודש שהיא החכמה וביום המיתה זוכה ליחידה וכנגדן שר דוד שירה במעי אמו נגד נפש ז"ש ברכי נפשי את י"י וכל קרבי דייקא כשהיה בקרב וכה"א (משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר והנפש כשבא לאויר העולם וראה כוכבים ומזלות (ישעיה מ) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה (שם לב) עד יערה עלינו רו"ח ממרום דייקא יונק משדי אמו א' שירה על שנתן דדים במקום בינה (איוב לב) ונשמת שדי תבינם מלשון שדיים יונקים משם זכה לנשמה וכה"א (ישעי' כח) את מי יורה דעה וגו' גמולי מחלב ר"ל מי הוא סוד הנשמה דאתיא מבינה (שם נג) זרוע י"י על מי נגלתה משם זוכה לרעה וגמולי מחלב ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה על שזכה לחכמה נשמה לנשמה כי לא אמר שירה עד שאמר ק"ג מזמורים שהם סוד (משלי ח) להנחיל אוהבי י"ש שנחלק על ג' מחנות כל מחנ"ה בגימטריא ק"ג במדרש ההיא רביא בזוהר פ' תרומה על פסוק (שם ו) כי נר מצוה ותורה או"ר כלול מב' קווין חסד ורחמים כל אחד כלול מק"ג ג"פ ק"ג רק שחסד ורחמים א' גוברים יותר מב"פ ק"ג הרי ר"ז משם מפלתן של רשעים כמ"ש (דברים כה) פן יוסף להכותו על אלה מכה רב"ה שיש מנין רב"ה לאווין בתורה שלוקין עליהם וסי' ילקו זר"ים כמ"ש הרמב"ם (ישעיה י) והיה א"ור ישראל של מצות לא"ש שבוער כתנור האש וכה"א (מלאכי ג) כי הנה היום בא בע"ר כתנור שיש ג"כ מצות שנוהגים בכל מקום כמנין (שיר ה) אני ישנה בגלות ולבי ע"ר כמ"ש בעל ספר החינוך הנה מפלתן של רשעים חיה שנופלת ברקיע (ישעיה כד) יפקוד י"י על צבא המרום וזורק חיה שלהם היא הכח שלהם ואמר שירה כמ"ש (ויקרא יא) זאת החיה אשר תאכלו על חיה קדישא של ישראל נפש חיה למינה ד' חיות הם ד' מלכיות וראה יום המיתה ליחידה כי אז (משלי לא) צופיה הליכות ביתה (שם) עוז והדר לבושה הוא לבוש של אדם הראשון קודם שחטא (תהלים סח) א"לקים מ"ושיב י"חידים ב"יתה על הסוד הנשמות שבונה אותם הקב"ה בגוף שנקרא בית סוד גלגול הוא סוד גלות מצרים שהיה כור הברזל ונרמזו ד' גלגולים בד' אתוון קדמאין שהן הן ד' גליות לישראל כן ג"כ ד' גלגולים לנשמה א"דום מ"די י"ון ב"בל. המהלך בדרך יחידי ר"ל שהולך מדרגא לדרגא עד שישוב למדריגת יחידה ומפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו שגם על חלק הנפש לא עביד מידי ומתחייב בי' ובפסוק זה מבואר קושית הזוהר (בתיקוני' תיקון מ') א"ר חזקיה אי תימא דבר עלמא יקימון ואתערון מעפרא אינון גופין דאתנטעו בנשמתא חדא מה תהא מינייהו א"ר יוסי אינון גופין דלא זכין ולא אצלחו הרי אינון כלא הוו כמה דהוו עץ יבש בהאי עלמא ה"נ בההיא זימנא וגופא בתראה יקום ההיא דאתנטע ואצלח ונטע שרשוי כדקא יאות על ההוא גופא בתראה אתמר (שם א) והיה כעץ שתול על פלגי מים דעביד איבין ונטע שרשין ואצלח כדקא יאות. הנה בזה הפסוק מרומזין תלת זימנין אשר פריו יתן בעתו גלגולא קדמאה (שם) ועליהו לא יבול תנינא וכל אשר יעשה יצליח תליתאה ועל ההוא גופא קדמאה כתיב (ירמיה יז) והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב דא תחיית המתים ואתנהיר ההיא נהורא דחוה בקדמיתא ואתגניז לצדיקים (בראשית א) וירא אלהים את האור כי טוב מדין נתגבר טוב בעלמא ואתעבר רע מעלמא כדין אינון גופין ליהוי כלא הוו דזמין קב"ה לארקא על אינון גופין רוחין אי זכו בהו יקומין לא זכו ידו קטמא תחות רגליא דצדיקיא ונרמזין ארבע גלגולין בד' תיבין (תהלים א) א"שר פ"ריו י"תן ב"עתו ר"ת ד' גליות א"דום פ"רסמ"די י"ון ב"בל (בראשית טו) ודור רביעי ישובו הנה ז"ש אלקים מושיב יחידים ביתה הרבה בני אדם לא להוי מנהון רק בית אחד כי גופין ראשונים יתעברו כלא היו וקצת גופין יוציא (ירמיה טו) יקר מזולל ונותן בהם רוחם להולכי' בה ז"ש (תהלים סח) מוציא אסירים קצת גופות בכושרות אם זכו ואם לא זכו (שם) אף סוררים שכנו צחיחה על צחיח סלע יבואו לנתחיה. או על סוד שהקב"ה עושה כנפים לצדיקים כי בנשמה אחד יש בה כמה ניצוצות ז"ס איפה של אד"הר זה תלוי ברגלו זה הלוי בידו כן כמה וכמה צדיקים שתולין בגוף בנשמה א' ז"ס יחידים הרבה בני אדם תולין בבית א' ז"ש (ישעי' מ) לכלם בשם יקרא שכלן נקראו בשם ונתלין על שורש א' וכה"א (תהלים קיח) ברוך הבא בשם י"י בלשון יחיד על נשמה א' ותולין בה כמה ניצוצות שיש בהם ממש ז"ש (שם) ברכנוכם בלשון רבים וכה"א (שיר ו) דודי ירד לגנו בלשון יחיד וכו' או עפ"י הקדמה אמיתות שהמלאכים נתלבשו בישראל בשעה שהיו במצרים והיו בגלות עמהם כמ"ש (שמות ז) והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל צבאותי דייקא ובשעה ששעבדו אותם גם המלאכים הרגישו בצער ז"ש (תהלים סח) אלקים מושיב יחידים אלו המלאכים כמ"ש בתיקונים (בראשית ג) הן האדם הי' כאחד אלו המלאכים אחד קדוש ביתה ואותם המלאכים מוציא אסירים בכושרות שאז יצאו גם כן המלאכים מן הגלות גם בשעת יציאת נשמה מן הגוף הוא בבכי ושירות כי התחתונים בוכים והעליונים משוררים על הצדיק ועל הרשע למפרע (משלי יא) באבוד רשעים רינה והנשמות של מתים הנקברים אצלו בוכים ארץ רעשה שאול מתחת רגזה ענין ירידת נשמה לזה העולם לתקן גוף של מעלה לכן אין ב"ד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף ז"ש אלקים מושיב יחידים בזה העולם כדי לגאול כל הנשמות ההולכים ערטילאין ז"ש מוציא אסירים בכושרות גם להיפך יציאת נשמות מן העולם כדמיון יציאת מצרים להעלות ניצוצות הנידחות בסוד (בראשית מב) וירא יעקב כי יש שבר מאנין תבירין במצרים (שם) רדו שמה להעלותם וכן היה שגם ערב רב עלה עמהם כן הצדיק (שמואל א ב) מוריד שאול ויעל ניצוצות עמו ז"ש אלקים מושיב יחידים ביתה שהוא בית אלקים דלעילא אז מוציא אסירים בכושרות נקרא יחידים ליחידי סגולה כמו כה"ג שבמות כה"ג הולך ההורג נפש בשגגה לעירו כי אז מעלה כל מארי דדינא עמו כל הנשמות הן בשכינה שנקראת תיבת נח כלולה תחתים שנים שלישים נפש רוח נשמה ז"ש מושיב יחידים ביתה דייקא על מלכות: