פרשנות מצטטת על תהילים קיט:כא

וְכַאֲשֶׁר רָאָה סַמָּאֵל, כִּי לֹא יָכוֹל לוֹ לְסַמֵּא עֵין שִׂכְלוֹ מִכָּל וָכֹל, אָז הִשְׁתַּדֵּל בְּתַחְבּוּלָה אַחֶרֶת לְסַמֵּא קְצָת עֵין שִׂכְלוֹ לְכָל הַפָּחוֹת, לְשֶׁלֹּא יוּכַל לִרְאוֹת בְּסִתְרֵי הַתּוֹרָה וּבִדְבָרִים נֶעֱלָמִים הַמְכֻנִּים בְּיָרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ז, ב) ״חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ״, מַה יָּרֵךְ בַּסֵּתֶר, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה בַּסֵּתֶר (סוכה מט:). וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ״וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ״. וְאֵין רְצוֹנִי לְהוֹצִיא מִקְרָא זֶה מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, כִּי וַדַּאי נָגַע בִּירֵכוֹ מַמָּשׁ, אַךְ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן טַעַם בַּדָּבָר לָמָּה נָגַע דַּוְקָא בְּכַף יְרֵכוֹ, אֶלָּא שֶׁרָמַז לוֹ שֶׁעַל יְדֵי שֶׁנַּעֲשָׂה אוֹהֵב כֶּסֶף, אָז בְּלִי סָפֵק יִהְיֶה עִוֵּר מֵעֵינֵי שִׂכְלוֹ. וְאִם יָפֶה כֹּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁלֹּא בָּא לִידֵי כְּפִירָה מִכָּל וָכֹל, מִכָּל מָקוֹם יִהְיֶה הַדָּבָר נוֹגֵעַ בְּכַף יְרֵכוֹ, כִּי עַל יְדֵי זֶה לֹא יוּכַל לִרְאוֹת בְּסִתְרֵי הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה. ״וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב״, לְהוֹרוֹת לוֹ כִּי שְׁנֵי קִנְיָנִים אֵלּוּ, הַתּוֹרָה וְהַמָּמוֹן, הֵם כְּצָרוֹת זוֹ לָזוֹ. ״וַתֵּקַע״, הַיְינוּ שֶׁנִּדְחֶה הָאֶחָד מִפְּנֵי חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט, כא) ״טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ״.