פרשנות מצטטת על תהילים קיט:לז

הַעֲבֵ֣ר עֵ֭ינַי מֵרְא֣וֹת שָׁ֑וְא בִּדְרָכֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי׃

הון עשיר

ומעסקין אותו. בשי' ש"ס (דף יט:) ומה היו אומרים אם ה' לא יבנה בית וכו', וכבר כתבתי לעיל בשם הירושלמי דהיו רומזים לו שכל אלו ההרחקות שהיו עושים לו כדי שלא ישן ויתטמא בקרי אם לא יהיה סייוע האלהי לא יועילו להצילו. ובתיבת שוא רמוז זה כמו שפירש בעל קב הישר (פרק ב'. ועיע"ש פכ"ב) על פסוק (תהלים קיט, לז) העבר עיני מראות שוא:
שאל רבBookmarkShareCopy

כלי יקר

אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וְגוֹ׳. חָלִילָה לוֹמַר שֶׁהָיָה יַעֲקֹב מְסֻפָּק בְּהַבְטָחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כְּבָר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים ״וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ״ (בראשית כח:טו). אֶלָּא בֵּאוּר הָעִנְיָן הוּא שֶׁיַּעֲקֹב לֹא בִּקֵּשׁ כְּלָל עַל שְׁמִירַת הַגּוּף, שֶׁכְּבָר הֻבְטַח בּוֹ, אֶלָּא בִּקֵּשׁ עַכְשָׁיו עַל שְׁמִירַת הַנֶּפֶשׁ מִן הַחֵטְא. וְהָעֵד עַל זֶה כִּי בְּהַבְטָחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֶאֱמַר ״וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ״, וְיַעֲקֹב אָמַר ״וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ״, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וּשְׁמָרַנִי בְּכֹל אֲשֶׁר אֵלֵךְ״. גַּם מִלַּת ״אָנֹכִי״ מְיֻתֶּרֶת לְגַמְרֵי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר ״וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה״ (בראשית כח:טו), תָּלָה הַהֲשָׁבָה בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיַעֲקֹב אָמַר ״וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי״ (בראשית כח:כא), תָּלָה הַהֲשָׁבָה בְּעַצְמוֹ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר ״אֶל הָאֲדָמָה״, וְיַעֲקֹב אָמַר ״אֶל בֵּית אָבִי״. מִכָּל הַשִּׁנּוּיִים הָאֵלּוּ נוּכַל לִלְמֹד שֶׁיַּעֲקֹב לֹא בִּקֵּשׁ כִּי אִם עַל שְׁמִירַת הַנֶּפֶשׁ מִן הַחֵטְא, כִּי זֶה דָּבָר הַתָּלוּי בִּבְחִירָתוֹ שֶׁל אָדָם וְצָרִיךְ גַּם עֵזֶר אֱלֹהִי, שֶׁכֵּן הִתְפַּלֵּל דָּוִד וְאָמַר (תהלים קיט לז) ״הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא״. לְכָךְ הִזְכִּיר בִּשְׁמִירַת הַגּוּף ״וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ״, הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״כֹּל״, כִּי כָל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה וַהֲלִיכָתוֹ בִּדְרָכִים רַבִּים. אָמְנָם הַדֶּרֶךְ הַטּוֹב אֵינוֹ כִּי אִם אֶחָד, עַל כֵּן אָמַר ״וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה״, כְּמַרְאֶה בְּאֶצְבַּע אֶל אֵיזוֹ דֶּרֶךְ מְיוּחָד אֲשֶׁר יֹאמַר עָלָיו כִּי הוּא זֶה, וְהוּא דֶּרֶךְ ה׳ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת. כִּי כְּבָר אָמַר ״אָכֵן יֵשׁ ה׳ בַּמָּקוֹם הַזֶּה״ (בראשית כח:טז), כִּי מִשָּׁם תֵּצֵא תּוֹרָה, עַל כֵּן אָמַר ״הַזֶּה״ כְּמַרְאֶה בְּאֶצְבַּע עַל דָּבָר שֶׁהוּא לְפָנָיו, וְהוּא בֵּית אֱלֹהִים אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ דּוֹרְכִים דֶּרֶךְ סְלוּלָה לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּלְפִי שֶׁהַהֲלִיכָה בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה תָּלוּי בִּבְחִירָתוֹ שֶׁל אָדָם, עַל כֵּן הוֹסִיף מִלַּת ״אָנֹכִי״, וְאָמַר ״אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ״, כִּי בִּי תָּלוּי הַדָּבָר בְּצֵרוּף הָעֵזֶר הָאֱלֹהִי אֲשֶׁר עָלָיו אָמַר ״וּשְׁמָרַנִי״. וּלְכָךְ אָמַר ״וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם״, שָׁלֵם מִן הַחֵטְא, וְתָלָה הַהֲשָׁבָה בְּעַצְמוֹ כִּי הַדָּבָר תָּלוּי בִּבְחִירָתוֹ כָּאָמוּר. וּבְעִנְיַן שְׁמִירַת הַגּוּף אָמַר ״וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה״, כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עֵינֵי ה׳ דּוֹרֵשׁ בָּהּ תָּמִיד (דברים יא:יב), עַל כֵּן בְּיוֹתֵר הוּא צָרִיךְ שְׁמִירָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ מִבָּאָרֶץ, לְפִיכָךְ לֹא הֻצְרַךְ הַבְטָחָה כִּי אִם שֶׁיְּשִׁיבוֹ אֶל הָאֲדָמָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּכְבוֹאוֹ אֶל הָאֲדָמָה הֲרֵי הוּא נִשְׁמָר מֵאֵלָיו. אֲבָל בְּעִנְיַן הַשְּׁמִירָה מִן הַחֵטְא, שֶׁלֹּא יִלְמַד מִדַּרְכֵי לָבָן, וְלָאו דַּוְקָא לָבָן, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ לֹא טוֹב עָשָׂה בְּעַמָּיו, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁלֹּא יִלְמֹד גַּם מִדַּרְכֵי הָאֱמֹרִי, עַל כֵּן אָמַר ״אֶל בֵּית אָבִי״, כִּי אָז יִנָּצֵל מֵחֲשָׁשׁ זֶה שֶׁלֹּא יִלְמֹד מִדַּרְכֵי הָרְשָׁעִים.
שאל רבBookmarkShareCopy