יְהִֽי־לִבִּ֣י תָמִ֣ים בְּחֻקֶּ֑יךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֵבֽוֹשׁ׃
רמב"ן
וֶהְיֵה תָמִים מִצְוָה אַחֶרֶת עוֹד בָּעִנְיָן הַזֶּה, כְּטַעַם "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יח יג) אַחֲרֵי אַזְהָרַת הַשֵּׁם "לֹא יִמָּצֵא בְךָ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף" וְגוֹ' (שם יח י). וְהָעִנְיָן בִּשְׁנֵיהֶם שֶׁיַּאֲמִין בְּלִבּוֹ כִּי הקב"ה לְבַדּוֹ הוּא בַּעַל הַיְּכֹלֶת בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף, הוּא הַיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת וּלְבַטֵּל, וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים אוֹ לִמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף, וְלֹא יַאֲמִין שֶׁיָּבֹאוּ דִּבְרֵיהֶם עַל כָּל פָּנִים, אֲבָל יִגְזֹר בְּלִבּוֹ שֶׁהַכֹּל בְּיַד עֶלְיוֹן הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁהוּא "אֵל" וְהוּא "אֵל שַׁדַּי", עוֹשֶׂה טוֹבָה שֶׁלֹּא הָיָה בַּמַּזָּל וּמֵבִיא רָעָה בִּהְיוֹת הַמַּזָּל טוֹב וְיָפֶה, כְּפִי שֶׁיִּתְהַלֵּךְ הָאָדָם לְפָנָיו, "מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל" (ישעיהו מד כה). וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (שבת קנו) צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ וְכוּ'. וְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ (רש"י על בראשית י"ז:א') "וֶהְיֵה תָמִים", הֱיֵה שָׁלֵם בְּכָל הַנִּסְיוֹנוֹת. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר שֶׁלֹּא יִשְׁאַל עַל הַמִּילָה לָמָּה, וְהוּא כְּטַעַם "יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ" (תהלים קיט פ). וְהַנָּכוֹן מָה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי:
העמק שאלה
ובשמות רבה פי"ט איתא יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש, אמר דוד רבון העולם כשאני עוסק בחקיך לא יהא רשות ליצה"ר להציץ בי שנאמר הורני ה' דרכך אהלך באמתך
מגלה עמוקות
ואם קאי על העתיד חכמות בנתה ביתה כי שני בתי ישראל נבנו ע"י אדם אבל לע"ל (זכרי' ב) אני ה' אהיה לה לחומת אש סביב (תהלים קכז) אם ד' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו חצבה עמודיה שבעה על ו' אלפי הוי עלמא דמיון מעשה בראשית שביום השביעי שבת כן ביום השביעי לע"ל יום שכולו שבת ומנוחה לחי עולמים. או חצבה עמודיה שבעה על שבעה רועים טבחה טבחה על לויתן מסכה יינה על יין המשומר בענביו אף ערכה שלחנה סעודה שעתיד לצדיקים בג"ע שלחה נערותיה תקרא הן סוד תרין כרובים תרין משיחין עלייהו אתמר (בראשית מח) יברך את הנערים תקרא על גפי מתחלה על גפי משיח בן יוסף שהוא בעולם היצירה במקום חנוך מט"ט שר העולם ע"ל גפ"י בגימ' קצ"ג בסוד (שמות כג) הנ"ה אנכ"י שול"ח מלא"ך לפני"ך לשמר"ך בדר"ך ולהביא"ך א"ל המקו"ם בס"ת בגימ' שר מחשבה שהוא טוב להרהר בו לשמירת הדרך ונקרא שר על שם ב' כרובים ב' פעמים טף אח"כ י"ה שיניקתו מעלמא דכורסיא דבה מקננא אימא עלאה ויוצא מפסוק (תהלים קיט) טפל"ו עלי שקר זדים (שם) ט'פ'ש כחלב לבם (שם) יה"י לבי תמים בחקיך והסוד מבואר ליודעים אבל בעו"ה בני עלייה המה מועטים ואח"כ אמר על כסא נגד משיח בן דוד שהוא כגוונא דדוד עלאה (ירמיה כב) היושב על כסא דוד (תהלים קכב) כי שמה ישבו כסאות למשפט תרין כגוונא דלתתא (שם) כסאות לבית דוד לכן אתמר על כסא כגוונא דאתמר גבי יוסף (בראשית מא) רק הכסא אגדל ממך אז (ישעיה טז) הוכן בחסד כסא אמן וכן יה"ר: