פרשנות מצטטת על תהילים קיט:צ

השמים בה"א הידיעה להורות כי על אלה הנראים ידבר, ולעולם לשון רבים ויתכן להיות משטרו משטר כל אחד ואחד, וטעם שמים גובה ומעלה, וכן בלשון ישמעאל שרובה על מתכונת לשון הקרש, ויש שמי השמים, ולא יתפרדו, כרחים, וצהרים, ואנשי המדות יבינו אלה הסודות, ויאמר הגאון כי הארץ כנקודה והשמים כחוט הסובב ואחר שאלה שניהם נבראים, יהיו כל אשר בתוכם נברא כמים וכאש ואחרים אמרו כי המים בכלל הארץ והרוח בכלל השמים ולפי דעתי, כי אלה השמים והארץ הם הרקיע והיבשה, כי לא נברא ביום אחד, כי אם דבר אחד, בראשון האור ובשני הרקיע ובשלישי הצמחים, וברביעי המאורות ובחמישי ובששי נפשות החיות, והמזמור הנזכר לעד, ולא יתכן להיות הקו הסובב קודם הנקודה, או הוא קודם הקו על כן אמרו שנבראו השמים והארץ בפעם אחת, והעד "קורא אני אליהם יעמדו יחדו" (ישעי' מח יג), וזאת העדות איננה ברורה, בעבור שפירוש הפסוק איננו כן, כי איך יאמר אליהם לאשר אינם, ואיך יקרא תהו, רק פירושו אני בראתים, ובעת שאקראם יעמדו יחד לפני שניהם כעבדים לעשות רצוני, כטעם "דברך נצב בשמים" (תהלים קיט פט), ואחר כן הזכיר הארץ, ואמר אח"כ כי גם המה יעמדו לעשות משפט שיצום:

חסדך וחסד האל ואמונתו לעולם. כי האמונה הוא קיום המין שלא יהרס, כי אם יאבדו האישים שהם הפרטים החסרים המין קים לעולם. וכן הוא אומר (ישעיהו מה יח): לא תהו בראה, לשבת יצרה. וכן כתוב (תהלים קיט צ): לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד; והארץ לעולם עמדת (קהלת א ד). והחסד הוא הזמנת קיום העולם, שמזמין לכל חי טרפו בדרך הקרוב אליו בלי יגיעה רבה, כי לא יוכל לקים ביגיעה רבה ותהיה האמונה קימת. אבל החסד שהוא יתרון להיות הטוב ההוא הזמנה לקיום העולם כמו שאמר (תהלים קד יד): מצמיח חציר לבהמה; המצמיח הרים חציר (שם קמז ח), שההרים הם מקום הבהמות המדבריות, ושם הוא מצמיח להן מאכלן. וכן אמר (שם קד י יא): המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון, ישקו כל חיתו שדי, שמזמין להן מאכל ומשקה במקומן; וזהו חסד האל על הברואים. ועוד מהזמנת קיום העולם כי מה שצריך יותר לקיום העולם מזומן יותר, כי המשקים הם יות צריכים להתמדת החיים מן המאכלים, לפיכך המים נמצאים בהזמנתם יותר מן המאכל ובלא מלאכה ותקון; והאויר יותר צריך לכל חי מהמאכל והמשקה לפיכך נמצא יותר, כי לא יעמוד חי בלתו אפילו שעה אחת. ואמר דוד כשספר מעשה הרשע ומחשבתו: גדולים חסדי יי' עם בריותיו, שאפילו הכופרים בו שהזכיר למעלה, יזמין להם מחיתם וטרפם עד העולם. ואמר:

אתם נצבים היום כולכם. בלשון זה רמז להם על סוד רוח הקודש כל איש אשר איננו פה עד סוף כל הדורות וכמו שקיבל משה (שמות יט) ויתיצבו בתחתית ההר שם קבלו תורה שבע"פ כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ואיתא במדרש שמואל ע"פ (שם יד) התיצבו וראו וגו' מסר הקב"ה למשה מגלת בית המקדש ומסר לו בעמידה פה עמוד עמדי מסר ליהושע ויתיצב שם עמך (תהלים קיט) לעולם י"י דברך נצב והוא בשמים לכן קבלו על כל דור ודור אמונתך כוננת ארץ ותעמוד: