פרשנות מצטטת על תהילים קיט:ק

ויקרא יעקב אל בניו. אמרו במדרש התחיל יעקב ברכתו ממקום שפסק יצחק אביו לברך אותו, שנאמר (בראשית כ״ח:א׳) ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו. והתחיל משה (דברים ל״ג:א׳) וזאת הברכה, ממקום שפסק יעקב ברכותיו, והתחיל דוד ספר תהלים באשרי האיש ממקום שפסק משה ברכותיו (דברים ל״ג:כ״ט) אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'. ועל זה אמר דוד (תהלים קיט) מזקנים אתבונן.

בישישים חכמה. תפס פסוק של איוב ולא פסוק של תהלים מזקנים אתבונן וכן בשאר מקומות בתנ"ך וכוונתו על פסוק הקודם הלא אוזן מלין תבחן וגו' כמו כאן שאוזן ישראל רצו להבחין דבר משה כנ"ל אז בישישים חכמה:

וזאת התרומה על דרך האמת הוא כמו וה' נתן חכמה לשלמה (מלכים א ה׳:כ״ו), וכן כתוב וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם (בראשית מט כח), וכתיב וזאת הברכה (דברים לג א), וכתיב מאת ה' היתה זאת (תהלים קיח כג). וכבר רמזו זה בבראשית רבה (בראשית רבה ק׳:י״ב) במדרש מזקנים אתבונן (תהלים קיט ק), והמבין יתבונן. ובאלה (שמות רבה מ״ט:ב׳) וזאת התרומה אשר תקחו מאתם, כנסת ישראל שהיא תרומה, שנאמר קדש ישראל לה' ראשית תבואתה (ירמיה ב ג). ושם (שמו"ר לג א) עוד אמר להן הקב"ה לישראל מכרתי לכם תורתי וכביכול נמכרתי עמה, שנאמר ויקחו לי תרומה (שמות כ״ה:ב׳) (עכ"ל), כי התרומה תהיה לי ואני עמה, כדרך דודי לי ואני לו (שה"ש ב טז), וכן אמר ככל אשר אני מראה אותך (שמות כ״ה:ט׳), כי אני הוא המראה, ואמר הראה אותך (שמות כ״ז:ח׳), רמז למלת אני, וכן אשר אתה מראה (שמות כ״ח:מ׳), וכן אמר דוד הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל (דהי"א כח יט), כי היתה עליו יד ה',: