סְעָדֵ֥נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה וְאֶשְׁעָ֖ה בְחֻקֶּ֣יךָ תָמִֽיד׃
הכתב והקבלה
וישע ה'. ואונקלוס תרגם והות רעוא מן קדם ה', וכתיב"ע, וברבה אמרו וישע נתפייס ממנו, לא שעה לא נתפייס ממנו, נראה שפרשוהו מלשון ואשעה בחקיך תמיד (תהילים קי״ט:קי״ז) דתרגומו ואגעגע, לשון שעשועים ונחת ( וואָהלגעפאֶלליג) ומלת אל ישמש כאות בי"ת, כמו לא השלימה אל בנ"י (יהושע י״א:י״ט) לכן תרגם בהבל ובקרבני' בקין ובקרבני':
אבן עזרא
מי יראנו טוב - יש אומרים: כי מלת נסה – מהפעלים עלומי הלמ"ד נס והיה ראוי על משקל וראה ועשה ובא על דרך שהוא, כמו: ואשעה בחוקיך. ונכון הוא להיות הה"א כמו האל"ף והסמ"ך כמו השי"ן. יש פעלים שנקראים עלומי העי"ן, כגון כל הפעלים של שתי אותיות, כגון: קם שב, והם כלם כמו שיאמר: קום שוב שאות האמצעית עלומה, שהיא נגד העין של פעל. ונכון להיות הה"א כמו האל"ף והסמ"ך כמו השי"ן על דרך: ישא ה' פניו אליך וכמו: הנסה דבר אליך תלאה.
רש"י
ואל ישעו בדברי שקר. וְאַל יֶהֱגוּ וִידַבְּרוּ תָמִיד בְּדִבְרֵי רוּחַ לֵאמֹר, נֵלְכָה נִזְבְּחָה; וְדוֹמֶה לוֹ "וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד" (תהילים קי"ט); "לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה" (דברים כ"ח), מְתַרְגְּמִינָן "וּלְשׁוֹעֵי"; וַיְסַפֵּר – "וְאִשְׁתָּעִי"; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר ישעו לְשׁוֹן "וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל", "וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" (בראשית ד'), וּלְפָרֵשׁ אַל יִשְׁעוּ – אַל יִפְנוּ, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתֹּב וְאַל יִשְׁעוּ אֶל דִּבְרֵי שָׁקֶר אוֹ לְדִבְרֵי שָׁקֶר, כִּי כֵן גִּזְרַת כֻּלָּם, "יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עוֹשֵׂהוּ" (ישעיהו י"ז), "וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת", (שם), "וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (שם ל"א), וְלֹא מָצָאתִי שִׁמּוּשׁ שֶׁל בֵּי"ת סְמוּכָה לְאַחֲרֵיהֶם, אֲבָל אַחַר לְשׁוֹן דִּבּוּר – כְּמִתְעַסֵּק לְדַבֵּר בְּדָבָר – נוֹפֵל לְשׁוֹן שִׁמּוּשׁ בֵּי"ת, כְּגוֹן: "הַנִּדְבָּרִים בְּךָ" (יחזקאל ל"ג), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה" (במדבר י"ב), "הַמַּלְאָךְ הַדּוֹבֵר בִּי" (זכריה ד'), "לְדַבֵּר בָּם" (דברים י"א), "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדוֹתֶיךָ" (תהילים קי"ט), אַף כָּאן – אל ישעו בדברי שקר – אַל יִהְיוּ נִדְבָּרִים בְּדִבְרֵי שָׁוְא וַהֲבַאי: