פרשנות מצטטת על תהילים קי:א

ותתן לי מגן ישעך. מדרש תהלים י"ח ילקוט שמואל כ"ב. ודורש גז"ש ממ"ש אצל אברהם אנכי מגן לך. וכן מ"ש וימינך תסעדני כמ"ש תהלים ק"י נאם ה' לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך. כמ"ש במדרש תהלים שם י"ט ופר"א פרק ח' נדרים ל"ב שכל המזמור מדבר באברהם. שסעדו בימינו מאויביו כמ"ש ימינך ה' תרעץ אויב ומ"ש ברעבון מתיבת תסעדני. כמ"ש ולחם לבב אנוש יסעד. וסעדו לבכם. סעד לבך פת לחם ועי' לעיל ריש פר' מ'. ועי' רד"ל:

ועזרא. בספר אות אמת כתב הא דחשיב עזרא הוא שיבוש מפורסם עד כאן לשונו. ולי אפשר שצריך לומר במקום עזרא מלכי צדק, כדכתיב (תהילים קי) נאם ה' לאדוני שב לימיני וכל המזמור כדאיתא בבבא בתרא ובריש שוחר טוב:

לב חכם לימינו. ובאברהם הוא אומר (פ׳ לך) אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה [והא כתיב לב חכם לימינו], אמר ר' חנינא בר יצחק ואשמאלה אין כתיב כאן אלא ואשמאילה – ואשמאילה לך, כל עיקר אני להיימין ^ימפורש יותר במ"ר פ' לך פרשה מ"א שאמר אברהם ללוט אם את לשמאלה אנא לדרומה ואם אנא לדרומה את לשמאלה, ומסביר זה ע"פ משל לשני בני אדם שהיה להם שני כורין אחד של חטים ואחד של שעורים, אמר אחד מהם לחבירו אם את לוקח של שעורים אנא של חטים ואם אנא של חטים את של שעורים, כל עיקר אני נוטל של חטים. ומדייק זה משום דלא יתכן שיתן אברהם את הברירה ללוט לבחור לו צד הימין, כי הימין לעולם לאברהם כמש"כ הלוך ונסוע הנגבה, וכן לעתיד כתיב (תהילים ק״י:א׳) נאום ה' לאדוני שב לימיני ונדרש על אברהם (נדרים ל"ב ב') ודרשו המלה ואשמאילה כפעל יוצא ואשמאילה לך. .
(שם)