אַל־יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ אַל־יָ֝נ֗וּם שֹֽׁמְרֶֽךָ׃
מערכת היידענהיים
אך באמת לא קשה כי שניהם מראין גדולת הש' ב"ה וב"ש הגדול. ושפלות כח גדולת בו"ד אשר כל גדולתו תליא בזה ע"י מי שישמש שאותו היינו לא גדולתו מצד עצמו רק מזה שאנו רואים כי אדם אחר זולתו משמש אותו מה שא"כ הש' ב"ה וב"ש הגדול כדאיתא במדרש רבה שמות פ' כ' וכ"ה על פסוק אין כמוך באלקים ד' שאין מי שיעשה כמעשיך: מה בין מדות בו"ד למדת הקב"ה מדת מלך בו"ד מה היא כבודו וע"י מה מראה את גדולתו ע"י שעבדיו משרתין אותו משא"כ הקב"ה הוא משמש את בניו. מלך בו"ד עבדיו מרחיצין אותו אבל הקב"ה לא עשה כן אלא שהוא רוחץ את ישראל. שנאמר וארחצך במים, וסך אותו שנאמר ואסכך בשמן, והלבישו שנאמר ואלבשך רקמה, מלך בו"ד עושה לו שביל בארץ, והב"ה עושה לו שביל בתוך הים, מלך בו"ד העבד טוען את רבו והקב"ה אינו כן, שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים. מלך בו"ד עבדיו מנעילים אותו, והקב"ה אינו עושה כן שנאמר ואנעלך תחש. מלך בו"ד המלך ישן והעבדים עומדים על גבו לשמרו והקב"ה אינו כן אלא הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. עוד ורחץ כדאמר ר' אלעזר כל שטיבלו במשקים צריך נטילת ידים דחכמים גזרו טומאה על הידים להיות שניות ומטמאין את המשקין להיות תחילה. וכתב ט"ז סי' תע"ג דמה שנזהרין בזה הלילה טפי מכל השנה כדי לטהר עצמו יותר בזה הלילה. וע"כ כמו שנזהרין בזה, בזה הלילה לתוספת טהרה כן ראוי להיות נזהרין לא פחות בעשי"ת ג"כ בזה כמו אפי' מי שלא נזהר בכל ימות השנה מפת פלטר עכ"ז יהיו נזהר בעשי"ת ובשבתות ומועדים כן לנידון דידן. וזאת הזהירות מרמז בהמשך סימני התיבות, קדש ורחץ ר"ל כי הני שייכי להדדי אחר שרוצה ומזמין לקדש את עצמו הרי הוא צריך לרחיצה לשון רחצו הזכר שלא יהיו כטובל ושרץ בידו לכן אמר שגם זאת לא די לבד כי אם גם.
רש"י
שמעה תפלתי - אין לשנותו מלשון בקשה שמבקש מאת הקב"ה שישמע תפלתו אבל אל תחרש יש לשנותו מלשון בקשה ולומר בזו אני בוטח שאין דרכך לשתוק ולא להחריש אל תחרש אל תעשה אל תתן משמשין לשון בקשה ומשמשין לשון עתיד כגון (תהלים קכא) אל יתן למוט הרי לשון בקשה ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה (בראשית ל) הוא לשון עתיד:
מגלה עמוקות
או שאמר יעקב ללבן הבה מלשון הזמנה כמ"ש יהודה לתמר שצוה יעקב ללבן שצריך הכנה והזמנה דין של תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב ז' נקיים לכן אמר יעקב ללבן שאסור לו להחליף כי צריך הודעה ולספור ז' נקיים ז"ש הבה לי אשתי כי מלאו ימי שקבענו יחד זמן המתנה מאחר שהי' יודעת זמן הנשואין א"צ ליתן לה עוד ז' ימי נקיים ז"ש ואבואה אליה ר"ל אליה דייקא יהיה חופה דחזיא לביאה אבל אם ח"ו תתן לי אשה אחרת א"כ תגרום לי לשמש נדה ואסור לו לבא עליה בלי הזמנה וז' ימי נקיים ולכן אמר יעקב ללבן אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה נקט מנין ז' שלא יזוזו מפיה ספירת דין נדה שהיא שבע ימים נגד ז' ימים שתהא סופרת רוצה אני לעבוד בשבילה ז' שנים ז"ש ויהי בעיניו כימים אחדים ר"ל על ז' ימים ספירת אשה לבעלה באהבתו אותה ובזה שמר יעקב לזרז על דין נדה ולכן אחר כך כשאמר יעקב למה רמיתני אמר לו לבן מלא שבוע זאת פי' רש"י של זאת ונתנה לך גם את זאת אלו ז' הם היו ימי נקיים של רחל כדין תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים וכן בכאן מאחר שנדחית נשואת רחל מפני נשואה לאה לכן הוצרך עוד להמתין שבעה נקיים עבור רחל ובחבור קדמאה פרשנא שכל ענינו של יעקב להביא תרין כרובין בארעא דוגמת תרין כרובין ברקיע ושני כרובים אלו באו מבניה של רחל יוסף ובנימין יוסף לקבל מטטרו"ן ביצירה ובנימין לקבל סנדלפון בעשיה ולכן נרמז סוד זה במראה סלם שראה על סנדלפו"ן שהוא אופן א' בארץ א' מוצב ארצה ועל מטטרו"ן שהוא זיז שדי שראה רבה בב"ח עד קרסוליו במים וראשו מגיע השמימה והוא שר של עולם היצירה ששם מלאכי אלקים עולים ויורדים בו ואלו השנים הם לבושי חול כביכול של הקב"ה אבל בשבת סוד כורסייא שההנהגה על ידי הקב"ה בעצמו ז"ש פעם שנית והנה י"י נצב עליו עליו דייקא שהוא דיוקנו של יעקב בעולם הכסא ז"ש ויצא יעקב מבאר שבע הוא סוד הנהגת עולם ביום שבת על ידי דיוקנא של יעקב שהוא סוד שבת כי שבת הוא עולם הבריאה ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו אבל כל ו' ימי השבוע שהעולם מתנהג על ידי תרין כרובין אלו מנעל וסנדל ז"ש מלאכי אלקים דייקא שהם ו' יומין דחול שהעולם מתנהג ע"י ו' שמהן אב"ג ית"ץ הם סוד (ישעיה, ו) שש כנפים לא' ז"ש עולים ויורדים בו' קרי בי' ב"ו כי ו' יומין אינון ובכל יום ו' ו' אתוון וכשראה יעקב שהקב"ה אמר אנכי אלקי אברהם אביך דייקא כי אברה"ם אבינ"ו בני' עול"ם העליו"ן ועתה הראה לו שדיוקני' גבוה על גבוהים שהם ב' עולמות יצירה עשייה א' אכן יש י"י במקום הזה כי ארבעה עולמות שראה הם אבי"ע נגד שם של ה' ד' אתוון בכל עולם אות בפני עצמו ואנכי לא ידעתי שיהי' דיוקני' למעלה מן עולם ועז"א על עולם העשייה שהיו מלאכים מקטרגין תמן מה נורא המקום הזה אין זה ר"ל העשיה רק בית אלקים ששם מארי דיבבא מארי' דדינא אבל על מטטרו"ן א' וזה שער השמים כי זעיר מקנן במטטרו"ן אבל מטרנותא מקננא בסנדלפון ז"ש בית אלקים ולדעתי סוד זה נרמז בתיבת סלם בעצמו סמ"ך מזה הצד מ' מזה הצד ל' שהוא מגדל הפורח באויר באמצע והם מ' וס' שבלוחות בנס היו עומדין שהוא על מטטרו"ן וסנדלפון וז"ס (שמות לד) מסוה שהי' ע"פ משה מ' ס' ו"ה הם מן ב' לוחות כד"א (שם לב) וה' לוחות מעשה אלקים המה וה' מכתב מכתב אלקים הוא וכן בכאן ל' של סלם מורה על לוח מזה הצד מ'מן מטטרו"ן ס' מזה הצד רומז על סנדלפו"ן ל' של לוח באמצע כי מ' ס' בלוח הי' עומד בנס והלוחות הם ב' למ"דין שהם ב"פ ל' ראה ענין גדול תמונת ל בכתב אשורית כשתעמוד ב' למדין יחד הרי אתה רואה בעיניך צורת לב אדם כזה $ ר C $ ז"ס שנקרא לבו של אדם לב ר"ל ב' למדין כשתניח ב' למדין אשורית זה כנגד זה הרי בתמונ' התחלה וסוף לב שהוא סוד ב' לוחות שהם ממש לב של כל התור' כי התור' נכללה בהם וז"ס סל"ם באותיות הראה לו סיני שיקבלו התורה ע"י תרין כרובין בסוד (שמות יט) ואשא אתכם על כנפי נשרים שהוא בני' מטטרו"ן וסנדלפו"ן שיונקיםמן שם של מ"ב בסוד אש"א א"רבעים ש"תים א"ותיות לכן צוות יעקב (תהלים קכא) אש"א עיני אל ההרים מאחר שהם מסיטרא דדינא (שם) מאין יבא עזרי הדר א' (שם) עזרי מעם י"י עושה שמים וארץ על תרין כרובין שהא' מוצב ארצה והשני ראשו מגיע השמימה (שם) אל יתן למוט רגליך על מקום הקליפות שהם בעשייה רע יותר מן טוב גם ביצירה הם שוים רע וטוב (שם) י"י שומריך נגד מטטרו"ן (שם) י"י צלך נגד אליה"ו הנבי"א בגי' צ"ל שהוא בעולם העשייה לכן אמר יעקב כשראה זיווגו של רחל להעמיד ב' כרובין אמר הב"ה לי אשתי בגי' י"ב שיהיה לי י"ב שבטים אבל הכלל כולל אלו השנים נגד יוסף שהוא חנוך לנער א' כי מלאו ימי שהגיע שנת פ"ד שנה מנין חנו"ך להשקיט מ"הד קשה ורפה כי שאלו במתיבתא דרקיע מהו פ' ומהו ד' והשיב הקב"ה מהו ד' ומהו פ' עיין בפליאה באריכות והענין אות פ' היא מד"הד קשה ואות ד' רפה רק שהאותיות יגידנה לאחור למעלה הם תשר"ק והוא חשבון ב"פ מ"ב שהוא שר הגבורה הוא פ"ד וכנגדו אמר יעקב כי מלאו ימי שהם מנין חנו"ך ואבואה אליה נגד כרוב שני שהוא אליהו הנביא ועלי' קא מכוון והם סוד סו"לם בו' בגי' אליה"ו חנו"ך. והן הן שני גואלין שלנו יוסף הוא משיח בן יוסף וא"ל בנימין שהוא אלי"הו מבני בניה של רחל כמ"ש יעקב ללבן מתי אעשה "גם "אנכי "לביתי ר"ת גא"ל ולכן כאשר ילדה רחל את יוסף א' שלחני כי כבר נולד גואלין של ישראל וכשנולד יוסף אמרה רחל אס"ף אלקים את חרפתי נגד מטטרו"ן שלמעלה אט"מון סגרו"ן פתחו"ן גם באי"ק בכ"ר אס"ף פ' רבתי בגי' "מנחם "בן "עמיאל "נחמי' "בן "חושיאל שהם חשבון י"פ אלקים כל כחות הדין ביחד ולפי שיוסף היא סוד ברית ז"ש רחל אסף אלקים את חרפתי כ"ש לשכם בן חמור (בראשית לד) חרפה היא לנו ליתן לאיש אשר לו ערלה חוש המשגל חרפה הוא ויוסף הוא מעביר ערל"ת ל"ב בגי' (שם מט) ב"ן פר"ת יוסף ולכן מל המצרים להעביר ערלה מן העולם ז"ש: