פרשנות מצטטת על תהילים קכה:ג

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ לְיַעֲקֹב, כִּי עִקַּר הַקְפָּדָתָהּ הִיא לֶהֱיוֹתוֹ יַעֲקֹב, שֶׁאִם הָיָה אָדָם אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם בְּצִדְקוּת הָיְתָה תּוֹלָה בּוֹ, שֶׁהַטַּעַם הוּא (תהילים קכ״ה:ג׳) ״כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים״ לֶהֱיוֹתָהּ הִיא צַדֶּקֶת, וְזֶה הָיָה סִבַּת מְנִיעַת הַהֵרָיוֹן, מַה שֶׁאֵין כֵּן הֱיוֹתוֹ יַעֲקֹב צַדִּיק מֻבְהָק, לָזֶה נִתְקַנְּאָה בַּאֲחוֹתָהּ שֶׁזָּכְתָה לָזֶה.

וכתב רבינו חננאל ז"ל כי עכשיו כשבא בגרר גרשה, לפי שהיה ירא שמא יהרגוהו אם היה אומר שהיא אשתו, ואעפ"כ לא הניחו ה' ית' שיפרד ממנה ולא הניח את הצדיקת אצל הרשע, כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים, וגרושין הללו היה מפני הפחד, וזה שאמר הש"י והיא בעולת בעל, שלא גרשה רק מפני הפחד כי אנוס הוא, ונמצא שאין הגרושין גרושין גמורין, וזהו שאמר אבימלך הגוי גם צדיק תהרוג. כלומר הגוי שאין לו זה הדין אלא אפי' אנוס גרושיו גרושין, ועוד שהוא צדיק שלא קרב אליה תהרוג, ולא עוד אלא שהוא אמר לי אחותי היא והיא גם היא אמרה פעם אחר פעם אחי הוא, בתם לבבי לקחתיה ובנקין כפי שעדיין לא קרבתי אליה.

אֵין מְזַוְּוגִין לוֹ לְאָדָם אִשָּׁה אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים". נראה לי בס"ד כינה הביאה והתשמיש של אשה בשם שֵׁבֶט על דרך שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (יבמות סג.) על פסוק אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ (בראשית ב, יח) זכה עזר לא זכה כנגדו מנגדתו, וכן השבט פעם יהיה עזר לאדם להשען עליו ולהסמך בו והוא רגל שלישית לזקנים ותשי כח ופעם משמש לחביטה והכאה שחובטים ומכים בו ואז נקרא שֵׁבֶט הָרֶשַׁע (תהלים קכה, ג) וכן הביאה והתשמיש באשה לפעמים תהיה נגדית לבעלה ותקרא שֵׁבֶט הָרֶשַׁע ולפעמים תהיה עזר ונקראת שֵׁבֶט מִישׁוֹר.
גם עוד יש לכנות אבר התשמיש של הזכר לשבט כי כן הוא באמת כינוי אבר התשמיש שמכונה בשם שֵׁבֶט והיינו הצדיק אבר התשמיש שלו נקרא שֵׁבֶט מִישׁוֹר בסוד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ (תהלים מה, ז) והרשע שמטמא אבר התשמיש שלו נקרא שֵׁבֶט הָרֶשַׁע.
ובזה פרשתי לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה (בראשית מט, י) כי שבט כינוי ליסוד של התפארת ויהודא כינוי למלכות נוקבא קדישא. וידוע מה שאמרו בזוהר הקדוש (זהר חלק א' קיב.) על פסוק רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר (שמואל א ב, ט) דא אתתא, כי האשה מכונית בשם רֶגֶל, וזהו שנאמר לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע הוא אבר התשמיש של הרשע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, גֹּרַל בהפוך אתוון רֶגֶל רוצה לומר אשה צדקת הראויה לצדיקים.
ולפי פשט המאמר קרי לזווג ונשואין של איש ואשה בשם גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים. ונראה לי בס"ד הטעם על פי מה שכתב הרב בני יששכר (חלק ב' דף טז) בשם מהרש"ז [מורינו הרב שניאור זלמן מלאדי] ז"ל הטעם שמגריל הכהן ביום הכיפורים על שני השעירים גורלות, כי הגורל תלוי ברצון העליון ומורה על בחינת הרצון עיין שם. וזווג איש ואשה תלוי ברצון העליון דכתיב (משלי יח, כב) מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵהֳ' לכן מכנה הזווג והנשואין של איש ואשה בשם גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים שזה תלוי ברצון כמו הגורל.